על החשיבות של משחק בקרב ילדים, דווקא בעת משבר והתמודדות עם טראומה, וכיצד אנו יכולים לסייע לילדים לשחק בכדי להתמודד עם המציאות הקשה?
שיתוף
"אם הענק הירוק היה מגיע, הוא היה מציל את כולנו", "אצל ברביות גם יש אזעקות?", "אמא את יודעת מה זה הרעש של הבום? זה כשהטיל מתפוצץ וכל הממתקים והנצנצים נופלים מהשמיים!". הציטוטים הללו הם רק חלק קטן מרשימת ארוכה של משפטים מכמירי לב וכנים אשר הושמעו על ידי ילדים וילדות צעירים, להוריהם ולמבוגרים סביבם במסגרת הגן והבית בתקופה האחרונה.
ילדים וילדות נוטים לשחק במשחקי דמיון אשר מאפשרים הצצה לעולמם הפנימי ולאופן ההתמודדות שלהם עם העולם החיצוני. בימים כתיקונם, אבל גם (ואולי אף במיוחד) בעת משבר ובזמן מלחמה, כחלק מהמשחק, נוטים המציאות והדמיון באופן טבעי להתערבב. כך, דרך העיניים הרכות של ילדים, משחק עשוי לשמש כלי יעיל לעיבוד המציאות החיצונית והערבוב בין דמיון למציאות מהווה שלב התפתחותי בריא.
דונלד וינקוט, אחד מהתאורטיקנים הבולטים בפסיכולוגיה של הילד, התייחס למשחק כאל שלב קריטי בהתפתחות של פעוטות וילדים. יתרה מכך, ויניקוט ראה במשחק כבעל חשיבות לרווחה הנפשית לאורך כל שלבי החיים, בצורה כזו או אחרת. אחד המושגים הידועים אותם טבע, הוא המושג "מרחב מעברי" אשר מתייחס לחוויות אשר מצויות בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית. משחק, גמישות מחשבתית ויצירה הן דוגמאות לחוויות היושבות בתווך הזה ומאפשרות למעשה לשהות במרחב מדומיין, מנותק מהמציאות האובייקטיבית, מורכבת ככל שתהיה. במרחב המעברי, המשאלות והפחדים הטבעיים מעובדים ובאים לידי ביטוי באופן מרוכך יחסית וקל יותר לעיכול.
בימים אלה של מלחמה, חוסר וודאות והתמודדות עם טראומה קולקטיבית, חוויות של דמיון ומשחק עשויות לשמש, מעבר לתפקידן ההתפתחותי הטבעי, גם כמרחב בריא ומוגן לעיבוד המציאות והתכנים המורכבים שקיימים כרגע מסביב. הורים ואנשי חינוך מעידים בימים אלה כי תכנים משחקיים המערבים אלמנטים שונים מהמציאות המורכבת בחוץ, נכנסים בתקופה זו, באופן טבעי, בתדירות גבוהה יותר אל חדר המשחקים.
תמיכה נוספת לתפקיד החשוב של אלמנט המשחק בחיי ילדים וילדות בתקופה זו ניתן למצוא בספרות המקצועית. שכן, מחקרים שונים מראים כי חווית המשחק בתקופות קשות מסייעת לעיבוד המציאות ואף טומנת בחובה אלמנט של ריפוי, וויסות רגשות כואבים והתמודדות יעילה יותר עם פחד (Yongman et al., 2018 ; Prichard, 2016). מעורבות ותמיכה של דמויות מבוגרות משמעותיות כחלק מתהליך המשחק עשויות לחזק עוד יותר את תהליך הריפוי במצבים קשים (Cohen & Gadassi, 2018; Gatenio-Kalush & Cohen, 2019; Gil, 2016; Fonagy et al., 2002). אם כן, ניכר כי למשחק כשלעצמו, בין אם הוא עוסק באופן ישיר במציאות המלחמה ובין אם לא, תפקיד משמעותי וחשוב עבור ילדים וילדות בימים אלה.
כהורים וכאנשי חינוך, יש חשיבות להבנה כיצד ניתן להשתמש במשחק ככלי יעיל על מנת לסייע לילדים בהתמודדות עם המצב המורכב, להבין טוב יותר את עולמם הפנימי ולזהות מתי נדרשת התערבות מקצועית במידת הצורך:
הדיסוננס בין התום, המשחק, היכולת לקחת את המציאות ו"לברוח" ממנה למחוזות קסומים ולסיפורים עם סוף טוב, עלולה להיות לא פשוטה לנו, המבוגרים מסביב, בשעה שאנחנו לא עוצמים עין כבר חודשים. המשחק הזה, אמנם מכווץ לב ולא תמיד פשוט, אך באורך קסם, ממש כמו עם ילדים רכים, יש בו פעמים רבות ריפוי ונחמה של ממש עבורם ולעיתים גם עבורנו.
בכתבה זו הוצעו נקודות אשר יסייעו להורים ולאנשי חינוך לוודא שהמשחק נשאר ב"מרחב מעברי", המאפשר ריפוי והתמודדות, ובעת הצורך – לפנות לקבלת סיוע מקצועי על מנת להתמודד עם קשיים תפקודיים ורגשיים שמציגים ילדים. בכל מקרה שעולה, ההמלצה העיקרית הינה להעביר את המסר לילדינו כי אנחנו פה כדי להישאר, לשמור, להגן ולסייע.
פסיכולוגית חינוכית מומחית, בעלת ניסיון רב בטיפול בהורים, ילדים ונוער ובגיל הרך ובייעוץ לצוותים חינוכיים במסגרת השירות הציבורי ובקליניקה פרטית. מרצה וכותבת מעת לעת בפלטפורמות השונות בסוגיות של פסיכולוגיה, הורות וחינוך.
ויניקוט, ד. ו. (2004). משחק ומציאות. תל-אביב: עם עובד.
כהן א., כהן ב., (2021), ילדים משחקים ב"קורונה": הצצה להתמודדות ילדים צעירים בישראל בעת מגפת ה Covid-19, בטיפולנט.
Cohen, E., & Gadassi, R. (2018). The Function of Play for Coping and Therapy with Children Exposed to Disasters and Political Violence. Current Psychiatry Reports, 20(5), 31. https://doi.org/10.1007/s11920-018-0895-x
Fonagy, P., Gergely, G., Jurist, E., & Target, M. (2002). Affect Regulation, Mentalization, and the Development of the Self. New York, NY: Other Press
Gatenio-Kalush, M. & Cohen E. (2019). Creating “a Safe Haven”: Emotion-Regulation Strategies Employed by Mothers and Young Children Exposed to Recurrent Political Violence. Journal of Child & Adolescent Trauma, 13, 493–503. 0.1007/s40653-019-00299-5
Gil E. (2016). Posttraumatic Play in Children: What Clinicians Need to Know. New York: Guilford Publications
Prichard, N. (2016). Stuck in the Dollhouse. In: Le Vay D, Cuschieri, E. (Ed.). Challenges in the Theory and Practice of Play Therapy. New York: Routledge; 2016
Yogman, M., Garner, A., Hutchinson, J., Hirsh-Pasek, K., Golinkoff, R. M. (2018). Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health, & Council on Communications and Media. The Power of Play: A Pediatric Role in Enhancing Development in Young Children. Pediatrics, 142(3), 1–17