תפריט נגישות
חיפוש

Mindfulness - מיינדפולנס

מיינדפולנס

מיינדפולנס, הידוע גם בשם קשיבות או מודעות קשובה, הוא תהליך תודעתי של הפניית תשומת הלב לרגע הנוכחי באופן מכוון, ללא שיפוטיות וללא תגובתיות. הפניית הקשב יכולה להיות מוכוונת כלפי חוץ (לעבר רעשים חיצוניים, התרחשות חיצונית, נוף ומראה), וכלפי פנים (מחשבות, רגשות, תחושות פיזיות בגוף). ניתן לפתח מיינדפולנס באמצעות תרגול קבוע של מדיטציות מסוגים שונים, אשר מתוארות בפירוט במסורת הבודהיסטית. המונח "מיינדפולנס" הוא תרגום מהמילה "סאטי" בסנסקריט, אשר משמעותה היזכרות, דהיינו, מיינדפולנס כתהליך בו אנו נזכרים שוב ושוב להשיב את תשומת הלב לחוויית הרגע הנוכחי.

מאפייני הקשיבות

למודעות קשובה יש שלושה אלמנטים מרכזיים:
כוונה
פעמים רבות הקשב שלנו "משוטט" ללא כוונה או מטרה אחר גירויים פנימיים (הרהורים חוזרים ונשנים, זכרונות, מחשבות) או חיצוניים (רעשים, מראות). מצב בו האדם שבוי בסבך הרהורים או דאגות, אשר ממסכים את ערנותו למתרחש סביבו או בתוכו ברגע הנוכחי, מכונה כ"שיוט במצב אוטומטי". המיינדפולנס, לעומת זאת, מכוון אותנו לבצע ניסיון אקטיבי אך לא מאומץ לכוון את הקשב שלנו, לנטר אותו ולהחזירו בעדינות וללא שיפוטיות כאשר הוא "נודד" למחוזות אחרים.
הווה
מיינדפולנס מזכיר לנו כי נדרש מאמץ תודעתי בכדי להישאר בהתרחשות העכשווית. מחשבות אודות העבר, זכרונות ודאגות כלפי העתיד עשויים לגרור את הקשב שלנו ולנתק אותנו מהמגע עם הרגע, ולכן, במהלך תרגול מדיטציה, לומדים לזהות את המחשבות, הדאגות וההרהורים כאירועים מנטליים המתרחשים בתודעה ברגע ההווה.
קבלה
מיינדפולנס מערב יחס לא שיפוטי ולא ביקורתי כלפי התרחשויות ההווה. כלומר, כאשר עולות תחושות, מחשבות ורגשות מסוימים התופסים את הקשב שלנו, במקום להגדירן באופן שיפוטי כטובות או רעות, נעימות או מכאיבות – ננסה לטפח עמדה מתבוננת וסקרנית כלפיהן.

מיינדפולנס במחקר המדעי

ההתעניינות של העולם המערבי במיינדפולנס מתועדת כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אך עיקר המחקר בתחום התרחש בעיקר בשני העשורים האחרונים. למרות שבמקור הושתת על מושג בודהיסטי, ועירב לרוב תפיסה דתית, רוחנית או אידאולוגית, מהווה המיינדפולנס בבסיסו מצב תודעתי הניתן למדידה באמצעים אמפיריים. ואכן, מחקרים רבים בפסיכולוגיה וברפואה מספקים הוכחות להשפעות החיוביות שיש למיינדפולנס על הרווחה הנפשית של האדם. בין היתר, ידוע המיינדפולנס כבעל השפעה מיטיבה מאוד על ההתמודדות של סובלים עם הפרעות כאב כרוניות, מחלות פיזיות קשות (כגון סרטן, זאבת וכו'), הפרעות חרדה ודיכאון, OCD, ועוד.

כיצד המיינדפולנס מסייע לרווחה הנפשית?

אימון מיינדפולנס יכול לעורר מודעות לפער בין האופן שבו אנו חווים אירועים שונים בעולם לבין תגובותינו אליהם, זאת על ידי האטה והתבוננות בתהליך המתרחש בראשנו. למשל, אצל אדם עם חרדה חברתית, בזמן מפגש עם חבר פוטנציאלי עשויה להתעורר המחשבה "למה אמרתי את זה? הוא בטח חושב שאני מוזר". רגשות של בושה ומבוכה משתלטים, ובעקבותיהם באה פעולה אוטומטית של השתתקות ולבסוף נסיגה מהשיחה. במהלך אימון מיינדפולנס, האדם מגלה מודעות למחשבותיו ולרגשות הנלווים להן. הוא לומד לקבל אותן כמחשבות בלבד, דהיינו, אירועים מנטליים בתודעה המשתנים מרגע לרגע, באופן שלא מזדהה עמן. בפעם הבאה שיהיה בשיח עם חבר, אם תעלה אותה המחשבה, יוכל להכיר בכך שזו המחשבה שחלפה בראשו, ולחזור להתרחשות ברגע הנוכחי בשיחה. המטרה של תרגול מיינדפולנס היא להרחיב את אפשרויות הבחירה, כך שהאדם יוכל להפסיק לחיות את חייו במצב "טייס אוטומטי" בו הוא קלוע בסבך מחשבות, רגשות והתנהגויות לא אדפטיביות.


מקורות

Naik, Parth & Harris, Victor & Forthun, Larry. (2013). Mindfulness: An Introduction.

Williams, M., Teasdale, J., Segal, Z., & Kabat-Zinn, J. (2007). The mindful way through depression. New York: The Guilford Press.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי