פורום טיפול נפשי

שלום לך,

אתה מתאר תמונה מורכבת וסבוכה. 

שכיח מאד בטיפול כי היחסים בין המטפל לבין המטופל משחזרים קשיים שמאפיינים את חיי המטופל מחוץ לטיפול. זו הזדמנות לעבוד על קשיים אלו ולעבד אותם.

כפי שאתה מתאר אתה רגיש בתקשורת בינאישית לאופן בו פונים אלייך ולמצבים בהם מציבים בפנייך עובדות. יש לך תחושה שאתה נשלט וחסר אונים בתקשורת, שאתה חושש לבקש דברים, שצרכים שלך אינם נענים אתה מאד נפגע וחושש לבטא זאת. אם מישהו אינו מדייק אתה נוטה לחוות זאת, לפי מה שהבנתי, כחוסר כבוד ושליטה. 

לתחושתי, מהתיאור שלך המטפלת עושה מאמץ גדול להיענות לצרכים שלך. איני חשה שיש בתגובותיה זלזול או התעלמות, אך אני מבינה שאתה חווה זאת כך. אני חשה שיש לך רגישות מאד גבוהה. התקשורת והמגע עם אחרים מביא אותך פעמים רבות להרגיש שמשתלטים עלייך, לא רגישים אלייך ומכניעים אותך. 

להערכתי, הרגישות הגבוהה הזו יוצרת לחץ בסיטואציה. אני חשה שהמטפלת מנסה להיענות. עצם הניסיון הוא חשוב. חשוב לשים לב, שלפעמים הרגישות שלנו היא שליטה באחר למרות שנדמה לנו שהאחר מנסה לשלוט בנו. כלומר, אתה חש שהיא מכניעה אותך, אך באותה מידה הצרכים שלך בדיוק רב בתוך התקשורת הם סוג של שליטה ולא רק כניעה. 

לדבר אל מישהו בגוף שלישי יכול להוות חבירה של מהטפללת להרחקה שלך אבל גם ניסיון לחדד שהדפוס עליו מדברים הוא חלק ממי שאתה ולא כולך. 

באופן כללי, אני חושבת שאתם עוסקים באפשרות לטפל ולהתקדם בתוך רגישות רבה וכי חשוב להמשיך וללבן. 

אני מציעה לך להתמקד בחשיבה שלך עם עצמך ועם המטפלת בכמה הטיפול מסייע לך להתקדם, כמה אתה מתחרר מדפוסים מקשים, כמה הפגישות מקלות על היומיום, כמה אתה מצליח ללבן דברים ולקדם מטרות. 

היחסים עם המטפלת הם פן חשוב של הטיפול. הם מאפשרים ללבן דפוסי קשר שלך במקומות אחרים. אם תוכל להתמודד עימה עם הצרכים שלך בלי להרגיש שהיא מכניעה או מעלמת או פוגעת בך ולהכיר בכמה קשה לדייק בתקשורת בינאישית וכי לשני הצדדים יש חלק בתקשורת, וגם מי מי שפגיע מפעיל שליטה - זו תהיה התקדמות. 

באותה מידה חשוב לעשות עימה הערכה כוללת של התקדמות הטיפול ולא רק דרך מימד הקשר.

מקווה שהועלתי, שרון 

שלום,

קראתי בעיון רב את פנייתך ומבינה את הדילמה והקושי שאת פוגשת.

מחד רצון לפהתח רגשית ולייצר שינוי מאידך איך חשה שנעזרת די הצורך או בכלל. 

מספר מחשבות:

חשוב לשתף את המטפלת שאת הולכת אליה מה את מרגישה ולהעלות את הקושי - שתפת אותה?

ברוב המקרים, וזה לא חייב להיות נכון במקרה שלך, הקושי נובע באופן הדדי  - קושי של המטפלים למצוא כלים מתאימים וקושי שלך להיעזר בטיפול. לא מוצאים את הדרך אלייך ואולי גם את באופן לא רצוני נסגרת ומתגוננת מתוך חשש להפתח. לכן, חשוב לפתוח זאת ולנסות להתמודד עם זה בתוך הטיפול. 

