תפריט נגישות
חיפוש

חרדה

חרדה מוגדרת כתגובת פחד עוצמתית אשר אינה מותאמת לסיטואציה הממשית.

חשוב להדגיש - כולנו חווים חרדה מדי פעם, במינונים נמוכים ומותאמים היא אף נחשבת ליעילה ומאפשרת לנו להתכונן לאירועים מאיימים. אולם, כאשר החרדה מתעוררת במינונים גבוהים ובהיעדר גורם מאיים של ממש, היא עשויה להביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

אנשים שסובלים מחרדה נוטים להיות יותר מעוכבים, להימנע מסיטואציות וממקומות, עסוקים בחשיבה רבה על הדברים שמעוררים אצלם פחד ופחות מושקעים ב"כאן ועכשיו". הפרעת חרדה גורמת לאנשים פעמים רבות לחוות את עצמם ואת החיים בצורה שלילית, ומתקשים להניע את עצמם לבצע פעילויות, שעלולות היו דווקא להיטיב עימם.

איך נדע אם אנחנו סובלים מחרדה? איזה סוגי חרדה קיימים? מה הם הגורמים לחרדה? ואיך נטפל ונתמודד בחרדה?

אנשי מקצוע בתחום חרדה

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום חרדה

חרדה
מפחדים מעמידה בפני קהל? יש לכך פתרונות
חרדה
כך תתמודדו עם הלחץ מהאזעקות: טיפים מספת הפסיכולוג
כך תתמודדו עם הלחץ מהאזעקות: טיפים מספת הפסיכולוג
חרדה
דרכי התמודדות עם חרדה
דרכי התמודדות עם חרדה
חרדה
טיפים להתמודדות עם חרדת בחינות
חרדה
כך תתמודדו עם הלחץ מהאזעקות: טיפים מספת הפסיכולוג
איך מתמודדים עם המצב הבטחוני?
חרדה
חווה חרדת ביצוע ביחסי המין? למה זה קורה ומה ניתן לעשות
חווה חרדת ביצוע ביחסי המין? למה זה קורה ומה ניתן לעשות

בחן את עצמך: האם אתה מתמודד עם חרדה?

אירועים רבים בחיינו מלווים בלחץ וברמה מסוימת של חרדה: רבים מאיתנו חווים "פרפרים בבטן" לפני מבחן חשוב או דייט נחשק, ומתקשים להירדם לפני הרצאה או ישיבה אשר עשויים להשפיע על הקידום המקצועי. לצד זאת, כאשר הסימפטומים הבאים מתקיימים באופן חוזר ומשמעותי יש סיבה להניח כי ישנה בעיית חרדה משמעותית יותר:

מצוקה ולחץ מוגזמים: חוויה של חרדה, פחד או עצבנות בעוצמה גבוהה לפני אירועים שונים עלולה להעיד על קיומה של בעיית חרדה. אמנם מדובר בחוויה סובייקטיבית, אך מרבית האנשים המתמודדים עם חרדה יחושו בעצמם כי מצוקתם מוגזמת.

פגיעה בתפקוד: כאשר התפקוד השוטף של אדם נפגע עקב תחושות לחץ, הוא ככל הנראה מתמודד עם רמת חרדה גבוהה מהממוצע.

סימפטומים פיסיים: חרדה מלווה פעמים רבות בסימפטומים כמו כאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש, סחרחורת, בחילה, רעד, הזעה, קוצר נשימה ולעיתים אף התעלפויות.

הימנעות: במקרים רבים, חרדה מביאה אנשים להימנע לגמרי מסיטואציות או אובייקטים המעוררים בהם אי נוחות. כך למשל, הימנעות מדיבור בפני קהל, מעבר למדרכה השנייה כדי להימנע ממפגש עם כלב או ויתור על הצעת עבודה מאחר והמשרד ממוקם בקומה 15 ומצריך עלייה במעלית- הם כולם סימפטומים המעידים בדרך כלל על קיומה של בעיית חרדה.

מה הם הגורמים לחרדה?

הגורמים להפרעות החרדה השונות נובעים במרבית המקרים משילוב בין גורמים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים.
הגורמים הביולוגיים מתייחסים לנטייה גנטית לעוררות יתר של מערכת העצבים אשר גורמת ל"איתותים" בלתי מוצדקים של סכנה כאשר בפועל הסיטואציה אינה מאיימת.

בנוסף לגורם הביולוגי ישנם גם היבטים אישיותיים וסביבתיים שקשורים בחרדה. אלו עשויים להיות גורמים קוגניטיביים הכוללים נטייה לפרש סיטואציות באופן קטסטרופלי ופטאלי ("אם זה לא 100-זה לא שווה", "כולם יצחקו עלי"), היבטים אישיותיים (צורכי שליטה חזקים, ביישנות, פרפקציוניזם) או נסיבות סביבתיות כמו אירועי חיים מלחיצים, מודלים לחרדה (למשל, הורה שסובל מחרדות גם כן) וחוויות מרובות של חוסר אונים וחוסר שליטה.

