תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

חרדה

בחיי היום-יום אנו נתקלים באין-ספור חוויות אשר בעלות פוטנציאל לעורר חרדה, למשל דיבור מול קהל, נהיגה בכביש מהיר, מפגש חברתי או מבחן מכריע. מידה מסוימת של עוררות ומתח במצבים אלו, היא טבעית ואף יעילה, כך המערכות הגופניות שלנו מתגייסות לצורך התמודדות עם הדבר אשר נתפס כמאיים. מה שנתפס כאיום בעידן המודרני, הוא לא רק איום על שלמותנו הפיזית, אלא גם על מידת הקבלה וההשתייכות החברתית, שמירה על ערכנו העצמי, ביטחוננו הכלכלי וכדומה. למרות שרמות מסוימות של חרדה הן הכרחיות, מומלץ לפנות לטיפול בחרדה כאשר היא מתעוררת בעוצמה ובתדירות גבוהות, כך שהיא מובילה לפגיעה משמעותית ברווחה האישית ובתפקוד בתחומי החיים השונים. מתי אדע שהגיע הזמן לפנות לטיפול? איזה סוגי הפרעות חרדה קיימות? ואיך ניתן לטפל בחרדה?

קרא עוד ...

אנשי מקצוע בתחום חרדה

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום חרדה

חרדה
סימפטומים של חרדה בעקבות פרידה והטיפול בהם
חרדה
קורונה או לא, שנה חדשה בפתח: 5 דרכים להתמודדות עם הלחץ של התקופה
קורונה או לא, שנה חדשה בפתח: 5 דרכים להתמודדות עם הלחץ של התקופה
חרדה
מה הקשר? על דיכאון, וטראומה ומה שביניהם
מה הקשר? על דיכאון, וטראומה ומה שביניהם
חרדה
פחד טיסה - טיפול באמצעות ביופידבק
חרדה
קורונה או לא, שנה חדשה בפתח: 5 דרכים להתמודדות עם הלחץ של התקופה
לפחד מקורונה: חרדה בריאה או חרדת בריאות?
חרדה
הגשת עזרה ראשונה נפשית: כיצד לסייע לאדם החווה חרדה?
הגשת עזרה ראשונה נפשית: כיצד לסייע לאדם החווה חרדה?

מתי לפנות לטיפול?

אם פחד, לחץ וחרדה הם תמיד חלק כלשהו מחיינו, מתי נדע שזה יותר מדי? לפניכם כמה קבוצות תסמינים, כאשר אלו מתקיימים באופן חוזר ומשמעותי, ניתן להניח כי מדובר בסימפטומים של חרדה, או הפרעת חרדה, אשר מצריכים עזרה מקצועית.

1. מצוקה רגשית: תחושה סובייקטיבית של מצוקה אשר ניתן לאפיין אותה בחוויה של לחץ, פחד, עצבנות, אי שקט, בלבול, חוסר ריכוז ותחושת חוסר אונים. כאשר תחושה זו נוכחת בעוצמה בתגובה לאירועים שונים, ייתכן כי מדובר בהפרעת חרדה.

2. תסמינים פיזיים: לא תמיד האדם אשר סובל מחרדה מכיר בכך שתחושות גופניות מסוימות מתעוררות או מתגברות בנוכחות דאגנות, פחד ומתח רב. ישנם תסמינים גופניים אשר מגיעים ללא אזהרה כמו רעד, הזעה מוגברת, דופק מהיר, קוצר נשימה, לחץ בחזה, תחושת חנק, צמרמורות, סחרחורת, בחילה ולעיתים אף התעלפויות. בנוסף, קיימים תסמינים גופניים אשר לעיתים נוכחים באופן כרוני, במיוחד בקרב ילדים, כמו כאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש והפרעות בשינה.

3. תסמינים קוגניטיביים: נוכחות מתמשכת ומועצמת של מחשבות ואמונות שליליות הן מאפיין מרכזי של חרדה. לדוגמה, אמונות קטסטרופליות ("כולם יינטשו אותי בסוף"), כמו גם פחד, טרדות ודאגות חוזרות ונשנות מפני דברים רעים שעלולים לקרות לך או ליקיריך.

4. הימנעות: סיטואציות או גורמים המעוררים אי נוחות או לחץ מובילים אנשים רבים להימנע מהן באופן משמעותי או מוחלט. ההימנעות מעצימה את החרדה – ככל שאדם נמנע מהגורם המעורר חרדה לאורך זמן רב יותר ובאופן מוחלט יותר, כך הוא נתפס כמאיים יותר והחרדה ממנו הולכת וגוברת. בנוסף, ככל שמושא החרדה שכיח ויום-יומי, מידת ההימנעות עלולה להיות גדולה יותר ולפגוע באופן רחב יום בתפקוד היום-יומי. 

5. פגיעה בתפקוד: התמודדות עם רמות גבוהות של חרדה מן הממוצע, עשויה לפגוע בתפקוד היום-יומי של האדם בתחומי החיים השונים – עבודה, לימודים, זוגיות ועוד. לעיתים רמות הלחץ הגבוהות מאפשרות לאדם לתפקד בתחום מסוים, אך זאת לצד השלכות נרחבות על רווחתו האישית והגופנית, כך שהחרדה עלולה להוביל לפגיעה בתחומים חיים אחרים.

איזה סוגי הפרעות חרדה קיימות?

הפרעות חרדה הן מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר. מדובר בקבוצת הפרעות אשר חולקות סימפטומים רגשיים, קוגנטיביים ופיזיים דומים, משפיעות על ההתנהגות ופוגעות בתפקודי החיים. חשוב לציין כי לא כל אדם הסובל מסימפטומים של חרדה סובל מהפרעת חרדה, וכי נדרש תהליך מוסדר על ידי איש מקצוע מוסמך לשם אבחון. לצד זאת, גם כאשר מדובר בסימפטומים של חרדה אשר אינם מתאספים לכדי הפרעת חרדה, כדאי לפנות לטיפול בהינתן מצוקה רגשית או פגיעה משמעותית בתפקוד. לפניכם הפרעות החרדה המרכזיות:

הפרעת חרדה מוכללת (General Anxiety Disorder): מתבטאת בתחושת דאגה וטרדה כוללת, מתמשכת ובלתי פוסקת ביחס למספר של אירועים, תחומים או פעולות בו-זמנית. הפרעה זו אינה תחומה לזמן או תחום מסוים, אלא מקיפה את מרחבי החיים השונים. 

הפרעת פאניקה (Panic Disorder): מתבטאת בהתקפי חרדה (או פאניקה) חוזרים ונשנים. התקף חרדה בא לידי ביטוי בעיקר בסימפטומים גופניים, כגון דפיקות לב מוגברות, הזעה, דופק מהיר, קשיי נשימה ורעד. ההתקף יכול להתעורר גם ללא סיבה נראית לעין, ומגיע לשיאו תוך מספר דקות. הסימפטומים הגופניים לרוב מלווים בתחושת פחד עוצמתית סביב ההיבט הבריאותי (למשל, חשש מדומה להתקף לב) החברתי (למשל, בושה או תחושת מעמסה על הסביבה) והנפשי (תחושת איבוד שליטה).

חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder): מאופיינת בפחד מפני האפשרות להיקלע למבוכה והשפלה בנוכחות אחרים, וכן בחשש מהערכה שלילית בעיני אחרים. חרדה חברתית עשויה להיות נוכחת במצבים חברתיים כלליים כללית או סביב פעולות ספציפיות הנעשות בפומבי (אכילה, הליכה לשירותים וכו'). החרדה עלולה להוביל להימנעות מסיטואציות חברתיות ומכאן לפגיעה משמעותית בתפקוד.

פוביה ספציפית (Specific Phobia): מאופיינת בפחד עז וקבוע מאובייקט או מצב כלשהו (אחד או יותר), למשל פחד ממעליות או פחד מג'וקים. כאשר האדם נחשף לגורם המאיים הוא חש בתסמינים רגשיים, קוגניטיביים, פיזיים והתנהגותיים הקשורים בה. פוביה עלולה להוביל לפגיעה באיכות החיים ובתפקוד כתוצאה מהימנעות ממפגש עם הגורם המאיים. מדובר באחת מן הפרעות החרדה הנפוצות ביותר.