במקביל תוכלי לבקש מהמטפלת שלך המלצה לשלב בטיפול טיפולים אקטיביים יותר שמעניקים מיומניות חברתיות, עוסקים באימון ליוזמות אישיות וחברתיות, מתפעלים באופפן ישירים יותר את המטפל. חלק מטיפולי ה CBT הם כאלו ויש טיפולים נוספים, בגישת ה ACT  או ה DBT. כדאי לעשות זאת בהצייעצות עימה. 

רעיון נוסף או לחפש במקביל לטיפול הפרטני טיפול קבוצתי. 

כמו כן, לעיתים כשקשה מאד מאד להפתח אפשר להסתייע גם בטיפול תרופתי לאחר בדיקה של פסיכיאטר ומחשבה. אין לך סימפטומים המחייבים טיפול תרופפתי אך יתכן ומתחת לקושי להפתח יש דכאון סמוי וטיפול תרופתי יכול לסייע להניע שינוי. זאת כמבון רק לאחר ייעוץ ושיקול דעת של פסיכיאטר. 

בכל מקרה, הייתי עושה הכל בשיתוף המטפלת. 

לרשותך להתייעצות נוספת, בברכה חמה, שרון 

עירית שלום,

איזון מסוג זה דורש קודם לכל ייעוץ עם פסיכאטר או פסיכאטרית שילוו אותך באופן שוטף, יבחנו את המצב ויציעו שינויים עד לאיזון. 

כמו כן, מחקרים מראים שטיפול נפשי, או בשמו השני פסיכותרפיה, קרי טיפול בשיחות יכול לתמוך בתהליך הזה, ללוות את תהליך האיזון, להעניק מיומנויות של וויסות רגשי וכדאי לפנות לאנשי מקצוע המתמחים בלווי והענקת כלים לאיזון רגשי. אם תרצי הכוונה כיצד למצוא אנשי מקצוע מתאימים כתבי לנו שוב

בברכה, שרון 

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע בתחום

שלום לך,

מבינה מאד את הקושי שאתה מתאר.

אתה רוצה לשלוט בתחושות שליליות ביחסים בינאישיים על ידי התרחקות מקשרים שיוצרים תחושות לא טובות. אולם המערכת החברתית היא סבוכה, יש בה הרבה מערכות שמשתלבות זו בזו וכך הדברים מסתבכים ולעיתים נוצרים קשיים בקשרים שהיו טובים. זהו מצב מוכר, הקושי מובן מאד. 

לצערי, אין למצב זה פתרונות פשוטים. זו מורכבות החיים. 

מה שכן ניתן לעשות: 

לנסות לשוחח בזמן רגוע יחסית עם האנשים עימם יש קשרים טובים ולהסביר להם את הקושי ואת הצרכים שלך ולנסות לגייס אותם. להסביר את עצמך לאנשים שמתוך כוונה טובה מתערבים והדברים מסתבכים לא ברגע של סיבוך אלא בזמן רגוע. 

כשאתה מסביר להתמקד במה קשה לך עם אנשים מסוימים ולא במה האחרים בסדר - לאנשים יותר קל לקבל כשאנחנו מדברים על הקשיים שלנו ולא של אחרים. 

תמיד ניתן להיעזר בשיחות עם איש או אשת מקצוע כדי ללבן ולגבש פתרונות. אפשר תוך כמה שיחות לגבש כלים להתמודדות. 

הדבר העיקרי נראה לי להסביר עצמך לאחרים תוך התמקדות ברגשות שלך ולא בבעיות של אחרים. 

מקווה שעוזר

שרון 

תוכל לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע להתייעצות וטיפול

שלום לך,

טוב שאת משתפת במצוקה הקשה והמורכבת שאת חווה. מחד, שמחה על הכניסה להריון אחרי מאמצים רבים. מאידך, העובדה כי את עומדת ללדת בת מציפה זכרונות קשים וטראומטיים. כאשרו אנו עוברים טראומות קשות כמו אלו שאת שאת עברת טבעי ושכיח שבעת הריון, במהלף אירועים והתילכים המתחברים לטראומה או מזכירים אותה הקושי יצוף. העובדה שאת נושאת בת מציפה את הטראומה שלך כבת במשפחתך.