סוגי הפרעות החרדה

הפרעה טורדנית-כפייתית: מאופיינת בהופעתן של מחשבות טורדניות מעוררות חרדה (למשל פחד מחיידקים) לצד טקסים שנועדו להרגיע את רמת החרדה (למשל שטיפת ידיים).

הפרעת פאניקה: התקפי חרדה אשר כוללים תגובת פחד גופנית חריפה, בייחוד דפיקות לב, הזעה מוגברת, דופק מהיר ורעד.

חרדה חברתית: פחד ממצבים חברתיים שונים. לדוגמא, פחד במה. לעיתים מאופיין בביישנות עד כדי הימנעות מסיטואציות חברתיות.

פוסט טראומה: הופעת סימפטומים של חרדה כתגובה לאירוע טראומטי כלשהו. מדובר בסימפטומים ספציפיים כגון: סיוטים, פלאשבקים, עוררות ועצבנות, לצד חשש מגירויים אשר מזכירים את האירוע הטראומטי.

הפרעת חרדה מוכללת: דאגנות מתמשכת המתבטאת בחשש מפני מגוון אירועים שליליים שעלולים להתרחש.

פוביה: פחד עז מאובייקט או מצב כלשהו. למשל פחד גבהים או פחד מבעלי חיים.

בעיות חרדה ספציפיות לילדים: למשל פחד מהליכה לבית הספר, או חרדה נטישה.

מהם הסימפטומים של הפרעת חרדה?

סימפטומים של חרדה יכללו אחת או יותר מן התופעות הבאות הקשורות בהיבטים רגשיים, גופניים, קוגניטיביים והתנהגותיים:

בהיבט הרגשי: חוויה של פחד חזק, לחץ, אימה, אי שקט, בלבול וחוסר ריכוז, חוסר אונים, תחושת חוסר מציאותיות ("זה לא קורה לי, זה סיוט") וקהות חושים.

בהיבט הגופני: קוצר נשימה ועלייה בקצב הלב, תחושת לחץ בחזה או חנק, סחרחורת,  צמרמורת, חוסר יציבות, כאבי בטן ובחילות, הזעה, רעד, גלי חום או קור.

בהיבט הקוגניטיבי: פחד מפני התקף לב, עילפון או מוות, תחושה ש"אני משתגע", מחשבות קטסטרופליות: "זה לא יגמר אף פעם", "אני בחיים לא אצא מזה".

בהיבט ההתנהגותי: עילפון, קפיאה ותחושת שיתוק, הימנעות או פחד מסיטואציות או מקומות בהם התרחשו התקפי חרדה, או שיש פחד מכך שיתרחש בהם התקף.

איך מטפלים בחרדה?

הצעד הראשון להתמודדות עם חרדה הוא הזיהוי שיש קושי שחשוב להתמודד עימו. מומלץ בשלב הראשון לפנות לייעוץ אצל רופא המשפחה ולשתף אותו בסימפטומים, ולשלול את האופציה שהמצב התעורר או נגרם ממצב רפואי. אם נשלל היבט גופני, והמצב ממשיך, חשוב לפנות למטפל שמתמחה בהתמודדות עם חרדה.

ישנן שלוש גישות מרכזיות לטיפול בחרדה:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי: טיפול במתכונת קצרת מועד שמתרכז בשינוי דפוסי חשיבה אשר נמצאים בבסיס החרדה (למשל, הפרכה של אמונות שגויות או הנחות מופרזות). לצד זאת, הטיפול משלב התנסות בשטח שמטרתה לסייע לפרט להפנים כי תחושת האיום לא תואמת את המציאות.

ייעוץ פסיכיאטרי: מתן תרופות פסיכיאטריות המיועדות למניעת חרדה. התאמת התרופות הנה פרטנית ומתבצעת על סמך מגוון פרמטרים כגון סוג ההפרעה ועוצמתה, ומצבו הנפשי הכללי של הפרט. בין התרופות הנפוצות ישנן תרופות ממשפחת ה-SSRI, בנזודיאזפינים ועוד.

טיפול פסיכודינמי: טיפול פסיכודינמי מבקש לבחון את הגורמים להפרעה באופן יותר מעמיק, למשל באמצעות התמקדות בהיסטוריה של הפרט ובהקשרים רחבים נוספים (משברים, הפרעות אישיות וכד'). לרוב מדובר במסגרת של טיפול ארוך טווח.