תרפיית קבלה ומחויבות (ACT) מבוססת על יסודות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ואלמנטים של קשיבות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על נוקשות וגמישות פסיכולוגית לפי גישת ACT, וכיצד מתבצע טיפול לפי גישה זו.
תרפיית קבלה ומחויבות (Acceptance and Commitment Therapy), או בקיצור המקובל שלה – ACT, היא שיטת טיפול המשלבת בין יסודות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ובין מרכיבים של קשיבות (Mindfulness). השיטה פותחה במהלך שנות ה-80 על ידי סטיבן הייז ונחשבת לבולטת ביותר בגל השלישי בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, המושפע ככלל מחשיבה בודהיסטית ואקזיסטנציאליסטית. השיטה מתבססת על קבלת החוויה האנושית על שלל גווניה, ומכוונת לפיתוח של גמישות פסיכולוגית כאמצעי לחיים טובים ומספקים יותר.
כאב נפשי ונוקשות פסיכולוגית
לאורך ההיסטוריה, גישות ושיטות טיפול שונות ראו בכאב נפשי ביטוי לבעיה או חולי שיש לפתור או לרפא. בניגוד לכך, גישת ה-ACT רואה בכאב נפשי חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, המהווה תולדה של האופן בו המיינד (Mind) פועל ושל תהליכים פסיכולוגיים תקינים.
לצד קבלת הכאב הנפשי כבלתי נמנע, גישת ה-ACT כן מזהה כמה מאפיינים אנושיים שעליהם ניתן ורצוי לעבוד כדי להפחית מצוקה וסבל. ביניהם נמצא את הנטייה להימנע ממגע עם כאב נפשי ואת הנטייה להזדהות עם תכני המחשבות שלנו. אלו מובילות ליצירה וקיבוע של דפוסי פעולה והתנהגות נוקשים ובלתי יעילים. כך נוצר מצב המכונה "נוקשות פסיכולוגית", הכרוך בהעצמה של כאב וסבל, אשר עלול להתפתח לפתולוגיה נפשית.
גמישות פסיכולוגית
כמענה לאותה נוקשות פסיכולוגית וכעמדה טיפולית, מבקשת גישת ACT לפתח, להרחיב ולהעצים אצל האדם גמישות פסיכולוגית. ניתן לתאר גמישות זו כיכולת להיות מחובר לרגע ההווה, עם מודעות וקבלה לכל מה שעולה בנו למולו, לצד יכולת לבחור בהתנהגות התואמת את ערכינו. גמישות זו נובעת מכמה מיומנויות התלויות ומשתלבות זו בזו, ונפרט 3 מהן:
1. קבלה
על פי הנחת היסוד כי כאב נפשי הוא חוויה בלתי נמנעת, לפי גישת ה-ACT יש לקבל את הכאב כפי שהוא. זאת בניגוד להנחת היסוד של טיפול CBT קלאסי, למשל, לפיה יש לחתור למניעת הופעתם של מחשבות ורגשות בלתי מסתגלים ובלתי יעילים בכדי לאפשר הטבה במצב הנפשי. יתרה מכך, לפי גישת ACT, הניסיון להימנע ממגע עם תכנים ורגשות מסוימים, עלול להוביל להחמרת המצב הנפשי והגברת הנוקשות הפסיכולוגית.
לפיכך, במקום הימנעות ממפגש עם החוויה וניסיון לשנות אותה או לשלוט בה, לפי גישת ACT עלינו לחתור לעמדה מקבלת. מדובר בעמדה אקטיבית של נכונות לקבל את החוויה ולהיות בקשר עם המחשבות, התחושות, והרגשות השונים שהיא מביאה; אין הכוונה ל"כניעה" פאסיבית או עידוד נוכחות סבל בחיינו. קבלה נובעת מסקרנות, רגישות ואהבה לחיים ולעצמנו, ומתוך הבנה כי כל החוויות הן בעלות ערך עבורנו.
תהליך הקבלה עשוי להפחית את הסבל והכאב הנובעים מהניסיונות להילחם ולשלוט במה שקורה. עם זאת, יש לציין כי קבלה מתייחסת לתכנים פנימיים נפשיים הנחווים כשליליים, אך לא לאירועים ומצבים מסוכנים ומזיקים המתרחשים במציאות (למשל מערכת יחסים אלימה).
