תפריט נגישות

חרדה

כולנו חווים פחד מדי פעם, למשל לפני חציית כביש סואן או בהליכה ברחוב חשוך. במקרים כאלה, מדובר לרוב בתגובה טבעית ואף יעילה, הקשורה במנגנונים הישרדותיים ומתעוררת בכדי להיערך לאיום אפשרי. אך כאשר תגובת הפחד היא עוצמתית ואינה מותאמת לסיטואציה הממשית, נראה כי מדובר בחרדה. תחושת חרדה המתעוררת במינונים נמוכים אף היא חלק מוכר מחיינו. כך למשל נרגיש לעתים "פרפרים בבטן" לפני מבחן חשוב או דייט נחשק, או נתקשה להירדם לפני הרצאה העשויה להשפיע על הקידום המקצועי. כאן כבר אין איום "ממשי", אך אנו מרגישים תחושת פחד או לחץ מועצמת. כאשר החרדה מתעוררת בעוצמה ובתדירות גבוהות, היא עלולה לגרום למצוקה גדולה, ולהביא לפגיעה משמעותית ברווחה האישית ובתפקוד בתחומי החיים השונים. במקרים כאלה מומלץ לפנות לטיפול בחרדה

איך נדע מתי לפנות לטיפול? איזה סוגי הפרעות חרדה קיימים?  ומהן הדרכים הקיימות לטיפול בחרדה?

  • טיפול בחרדה בתל אביב

  • טיפול בחרדה בחיפה

  • טיפול בחרדה בירושלים

  • טיפול בחרדה במודיעין

  • טיפול בחרדה בבאר שבע

  • טיפול בחרדה ברעננה

  • טיפול אונליין

אנשי מקצוע בתחום חרדה

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום חרדה

חרדה
איך מתמודדים עם לחץ?
חרדה
משעמם לי! וירוס הקורונה שמשגע ילדים והורים
משעמם לי! וירוס הקורונה שמשגע ילדים והורים
חרדה
אני עצוב או מדוכא? מהו דיכאון ואיך אפשר לטפל בו
אני עצוב או מדוכא? מהו דיכאון ואיך אפשר לטפל בו
חרדה
מהם ההבדלים בין דיכאון וחרדה? ומה הטיפול?
חרדה
משעמם לי! וירוס הקורונה שמשגע ילדים והורים
איך מטפלים בחרדה?
חרדה
כלים להתמודדות עם משבר הקורונה
כלים להתמודדות עם משבר הקורונה

מתי לפנות לטיפול?

אם פחד וחרדה הם חלק כלשהו מחיינו כיצד נדע מתי לפנות לטיפול? להלן כמה קבוצות תסמינים אשר אם הם מתקיימים באופן חוזר ומשמעותי ניתן להניח כי ישנה בעיית חרדה משמעותית יותר או מתפתחת הפרעת חרדה ומומלץ לפנות לטיפול:

מצוקה רגשית: יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות, כגון חרדה, לחץ, פחד, עצבנות, אי שקט, בלבול וחוסר ריכוז, תחושת חוסר אונים, חוסר מציאותיות ("זה לא אמיתי") או קהות חושים. כאשר תחושות אלה באות בעוצמה גבוהה לפני אירועים שונים הדבר עלול להעיד על קיומה של בעיית חרדה. 

תסמינים פיזיים: חרדה מלווה פעמים רבות בתסמינים גופניים כגון כאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש, סחרחורת, בחילה, רעד, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קוצר נשימה, לחץ בחזה, תחושת חנק, צמרמורות, ולעיתים אף התעלפויות. 

תסמינים קוגניטיביים: מחשבות ואמונות שליליות נלוות גם הן פעמים רבות לחרדה. כך לדוגמא פחד מדברים רעים שיקרו לך או לסביבה, אמונות קטסטרופליות ("המצב אף פעם לא ישתפר"), טרדות ודאגות בנוגע לתחומי חיים שונים. כאשר יש נוכחות מתמשכת ומועצמת של תכנים אלה, כדאי לפנות לטיפול.  

הימנעות: במקרים רבים חרדה גורמת לאנשים להימנע באופן משמעותי או מוחלט מסיטואציות או גורמים המעוררים בהם אי נוחות או לחץ. כך למשל, הימנעות מדיבור בפני קהל, מעבר למדרכה השנייה כדי להימנע ממפגש עם כלב או ויתור על הצעת עבודה טובה משום שהמשרד ממוקם בקומה 15 ומצריך עלייה במעלית - כל אלה ועוד הם תסמינים המעידים בדרך כלל על קיומה של בעיית חרדה.

פגיעה בתפקוד: כאשר ישנה פגיעה בתפקוד השוטף של האדם במרחבי החיים השונים (לימודים, עבודה, יחסים בין-אישיים ועוד), יכול להיות שהדבר נובע מכך שהוא מתמודד עם רמת חרדה גבוהה מהממוצע ועם ההשלכות השונות הכרוכות בכך.

מהן סוגי הפרעות החרדה המרכזיות?

הפרעות חרדה הן קבוצה מגוונת של הפרעות אשר חולקות תסמינים רגשיים, גופניים, וקוגנטיביים הקשורים בחרדה, אך נבדלות זו מזו באופנים שונים. חשוב לציין כי לא כל אדם הסובל מחרדה סובל מהפרעת חרדה, וכי נדרש תהליך מוסדר על ידי איש מקצוע מוסמך לשם אבחון. לצד זאת, הפרעות חרדה הן מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר. נציין כאן את המרכזיות ביותר:

הפרעת פאניקה (Panic Disorder): התקף חרדה (או פאניקה) מאופיין בתגובת פחד גופנית חריפה, הבאה לידי ביטוי בעיקר בדפיקות לב מוגברות, הזעה, דופק מהיר, קשיי נשימה ורעד, לצד תחושה עזה כי משהו רע עומד לקרות. ההתקף יכול להתעורר גם ללא סיבה נראית לעין, ומגיע לשיאו תוך מספר דקות. מדובר בהפרעה רק כאשר התקפי החרדה, חוזרים ומרובים.

חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder): הפרעת חרדה שכיחה המאופיינת בחרדה ממצבים חברתיים שונים, באפשרות למבוכה והשפלה בנוכחות אחרים, ובחשש מדימוי שלילי בעיני אחרים. חרדה חברתית יכולה להיות כללית או סביב פעולות ספציפיות (אכילה, הליכה לשירותים וכו'). היא יכולה להוביל להימנעות מסיטואציות חברתיות ובתוך כך לפגיעה משמעותית בתפקוד.

הפרעת חרדה מוכללת (General Anxiety Disorder): תחושת דאגה וחרדה כוללות ומתמשכות ביחס למגוון רחב של נושאים ותחומי חיים. הפרעת זו אינה תחומה לזמן או תחום מסוים, אלא מקיפה את מרחבי החיים השונים. האדם הסובל ממנה כמו מצוי בדאגה וטרדה כללית ובלתי פוסקת.    

פוביה ספציפית (Specific Phobia): אחת מהפרעות החרדה הנפוצות ביותר. כוללת פחד עז וקבוע מאובייקט או מצב כלשהו (אחד או יותר), למשל פחד גבהים או פחד מבעלי חיים. חשיפה לגורם המאיים מובילה לתחושת חרדה ותסמינים פיזיים הקשורים בה. בשל כך, פעמים רבות ישנה הימנעות ממפגש עם הגורם המאיים וכתוצאה מכך פגיעה באיכות החיים ובתפקוד.

אילמות סלקטיבית (selective Mutism): הפרעה נדירה יחסית המאופיינת בחוסר הצלחה מתמשך לדבר בסיטואציות חברתיות, אשר אינו נובע מבעיה רפואית אלא מקושי רגשי משמעותי. לצד זה, ישנה הצלחה לדבר בסיטואציות אחרות, למשל בבית. ההפרעה נחשבת להפרעה של הילדות, אך קיימת גם אצל מבוגרים. 

חרדה אצל ילדים: הפרעות חרדה הן מההפרעות הרגשיות הנפוצות בקרב ילדים. הן יכולות להתמקד בנושאים הקשורים לשגרת חייהם כהליכה לבית הספר, התמודדות עם חושך או שינה, חרדת פרידה ועוד. חשוב להבחין בין פחדי ילדות הנכללים בהתפתחות הנורמטיבית, ובין חרדה הדורשת טיפול. ההבחנה תלויה בין היתר במידת המצוקה בה הילד מצוי, ובמידת הפגיעה בתפקודו ובשגרת חייו וחיי המשפחה. 

איך מטפלים בחרדה?

הצעד הראשון להתמודדות עם חרדה הוא זיהוי הקושי וגיבוש ההבנה כי חשוב להתמודד עימו. מומלץ בשלב הראשון לפנות לייעוץ אצל רופא המשפחה ולשתף אותו בתסמינים, בכדי לשלול את האפשרות שהדבר נגרם ממצב רפואי. אם נשלל ההיבט הגופני, והתסמינים ממשיכים, חשוב לפנות למטפל אשר מתמחה בטיפול בחרדה.

ישנן כיום 3 גישות מרכזיות לטיפול בחרדה:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות לפי המחקר לטיפול בחרדה. לפי שיטה זו, התסמינים נובעים מדפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. הטיפול הוא קצר-מועד ומתמקד באתגור ושינוי דפוסים אלה, וכן בחשיפה הדרגתית לגורם המעורר חרדה בכדי לעמעם את תחושת האיום ממנו ולהגביר את יכולת המטופל להתמודד עמו. זאת לצד הקניית מיומנויות הרגעה עצמית.  

טיפול פסיכודינמי: שם כולל למגוון גישות ואסכולות אשר התפתחו במהלך המאה ה-20 וה-21 מהפסיכואנליזה הקלאסית. בהכללה, לפי הטיפול הפסיכודינמי, התסמינים מהווים ביטוי לרבדים עמוקים ולא מודעים בנפשו של אדם. בשל כך, טיפול זה מבקש לבחון את הגורמים להפרעה באופן יותר מעמיק, למשל באמצעות התמקדות בהיסטוריה של הפרט ובחינה של תחומים וקשרים משמעותיים בחייו. הטיפול יסייע להעלאה למודעות של הגורמים השונים בבסיס החרדה, במתן תמיכה ובניית אסטרטגיות התמודדות ועוד. לרוב מדובר במסגרת של טיפול ארוך טווח. 

ייעוץ פסיכיאטרי: מתן תרופות פסיכיאטריות המיועדות להקלה והפחתה של תסמיני החרדה. התאמת התרופות הנה פרטנית ומתבצעת על סמך מגוון משתנים כגון סוג ההפרעה ועוצמתה, ומצבו הנפשי הכללי של האדם. לרוב מומלץ לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכותרפי, בכדי לרכוש מיומנויות הרגעה עצמית והתמודדות יעילות יותר, וכן להגיע להבנה מעמיקה יותר של הגורמים השונים בחיים אשר אולי קשורים בחרדה. 

פעמים רבות מומלץ לשלב בין גישות הטיפול השונות. כמו-כן, כאשר המטופל הוא ילד, לרוב יכלול הטיפול גם הדרכת הורים.