ראשית, חשוב לחדד כי אלו תחושות קשות, אבל אלו תחושות. אני בטוחה ומאמינה כי את ובעלך, כמו שתארת את חייכם והקשר שלכם, תצליחו ליצר לילדיכם כולל הבת שבדרך עולם מוגן, אוהב וחיובי. מה שקרה לך לא חייב לחזור. יש תחושה חזקה של חשש, אבל במציאות תוכלו לייצר עולם אחר. 

שנית, אני מאד ממליצה על טיפול לעיבוד הטראומה והתמודדות עם התחושות המורכבות. אפשר מאד לעזור. מציעה לחפש פסיכולוגית או פסיכותרפיסטית במקום מגורייך בעלת ידע וניסיון בטיפול בטראומה מינית ובכלל בטראומה ולהיעזר בשיחות. 

מאחלת הריון בריא ושיפור בתחושות הקשות. לרשותך לפי הצורך

בברכה חמה שרון

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע המטפלים בתחום פגיעה מינית

אירית שלום,

מהתיאור ששלחת ניתן להתרשם כי חושב להתייעץ עם איש מקצוע רצוי פסיכולוג קליני או חינוכי שיעשה הערכת מצב מעמיקה וימליץ האם צריך הערכה פסיכיאטרית, אבחון פסיכולוגי מקיף, איזה טיפול יכול להתאים. 

נראה כי יתכן ובנך סובל משלושה מקורות קושי שמזינים אחד את השני:

1. קושי ביצירת קשרים חברתיים היכול להיות קשור לקשיים שיש לו בתחום החברתי(לחלק מאתינו יש קשיים מולדים בקריאת מפות חברתיות ויצירת קשרים חברתיים) או לקשיים בדימוי העצמי.

2. הפרעות קשב וריכוז הדורשות אבחון אצל פסיכולוג ואחר כך באמצעות אבחון פסיכודידקטי ואבחנה אצל נוירולוג או פסיכיאטר

3. חרדה ולחץ מהלימודים. 

כאמור שלושת גורמים אלו יכולים להזין זה את זה. הייתי פונה לפסיכולוג קליני או חינוכי במקום מגוריכם. ניתן לחפש במאגר המטפלים של בטיפולנט או לפנות לשירות הפסיכולוגי חינוכי באזור המגורים או למרפאה לבריאות נפש בקופת חולים. בהתאם להעדפותיכם נוכל לסייע לחשוב למי כדאי לפנות.

להערכתי, הוא בהחלט יוכל להפיק רבות מפנייה לאחד מהגורמים המקצועיים שתארתי. 

בברכה, שרון 

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע

שלום אפ,

זכרונות מהסוג שאת מתארת הם מציפים וקשים. אנו מתייחסים אליהם בצינות רבה במישור המקצועי. 

זהו נושא מורכב מאד, להבין מה קרה ואיך זה השפיע ומשפיע, תוך כדי התייחסות ליחסים עם אחיך שהוא בן המשפחה המרכזי שלך היום. 

אני מציעה לפנות לטיפול לצורך בירור והערכה איך להבין את הזכרונות ומה ניתן וברצונך לעשות לגביהם. 

בכל הערים בארץ ישנם מרכזים העוסקים בעזרה לאנשים ונשים שחוששים שעברו הטרדה מינית או שהיו גילויי מיניות במשפחה. במרכזים אלו, מרכזים לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, יודעים איך לעזור ולסייע במצבים אלו ולהקל על החלטות מה לעשות. תוכלי גם לחפש במאגר אנשי המקצוע שלנו מטפלים המתמחים בטיפול בטראומה מינית.

ללכת למטפלת או מטפל שמתמחים בטראומה מינית אין פירושו שבודאות עברת טראומה מינית, אלא שאנשי מקצוע אלו יכולים לסייע לברר מה משמעות הזכרונות, איך להבין אותם, מה לעשות לגביהם. יש להם כלים לכך. 

אם תרצי עזרה ספציפית יותר בהפניה תוכלי לפנות אליי לאימייל האישי ואנסה לסייע לך [email protected]

בברכה, שרון 

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע שמטפלים בתחום פגיעה מינית

שלום רב,

כדי להבין איך מטפלים בדיכאון חשוב להבין מהו דיכאון. 

