תפריט נגישות

Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder - הפרעת צריכת מזון נמנעת/מוגבלת

הפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת היא הפרעת אכילה המאופיינת בחוסר עניין באוכל או בחרדה מהשלכות האכילה, אשר לרוב גורם למצוקה פיזית, חברתית ורגשית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מאבחנים הפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת, גורמים ודרכי טיפול.

הפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת, היא הפרעת אכילה אשר בעבר הייתה ידועה יותר בשם "הפרעת אכילה בררנית". ההפרעה מתאפיינת בבררנות קיצונית, הימנעות מאכילה או דפוסי אכילה חריגים במיוחד. בניגוד לשאר הפרעות האכילה, הסובלים ממנה אינם בררנים באוכל בעקבות דימוי גוף שלילי או רצון להרזות. לרוב, ההפרעה מלווה בחוסר עניין באוכל, בעיות בריאותיות, חשש מטעמים או מרקמים מסוימים או חוויות טראומטיות הנוגעות לאכילה (למשל, חנק).

תסמינים קליניים

הפרעת אכילה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדפוס אכילה בעייתי, או לחלופין בדפוס האכלה בעייתי. כלומר, פעמים רבות ילדים אשר עוד אינם עצמאים באכילתם מפגינים דפוסי אכילה נמנעים או מוגבלים אשר עונים על האבחנה של ההפרעה. ההפרעה באה לידי ביטוי בקושי לקבל מספיק תזונה הולמת, מתוך חוסר עניין באוכל או מתוך חרדה מהשלכות האכילה.

הסובלים מההפרעה מבטאים דחייה תחושתית וחושית, או פחד מתגובות גופניות כמו חנק או הקאה. על כן, הסובלים מההפרעה נמנעים או מגבילים עצמם מאכילה עד הגעה למצוקה פיזית, חברתית ורגשית. ההבדל העיקרי בין הפרעה זו לבין אנורקסיה נרבוזה, טמון בכך שבהפרעה זו ההימנעות מאכילה אינה נובעת מדאגה סביב משקל, גודל וצורת הגוף. 

שכיחות ההפרעה

כיום, ידוע כי ילדים ומתבגרים סובלים ממנה יותר מאשר מבוגרים, וכן בנים נוטים לסבול ממנה יותר מאשר בנות. כמו כן, במחקר אשר בדק מטופלים בתכניות להתמודדות עם הפרעות אכילה, נמצא כי 23% מהחולים הציגו סימפטומים העונים על האבחנה של הפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת. 

על כן, יש חשיבות מכרעת להבין מה מאפיין הפרעה זו, כיצד ניתן לאבחן אותה, מהם גורמי הסיכון שלה וכמובן, מהן דרכי הטיפול הטובות ביותר עבור הסובלים מההפרעה. טיפול הולם עשוי להפחית משמעותית את הסימפטומים ואת רמת המצוקה הנגרמת כתוצאה מההפרעה, עד למצב של החלמה מלאה.

אבחנה על פי 5-DSM

הפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת באה לידי ביטוי באכילה או האכלה המתבטאת בכישלון מתמשך לבוא במגע עם הערכים התזונתיים להם הגוף זקוק, אשר קשור לפעולה אחת לפחות:

1. ירידה משמעותית במשקל (קושי בהתפתחות או קושי להגיע למשקל רצוי)

2. חסכים תזונתיים משמעותיים

3. תלות בהאכלת מזון נוזלי ישירות לבטן או בתוספי תזונה

4. הפרעות בתפקוד הפסיכו-סוציאלי

כמו כן, ההפרעה אינה מתקיימת כחלק מהפרעת אכילה אחרת ואין עדות להפרעה באופן בו משקל וצורת הגוף נחווים.

בנוסף, ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי חוסר זמין במזון או היבטים תרבותיים, כמו צום או דיאטות. כמו כן, ההפרעה אינה מיוחסת למצב רפואי או נפשי אחרים המתקיימים במקביל. במידה והיא כן מתרחשת בהקשר למצב רפואי/הפרעה נפשית אחרת, עליה להיות משמעותית יותר מהמקובל באותו מצב רפואי/נפשי על מנת שתינתן האבחנה. במקרים אלו נדרשת תשומת לב קלינית נוספת, באמצעות פנייה לטיפול ייעודי למצב הנלווה להפרעת האכילה.  

מהם הגורמים להפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת?

כיום, קיימים מספר גורמים אשר נמצאו במחקרים כמגבירים את הסיכוי לסבול מהפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת:

1. היסטוריה של בעיות רפואיות הנוגעות לאכילה, כמו בעיות עיכול, ריפלוקס והקאות.

2. סביבה משפחתית המפגינה חרדה משמעותית ואמהות הסובלות מהפרעות אכילה.

3. הימצאות הפרעות נפשיות אחרות, כמו אוטיזם, OCD, חרדה ו-ADHD.

ייתכן וגם לשינויים בפעילות המוחית יש תפקיד בהתפתחות ההפרעה. מחקרים מצאו כי בקרב הסובלים מההפרעה, מתקיימת יותר פעילות מוחית באזורים הקשורים לעיבוד קשב, תגמול, וויסות רגשי ותחושות גוף.

איך ניתן לטפל בהפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת?

טיפול בהפרעת צריכה נמנעת או מוגבלת הוא טיפול מערכתי, הכולל ליווי רפואי, תזונתי ופסיכולוגי. מוקד הטיפול משתנה כתלות בגורם אשר הוביל להתפתחות ההפרעה, כמו גם באופן בו ההפרעה באה לידי ביטוי. כמו כן, אופי הטיפול משתנה כתלות בחומרת ההפרעה. למשל, מצב בו הסובל מההפרעה נמצא בחסר תזונתי חמור, לרוב יכלול אשפוז רפואי הכולל האכלה ישירה לבטן, במקביל לסיוע פסיכולוגי הולם.

טיפול פסיכולוגי בהפרעת צריכה נמנעת או מוגבלת לרוב מכוון לחרדות העומדות בבסיס ההפרעה. כמו בהפרעות חרדה אחרות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא יעיל להתמודדות עם חרדה וסימפטומים הימנעותיים אשר משמרים ואף מגבירים את החרדה. זאת, על ידי ניטור וזיהוי מקור החרדה והאופן בו היא באה לידי ביטוי, רכישת כלים פרקטיים להרגעה, הבנה ושינוי דפוסי חשיבה לא מיטיבים שנובעים מהחרדה וכן חשיפה הדרגתית למאכלים שונים, המאפשרים להפחית את הרגישות והחרדות הנוגעות לאכילה, וכן לפתח אסטרטגיות התמודדות אדפטיביות.

בדומה לשאר הפרעות האכילה, ובעיקר במצבים בהם הסובל מההפרעה הינו קטין, יש לשקול טיפול משפחתי אשר בנוסף ללימוד כלים להתמודדות עם החרדה המתעוררת כתוצאה מאכילה, מתמקד גם בדינמיקה המשפחתית ובדפוסי תקשורת בעייתיים. על אף שאין תרופות ייעודיות להתמודדות עם הפרעה זו, כאשר החרדה גבוהה במיוחד, ניתן לפנות לרופא אשר במידת הצורך יספק תרופות נגד חרדה, אשר עשויות לעזור להקל על הסימפטומים.


מקורות

DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press

https://www.psychologytoday.com/us/conditions/arfid-avoidant-restrictive-food-intake-disorder

https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-neuroscience-eating-disorders/202106/avoidantrestrictive-food-intake-disorder-and-the-brain

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות אכילה