תפריט נגישות

Psychodiagnostic Assessment - אבחון פסיכודיאגנוסטי

אבחון פסיכודיאגנוסטי הינו אבחון פסיכולוגי המאפשר התבוננות אינטגרטיבית במכלול ההיבטים המרכיבים את אישיותו ואת עולמו הפנימי של האדם. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על אבחון פסיכודיאגנוסטי, מרכיבי האבחון ומטרת האבחון הפסיכודיאגנוסטי.

האופן שבו אדם מצייר עץ או בית, כפי שנבדק מתבקש במבחן הפסיכולוגי המוכר בית-עץ-אדם (HTP), מספר רק על חלק קטן, אם בכלל, מתוך אישיותו. לכן, במסגרת אבחון פסיכודיאגנוסטי, על מנת להרכיב תמונה שלמה יותר של תפקודו הרגשי והקוגניטיבי של אדם, נעשה שימוש במספר כלים אבחוניים שונים, המשולבים יחד באופן אינטגרטיבי במסגרת ההערכה האבחונית.

מהו אבחון פסיכודיאגנוסטי?

אבחון פסיכודיאגנוסטי הינו אבחון פסיכולוגי המאפשר התבוננות אינטגרטיבית במכלול ההיבטים המרכיבים את כישוריו, אישיותו ועולמו הפנימי של האדם. מטרתו היא לזהות קשיים או הפרעות פסיכולוגיות, לצד משאבים וכוחות נפשיים, כמו גם להעריך יכולות חשיבה ואינטליגנציה.

האבחון מועבר על ידי פסיכולוגיים קליניים והוא מתאים למבוגרים ולילדים (החל מגיל 6). במסגרת האבחון מקיים הפסיכולוג המאבחן בדרך כלל 2-3 פגישות עם המאובחן, כאשר לאחר מכן ישנו פרק זמן של עיבוד חומרי האבחון וכתיבת ההערכה הפסיכודיאגנוסטית. בחלק מן המקרים וכתלות בנסיבות האבחון, לעיתים מתקיימת פגישת משוב עם המאובחן, בה נמסרים לו ממצאי האבחון העיקריים. באבחון של ילדים, מסגרת האבחון משתנה, ובדרך כלל כוללת יותר פגישות, בהתאם לגיל הילד ויכולתו להתרכז ולשתף פעולה.

תוצאותיו של ההליך האבחוני, אשר יפורטו במסגרת ההערכה אותה כותב הפסיכולוג המאבחן, יכללו לרוב ממצאים אודות תפקודו הרגשי והקוגנטיבי של האדם, דיון בהתרשמות פסיכולוגית מבוססת תיאוריה אודות מצבו הנפשי (בשפה המקצועית נקרא אבחנה דינמית), אבחנות פורמליות המבוססות על מדריך האבחון האמריקאי (DSM) או מדריך האבחון האירופאי (ICD), והתייחסות לסיבה הפנייה ולשאלות אשר לשמן האבחון נערך (למשל האם  מקורו של קושי חברתי הוא ליקוי בהבנה חברתית או חרדה). לבסוף, מתוך הממצאים והאבחנות, לרוב הפסיכולוג המאבחן יציע המלצות טיפוליות או קונקרטיות הנובעות מתוך ממצאי האבחון. 

כמובן, חשוב לציין כי רכיבים מסוימים מתוך אלו המפורטים לעיל עשויים להיכלל או לא להיכלל בהערכה הסופית כתלות בנסיבות האבחון וצרכי הנבדק או המסגרת אשר הפנתה את הנבדק לאבחון. למשל, לא בכל המקרים תינתן אבחנה פורמלית (כלומר אבחנה פסיכיאטרית-סימפטומולוגית המובססת על ה-DSM או ה-ICD). 

מרכיבי האבחון

האבחון הפסיכודיאגנוסטי מורכב ממספר כלים אבחוניים, כאשר על הפסיכולוג המאבחן לבחור להשתמש בכלים המתאימים ביותר עבור הנבדק הספציפי ובהתאם למטרת האבחון. בתוך כך, המאבחן יכול להחליט להוסיף מבדקים נוספים שאינם נכללים בסוללת האבחון הבסיסית, או להשמיט כאלו אשר מסיבה מסוימת אין בהם צורך.

חלק מן הכלים האבחוניים הינם השערתיים ומתבססים על התרשמות והבנה מקצועיים של המאבחן, וחלקם אובייקטיביים ומבוססי מחקר. לכן, המסקנות הנובעות מתוך הכלים השונים יתגבשו באופן אינטגרטיבי, כך שהן מבוססות ככל הניתן על אינדיקציות חוזרות ונשנות בתוך ובין המבחנים השונים.

1. ריאיון קליני – בכל אבחון פסיכודיאגנוסטי הפסיכולוג יבצע ריאיון קליני עם הנבדק, או עם הוריו (במקרה שמדובר בילד). במסגרת הריאיון הקליני, יאסוף הפסיכולוג אנמנזה, מידע אודות תולדות הקשיים הפסיכולוגים, וכן יבחן כיצד הקשיים מתבטאים כיום.