דיכאון הוא תופעה רב ממדית המערבת שינויים ביוכימיים במוח, שינויים בהתנהגות (ירידה בפעילות, עייפות, חוסר הנאה וחשק, סגירות, שינויים חשיבתיים (בעיות בריכוז, איטיות בחשיבה, חשיבה שלילית, ביקורת עצמית, ביקורת על אחרים), שינויים חברתיים (פחות תקשורת, תפיסה עצמית חברתית שלילית, הרתעות מאינטראקציה) ובעיקר שינויים במצב רוח וברגש (ייאוש, כאב נפשי, תחושה חריפה של חוסר תקווה, תחושת חוסר ערך, קדרות ועוד).

דיכאון יכול להיגרם בשל שינויים גופניים (בעיות הורמנליות, תרופות, אי סדירות בהפשת חומרים חיוניים לתפקוד המוח), בשל אירועי חיים (משברים, טראומות, אובדנים, מחלות קשות, פרידה, כישלון), בשל דפוסי חשיבה ורגש המקדמים דיכאון כגון - ביקורת עצמית, ראיה שלילית או בשל דפוסי אישיוץ - צורך גבוה באישור, פגיעות לביקורת, ערך עצמי פגיע, צורך גבוה בהצלחה וריגוש. 

בדרך שילוב בין כמה גורמים מוביל לדיכאון. אצל אנשים שונים הדיכאון יופיע בממדים שונים - רק בממד הפיזי, רק בממד החשיבתי, רק בממד הרגשי - בדרך כלל הדיכאון בא לידי ביטוי בכמה ממדים, אך ההרכב שונה מאדם לאדם. 

הטיפול בדיכאון דורש אבחון והבנה דרך אלו אלו ערוצים הדכאון בא לידי ביטוי ובהתאמה דרך אלו ערוצים ניתן לסייע:

ניתן לסייע דרך טיפול תרופתי נוגד דיכאון - הדורש ייעוץ וטיפול אצל פסיכיאטר או רופא משפחה. יש סוגים שונים של תרופות. לעיתים עובר פרק זמן עד שניכר שינוי.

אפשר להסתייע בטיפול נפשי. טיפולים נפשיים שונים מתמקדים בערוצים שונים:

יש כאלו שמתפעלים התנהגויות שכן פעילות מסייעת לשיפור הדכאון - לכן יש שיטה הנקראת הפעלה התנהגותית, במסגרתה על מנת להתגבר על הדיכאון בונים תוכנית פעילות בספורט, עבודה וחברה. אלו טיפולים המתמקדעם ברכיב ההתנהגותי של הדיכאון.

יש טיפולים חשיבתיים - קוגניטיביים - המתמקדים בשינוי חשיבה שלילית.

יש טיפולים המתמקדים בעידוד חמלה עצמית - התחברות לחוויה העצמית, נדיבות לעצמי וחיבור לעולם הרחב

טיפולים מסוג אלו שייכים למשפחת טיפולי ה CBT

לצידם יש טיפולים המתמקדים בעיבוד הרגש הדכאוני בטכניקות של עיבוד רגשי חוותי. 

טיפולים אחרים מתקדים ההקוריים פסיכודינמיים, מנסים לנבין מה הם התכנים הלא מודעים הנמצאים בסיס הדיכאון - למשל כעס לא מעובד, אבל לא מעובד, טראומה שלא עברה עיבוד, קנאה באח, תחושה של לא להיות נאהב במשפחה. השינוי בטיפולים אלו מושג על ידי העלאה למודעות של התכנים הלוא מודעים, עיבוד שלהם ובניית נרטיב (סיפור) המסביר מה בהיסטוריה האישית הוביל לדיכאון. עצם ההעלאה למודעה והניסוח של הנרטיב מגביר תחושה של שליטה, נותן משמעות לדיכאון, מסביר אותו ומאפשר להבין מה ניתן לעשות על מנת להיחלץ מהדיכאון. 

סוג אחר של טיפול עוסק במערכת הזוגית או המשפחתית בה חי האדם ומנסה לייצר שינויים בתקשורת ובדפוסים המשפחתיים בהם חי האדם ודרכם לחולל שינויים בחוויתו.

דיכאון יכול לנוע בחומרה שלו - ממקרים קשים של אנשים שכלל לא מצליחים לתפקד ועד לדיכאון קל יותר.