אילמות סלקטיבית (Selective Mutism): מאופיינת בחוסר הצלחה עקבי לדבר בסיטואציות חברתיות, בהן מצופה לדבר, אשר אינו נובע מקושי רגשי משמעותי ולא מבעיה רפואית או שפתי. הסלקטיביות ביכולת לדבר מתבטאת בכך שלרוב ישנה הצלחה לדבר בסיטואציות אחרות, במקומות או מול אנשים מסוימים. מדובר בהפרעה נדירה יחסית – היא מתקיימת יותר בקרב ילדים, אך מופיעה גם אצל מבוגרים.

הפרעות חרדה בקרב ילדים הן יחסית נפוצות. הן יכולות להתמקד בנושאים הקשורים לשגרת חייהם כמו הגעה לבית הספר, התמודדות עם פחדים בחושך, חרדת פרידה ועוד. חשוב להבחין בין פחדי ילדות המתקיימים בהתפתחות הנורמטיבית, ובין חרדה הדורשת מענה מקצועי. ההבחנה תלויה בין היתר במידת המצוקה הרגשית שהילד מביע, וכן במידת הפגיעה בתפקודו בתחומי החיים השונים ובשגרת חייו וחיי המשפחה.

איך מטפלים בחרדה?

הצעד הראשון לטיפול בחרדה הוא זיהוי הקושי וגיבוש ההבנה כי חשוב להתמודד עימו. בתוך שלב זיהוי הבעיה, כאשר החרדה מלווה בתסמינים פיזיים משמעותיים, מומלץ לפנות לייעוץ אצל רופא המשפחה ולשתף אותו בתסמינים, בכדי לשלול את האפשרות שהדבר נגרם ממצב רפואי. אם נשלל ההיבט הגופני, והתסמינים ממשיכים, חשוב לפנות למטפל אשר מתמחה בטיפול בחרדה. גם כאשר רופא המשפחה מספק טיפול תרופתי ראשוני להתמודדות בטווח המיידי, מומלץ להמשיך את הבירור אצל אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. 

קיימות מספר שיטות טיפול אשר נמצאו כמסייעות לטיפול בחרדה. פעמים רבות מומלץ לשלב בין גישות הטיפול השונות. כמו כן, כאשר המטופל הוא ילד, לרוב יכלול הטיפול גם הדרכת הורים תחת גישת הטיפול אשר נבחרה. לפניכם 3 גישות מרכזיות לטיפול בחרדה:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): מדובר בדרך כלל בטיפול קצר-מועד אשר ממוקד בטיפול בהפרעת החרדה. על פי גישה זו, הסימפטומים של החרדה נובעים מתוך דפוסי חשיבה והתנהגות לא-יעילים אשר התקבעו. מכאן, טיפול בשיטה זו עושה שימוש בטכניקות של אתגור ושינוי של דפוסי חשיבה, חשיפה הדרגתית לגורם המעורר חרדה, והקניית אסטרטגיות התמודדות טובות יותר מול החרדה. תחת עקרונות מרכזיים אלו, לכל שיטת טיפול תחת גישה זו ישנם דגשים וכלים שונים, למשל ACT משלבת עקרונות של קשיבות (מיינדפולנס).

טיפול פסיכודינמי: לרוב מדובר בטיפול ארוך-טווח אשר מבקש לבחון באופן מעמיק את הגורמים השונים בחייו של המטופל אשר אולי קשורים בחרדה, לרוב על ידי חקירת ההיסטוריה האישית ועולמו הפנימי בהסתכלות רחבה וכוללת. מטרת הטיפול היא לסייע למטופל לגלות מודעות לגורמים השונים בבסיס החרדה, להתבונן באסטרטגיות ההתמודדות הלא-יעילות ולמצוא בתהליך משותף דרכי התמודדות חדשות.

ייעוץ פסיכיאטרי: מתן תרופות פסיכיאטריות המיועדות להקלה והפחתה של תסמיני החרדה. לרוב ההמלצה היא לשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי. ההטבה אשר מביאה עמה נטילת הטיפול התרופתי, עשויה לאפשר למטופל להפיק יותר מן הטיפול הפסיכולוגי ובכך גם לשמר את ההקלה וההפחתה בסימפטומים. התאמת התרופות היא אישית ומתבצעת על בסיס מגוון משתנים כגון סוג ההפרעה ועוצמתה, ומצבו הנפשי הכללי של האדם.