2. מבחנים קוגניטיביים – בדרך כלל האבחון יכלול מבחן אינטליגנציה (IQ) המעריך את היכולות הקוגניטיביות של המטופל. בנוסף, מבחן הנקרא בנדר המעריך יכולות ויזו-גרפו-מוטורי. מתוך מבחנים אלו, המאבחן יתייחס באופן ממוקד ליכולות הקוגניטביות אשר נמדדו, ולצד זאת יעסוק גם בהבנה רחבה ואינטגרטיבית על האופן שבו העולם הפנימי של המטופל משפיע על החשיבה והתפקוד הקוגניטיבי, ולהפך.

3. מבחנים השלכתיים מבחנים אלו מאופיינים בעמימות שמטרתה להזמין את העולם הפנימי של הנבדק לבוא לידי ביטוי באופן שבו הוא עונה על המבדק או מבצע את המבחן. לעומת שאר המבחנים ההשלכתיים, מבחן הרורשאך הוא היחיד אשר שיטות הציינון והפרשנות שלו עברו סטנדרטיזציה ותיקוף מחקרי. 

4. שאלוני דיווח עצמי – שאלוני דיווח עצמי (כמו למשל מבחן ה-MMPI) עשויים לסייע בסקירה של קשיים והפרעות פסיכולוגיות שונות או בבחינת סוגיות אבחוניות ספציפיות (כמו מידת הסכנה האובדנית). באבחנות מסוימות, כמו אוטיזם ו-ADHD, ישנה חובה לשלב שאלונים מסוימים על מנת לקבוע את האבחנה הסופית.

5. מבדקי אמינות ומהימנות בחלק מן המקרים יועברו לנבדק גם מבדקים אשר נועדו לברר באופן עקיף את מידת שיתוף הפעולה שלו עם האבחון.

מטרת האבחון הפסיכודיאגנוסטי

במרכזו של אבחון פסיכודיאגנוסטי עומדת על פי רוב שאלה אבחונית (הדבר אותו מעוניינים לבחון במסגרת האבחון). שאלה זו נגזרת, בין השאר, מתוך סיבת הפנייה לאבחון ומטרתו. ישנן מספר מטרות ושאלות אבחוניות נפוצות, ביניהן:

• דיוק ההבנה הקלינית של המטופל והתכנית הטיפולית – אבחון פסיכודיאגנוסטי מאפשר לדייק את מוקד הקשיים של המטופל וכך להתאים את הטיפול הרלוונטי ביותר לצרכיו (למשל האם יתאים יותר טיפול קבוצתי או פרטני). לחלופין, כאשר הטיפול הרגשי הנבחר אינו מביא להקלה במצוקה או בסימפטומים, אבחון יכול לאפשר להתוות תכנית טיפול אלטרנטיבית. כמו כן, אבחון יכול לסייע לאתר מכשולים ורגישויות שיש לשים לב אליהם בטיפול ובכך למנוע נשירה מהטיפול.

קביעת אבחנה נפשית לצורך קבלת זכויות – ניתן להיעזר באבחון פסיכודיאגנוסטי לצורך קביעת אבחנה פסיכיאטרית אשר תשפיע על שירותים וזכויות העומדים לרשות המטופל מגופים כמו ביטוח לאומי או משרד הביטחון (למשל קצבת נכות, שירותי "סל שיקום" ועוד). עבור תלמידים במערכת החינוך, אבחנה עשויה לסייע בקביעה של השמה בכיתה קטנה, חינוך מיוחד או סל שעות אישי (כמו סייעת שילוב). עם זאת, כאשר עיקר הקשיים של התלמיד הינם בתחום הלימודי, ייתכן כי אבחון פסיכודידקטי יהיה מתאים יותר.

• חוות דעת משפטית – לעיתים קרובות אבחון פסיכודיאגנוסטי משמש לצרכים משפטיים בנושאים הכוללים מעורבות של בריאות הנפש של אחד מן הצדדים. למשל, במקרה של תביעת נזיקין (למשל ילד שסבל מהתעללות בגן ופיתח הפרעת נפשית); טענה לאי שפיות במקרה של עבירה פלילית (למשל אדם שגרם למוות אך היה שרוי בהתקף פסיכוטי); או קביעת מסוגלות הורית (למשל טענה כי אחד מההורים אינו דואג לצרכיו הפיזיים והרגשיים של הילד בצורה מספקת).


מקורות

בייט-מרום, ג׳, לויתן, ג׳. (2010). מבחנים פסיכולוגיים: תיאוריה ומעשה, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.

יגיל, ד׳, כרמי, א׳, זכי, מ׳ ולבני, ע׳ (2008). סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל : אבחון, טיפול ושיפוט. תל אביב: דיונון.

מועצת הפסיכולוגים (2021). הנחיות יישומיות ל'מסמך הליבה'. משרד הבריאות https://www.health.gov.il/Services/Committee/psychologists_council/Documents/liba_guidelines.pdf

שרוף, א׳ (2007). אינדיקציות פסיכודיאגנוסטיות לתכנון הטיפול. פסיכו-אקטואליה

Meyer, G. J., Viglione, D. J., Mihura, J. L., Erard, R. E. & Erdberg, P. (2011). Rorschach Performance Assessment System: Administration, coding, interpretation, and technical manual. Toledo: Rorschach Performance Assessment System

תחומי מומחיות:
אבחון פסיכודיאגנוסטי

אנשי מקצוע בתחום

אבחון פסיכודיאגנוסטי