לעיתם נלווות לדיכאון מחשבות אובדניות, לכן תמיד חשוב לבדוק אם יש מחשבות כאלו ולהתייחס אליהן במלוא הרציונת על מנת למנוע אובדנות, שכן בחלוף הדיכאון חולפות המחשבות האובדניות וחשוב לוודא שהשפעתן לא יפגע האדם בעצמו.

חשוב להתאים את הטיפול לאופי הדיכאון וחומרתו בהתייעצות עם אנשי מקצוע - פסיכיאטרים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים.

לעיתים הדיכאון סמוי ובא לידי ביטוי בחולשה פיסית או במחשבות שליליות וביקורתיות, תוך שהאדם אינו מודע לכך שהוא בדיכאון.

בעיקר חשוב לדעת שאפשר לטפל בדיכאון. 

בברכה, שרון 

אפשר לקרוא עוד אודות דיכאון ולקבל רשימת אנשי מקצוע כאן

שלום נועם,

אם מתאים לך כתבי לי אימייל [email protected]

ואמליץ

בברכה שרון 

תוכלי גם לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע בתחום

יעל שלום,

אני מבינה שאת מוצפת במחשבות ופעולות סביב הורדת שערות וסביב העור, עם פחד שידחו ממך ותקבלי תגובות שליליות וצורך בתגובות חיוניות מבנות ובני הזוג שאת איתן. מבינה שקשה לך לצאת ממעגלים של התעסקות בזה.

לא הייתי מגדירה זאת כמחלה, אלא כבעיה שדורשת טיפול פסיכולוגי. מציעה לפנות לטיפול שיעזור לווסת את המחשבות, להפחית עיסוק בנושא ולשנות התנהגויות דרך הבנת מקורות הקושי והקניית כלים לשינוי. 

במאגר המטפלים של בטיפולנט תוכלי למצוא מטפלים שמתמחים ב- OCD או בטיפול בחרדה. 

מציעה לאתר מטפל או מטפלת מתאימים דרך המאגר. אם תצטרכי הכוונה נוספת בתוך המאגר אנא פני אלינו שוב 

שלום מור,

התופעה שאת מתארת מוכרת בפסיכולוגיה האנושית - מים גנובים ימתקו. השאלה מודע תופעה זו הינה כה שכיחה וחזקה היא באמת מאד מעניינת. 

אחד האיפונים האנושיים הוא לשאוף אל הבלתי אפשרי. תשוקה הרבה פעמים מוגדרת על ידי השגת מה שהוא בלתי מושג. יש הטוענים כי זהו היצר ההשרדותי הדוחף את האגם להגיע אל מה שמעבר לגבול יכולתו. שזוהי הנטיה ששמרה ופתחה את המין האנושי. זוהי טענה כי לכמיהה אל הבלתי מושג יש ערך השרדותי. 

טענה אחרת כורכת את הכמיהה אל הבלתי אפשרי בתסביך האדיפלי שנמצא במרכז הפסיכואנליזה של פרויד. פרויד טען שהמשיכה האסורה של הבן אל אימו ושל הבת אל אביה ובכלל כל משיכה מינית אסורה בין ילד והורה במשפחה נמצאת בבסיס המשיכה של האסור בשל טאבו גילוי העריות. לטענתו, האדם נולד עם כמיהה מינית במיוחד להורה בן המין השני. בשל החוקים החברתיים מתפתחת אשמה סביב משיכה זו וחל עליה טאבו, אולם המשיכה אל הבלתי אפשרי ובלתי מושג נשארת ברמה ההתפתחותית כמהיה נפשית עמוקה הנובעת מהאיסור על קרבה פיסית להורה בן המין השני. גם בבגרותו ממשיך האדם לחפש את הבלתי אפשרי כהמשך למשיכה הלא מודעת להורה בילדות. טיפול פסיכולוגי פסיכואנליטי מנסה לפתור מצב זה על ידי הגברת המודעות לתופעה ושחרור המיניות האגורה בקונפליקט דרך השיח הטיפולי. הסבר זה הוא גם ההסבר לדחף של לקיים יחסי רומנטיים ומיניים אסורים. 