2. קשיבות
מיומנות נוספת התורמת לגמישות פסיכולוגית היא קשיבות, המתלווה לקבלה ולמעשה מאפשרת אותה. פיתוח קשיבות נעשה באמצעות הפניית תשומת לב ומודעות לחוויה ברגע הנוכחי, מבלי להילחם בה או לשפוט אותה. תהליך זה נעשה בעזרת טכניקות שונות כגון מדיטציה, מיינדפולנס, תרגילי נשימה, הרפיית שרירים ועוד. בנוסף, קשיבות מסייעת להפריד בין האדם ובין מחשבותיו ורגשותיו, כמענה לנטייה להזדהות יתר עם תכני המחשבה. הפרדה זו מהווה בסיס להתנהגות מודעת ועל פי בחירה.
3. מחויבות
לצד קבלה וקשיבות, גישת ACT אינה מעודדת את האדם לקבלה של התנהגויות אוטומטיות או של הרגלים אשר מהווים חלק מרכזי מהנוקשות הפסיכולוגית. לפיכך, מיומנות נוספת המסייעת לפיתוח גמישות פסיכולוגית וליצירת שינוי בחיי האדם, הינה מחויבות. מחויבות מסייעת לאדם לחתור לחיים טובים ובעלי משמעות באמצעות פיתוח מודעות ובחירה כלפי התנהגותו.
לפי גישת ACT, על האדם לזהות את הערכים החשובים והמרכזיים בחייו, המסבים לו אושר וסיפוק, ואשר מבוססים על חוזקותיו ואמונותיו. לאחר זיהוי הערכים, על האדם לפתח ולתרגל מחויבות מתמשכת אליהם, וכן לחתור להשגת מטרות התואמות אותם. בפועל, הדבר כרוך בכך שבכל מקרה בו עולה באדם התנהגות הרגלית-אוטומטית אל מול חוויה כלשהי, עליו לשאול את עצמו האם היא טובה עבורו או האם נכון לו להתנהג באופן אחר בכדי לחיות לפי ערכיו.
טיפול בגישת ACT
הטיפול לפי גישת ACT דומה בכמה היבטים לטיפול CBT. הוא אקטיבי, מעשי, ממוקד מטרה, דורש מעורבות והשקעה מצד המטופל וכן היכרות שלו עם עקרונות השיטה. כאמור, מטרת העל של הטיפול היא פיתוח גמישות פסיכולוגית. בתוך כך, נעשה שימוש בתרגילים חוויתיים ובמטאפורות שונות ("האורח הלא קרוא", "נוסעים באוטובוס", "כפתור המאבק" ועוד) על מנת לפתח אותה, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי.
המטפל עצמו נדרש גם הוא על פי גישת ACT להיות בקשיבות גבוהה, ועליו לראות בעצמו כמי שנמצא בעמדה דומה (גם אם לא זהה) לזו של המטופל. זאת, מתוך הבנה שהוא נתון לאותן נטיות אנושיות ומתמודד עם אותם תהליכים פסיכולוגיים אנושיים. כלומר, הגישה מגלמת תפיסה של שותפות בין המטפל למטופל בתהליך הטיפולי ולא של יחסים א-סימטריים בין שני הצדדים.
תרפיית קבלה ומחויבות היא גישה שהוכחה כיעילה מבחינה קלינית לטיפול במגוון רחב של קשיים נפשיים כגון הפרעות חרדה, דיכאון, פסיכוזה, סכיזופרניה, התמכרות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, OCD, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אכילה. כמו כן היא מתאימה כגישה טיפולית במצבים של קשיי גוף-נפש כגון כאב כרוני, אפילפסיה ועוד. בנוסף, גישת ACT נחשבת ליעילה גם במקרים שבהם המטופל סובל מתסמינים ודפוסים שאינם תואמים הפרעה מוגדרת קיימת, שכן ניתן לבנות פרוטוקול ייחודי לכל מטופל ומטופל בהתאם לצרכיו.
מקורות
הייז, ס. צ., סטרוסאל, ק. ד., וילסון, ק. ג. (2014). תרפיית קבלה ומחויבות: תהליך ועבודה מעשית ליצירת שינוי קשוב. אח.
יובל, י. (2011). קבלה ומחויבות: תיאוריה ופרקטיקה. בתוך צ' מרום, א' גלבוע-שכטמן, נ' מור וי' מאיירס (עורכים), טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים: עקרונות טיפוליים (עמ' 353-384). דיונון.
Hayes, S. C. (1984). Making sense of spirituality. Behaviorism, 12(2), 99–110.