מקווה שהתשובה עונה על שאלתך. בברכה, שרון 

היי איה,

בהחלט כן. ככל שיש למטופלים חרדות נטישה, בעיות בדפוסי ההתקשרות לזולת, ספק כמה הם אהובים ורצויים - תחושות מסוג אלו יופיעו גם בקשר הטיפולי, במיוחד שיש שיבוש או המטפל/ת יוצאים לחופשה או חולים - אבל גם כאשר הם עייפים, פחות מרוכזים, לא מדייקים בהבנתם את המטופל. הקשיים של מטופלים נוטים להשתחזר בקשר הטיפולי. אולם זוהי גם הזדמנות לייצר תיקון. העיבוד של תחושות אלו בקשר הטיפולי וההפנמה של חוויה מתקנת בקשר עם המטפל ייכולים לקדם תיון של דפוס ההתקשרות המופנם ולקדם קביעות אובייקט -קרי יכולת לשמר את התחשוה שאני רצוי ונאהב על ידי האחר גם שיש תקלות בתקשורת.

בברכה, שרון

דינה שלום,

תודה על פנייתך.

אם תכתבי במנוע החיפוש הכללי של פורטל בטיפולנט (צד שמאל למעלה של מסך הבית)  PE - תקבלי רשימה של מעל עשרה מטפלים המתמחים בגישת ה- PE לטיפול נפשי בפוסט טראומה. 

בצעתי חיפוש כזה - ויעל מעל 10 מטפלים המתמחים בטיפול בפוסט טראומה באמצעות PE

בברכה, שרון

שלום משה,

נראה כי אתה סובל סובל מחרדה. המחשבות יכולות להיות הגורם לחרדה או הסיבה לחרדה.

מציעה ראשית לפנות לרופא משפחה ולוודא שאין סיבה רפואית לקושי לנשום. רופא משפחה יוכל לייעץ לך גם אם כדאי לחת טיפול נוגד חרדה במידת הצורף ולהמליץ מי לפנות לטיפול פסיכולוגי בחרדה. 

אם אן מדובר בהתקף חרדה הפסיכולוגיה מציעה מגוון שיטות טיפול יעילות. לגישת ה CBT כלים יעילים מאד להפחתת החרדה, ביניהם הרפיה, קשיבות, איתור הגירויים מעוררי החרדה, אימון במחשבה עליהם בדימיון תוך כדי הרפיה, פיתוח דיאלוג פנימי מרגיע. לעיתים, ניתן גם טיפול תרופתי להפחתת הסימפטומים של החרדה.

מומלץ מאד להתייעץ עם רופא המשפחה קודם לכל ובמקרה הצורך לפנות לפסיכיאטר, פסיכולוג או פסיכותרפיסט להתייעצות, אבחון וקביעת תכנית טיפול. 

כאן תוכל לאתר מטפלים המתמקצעים בטיפול בחרדה. 

מקווה שהתשובה הועילה, בברכה, שרון

שלום שירה.

ראשית, אנשים רבים חווים במהלך חייהם תקופות של אבטלה וקושי במציאת עבודה, ורבים מהם מתארים חוויה דומה לשלך- תחושה שהקושי מצטבר בקבלה מערער את תחושת הערך, פוגע בביטחון ומקשה על התנהלות נינוחה ובטוחה יותר בריאיונות. במובן זה, אני חושבת שכדאי בעיקר להזכיר לעצמך לפני כל ריאיון את יכולותייך ואת העובדה שאי הקבלה לא מעידה בהכרח על היעדר כישורים. כמו כן, כדאי להיעזר בקרובים ומכרים כדי לערוך סימולציות של ריאיונות והצגות עצמיות, בעיקר כדי "להשתפשף" ולחזק את תחושת היכולת.

מעבר לכך, נשמע שדווקא כדאי מאוד להעלות את הנושא בטיפול. נשמע מדברייך שהוא מעסיק ומטריד אותך ומעבר לכך, כדאי לבחון את האפשרות שאכן לאי הקבלה יש רבדים נוספים ולא מודעים. למשל, חוויה מתמשכת של אי קבלה עשויה להיות דרכה של הנפש לספר על אזורים נפשיים של דחייה, היעדר קבלה וקושי. מאמינה שהתבוננות בנושא, בין אם תתקבלי עד המפגש הטיפולי הבא ובין אם לא, יכולה להיות חשובה ולחשוף רבדים נפשיים חשובים.

ליטל