חיפוש

Phobia - פוביה

פוביה היא הפרעה מקבוצת הפרעות החרדה המאופיינת בפחד מוגזם ובלתי רציונלי המביא למצוקה או פגיעה בתפקוד. כ-20% מהאנשים באוכלוסיה סובלים מפוביות שונות, כאשר במרבית המקרים הפוביה מלווה בניסיון להמנע מהגורם המאיים ובקיומם של סבל וחרדה במפגש עם מושא הפוביה. כך, למשל, אדם עשוי להעדיף טיפוס של עשר קומות במדרגות על פני שימוש במעלית וילד עשוי להזיע, לרעוד ולחוש סחרחורת ובחילה למראה של פינצ'ר מעברו השני של הרחוב...

סוגי פוביות

פוביה ספציפית: פוביה ספציפית היא מצב של פחד מוגזם, מתמשך וקבוע מאובייקטים או סיטואציות המלווה בהימנעות ממושא הפחד או מצוקה בחשיפה אליו. ניתן לחלק את הפוביות הספיציפיות לארבע קבוצות מרכזיות- בעלי חיים (כלבים, חרקים), סביבה טבעית (גבהים, מים, סערות), מצבים (טיסות, מקומות סגורים) ודם (פציעות, בדיקות דם, זריקות). עם זאת קיימים עשרות סוגי פוביות ספציפיות נפוצים פחות כפוביה מליצנים, חושך ואפילו מילדים וממוסיקה. גם כאשר מושא הפוביה נדיר והאדם מבין כי פחדו אינו רציונלי עשויה הפוביה לשבש את שגרת החיים באופן משמעותי - אדם עם פחד גבהים עשוי לוותר על עבודה נחשקת הממוקמת במשרד בגורד שחקים, להמנע מנסיעות לחו"ל עקב פחד טיסה ולוותר על מפגשים חברתיים מחשש שמארחיו מחזיקים בחתול. קריאה מורחבת בנושא פוביה ספציפית.

פוביה חברתית: פוביה חברתית היא מצב של פחד קיצוני ממצבי מבוכה, השפלה, תפקוד לקוי ו/או הערכה שלילית על ידי אחרים. בדומה לפוביה הספציפית, הפחד מביא להמנעות ממצבים חברתיים מאיימים (כאירועים חברתיים או יציאה לדייט) או לתגובות פיסיולוגיות ורגשיות של חרדה בעת השתתפות באירועים אלו. בחלק מהמקרים תתבטא הפוביה החברתית בחרדה מפני סיטואציות או פעולות ספיציפיות (כאכילה בפני אחרים, שימוש בשירותים ציבוריים ופחד במה) ואז תישמר רמת תפקוד סבירה למדי. במקרים אחרים תכלול הפוביה החברתית חרדה ממגוון פעולות וסיטואציות ואז תביא לפגיעה תפקודית מקיפה יותר. קריאה מורחבת בנושא פוביה חברתית.

אגורפוביה: אגרופוביה היא פחד מפני שהייה במקומות בהם יתקשה האדם להיחלץ או לקבל סיוע במידה ויזדקק לכך. בהתאם, נמנעים הסובלים מאגורפוביה משהייה במקומות צפופים וסגורים כבתי קולנוע וקניונים ו/או במרחבים פתוחים. במקרים קיצוניים האגורפוביה עשויה להביא אף להמנעות מיציאה מהבית מתוך תחושה שזהו המקום הבטוח היחיד. בחלק גדול מהמקרים אגורפוביה מתפתחת בעקבות התקפי פאניקה וחשש מהופעתם במקום בו יגרמו למבוכה או חוסר יכולת לקבל סיוע ("מה יקרה אם יהיה לי התקף פאניקה באמצע פאב צפוף?"), אך במקרים אחרים היא מתפתחת גם ללא רקע של התקפי פאניקה.

מה הם הגורמים להופעת פוביות?

בימיה הראשונים של הפסיכואנליזה נהוג היה לשייך את הופעתן של פוביות לקונפליקטים ורגשות מודחקים אשר מצאו את ביטויים בסימפטום החרדתי. עם זאת, הגישה הרווחת כיום משייכת את הופעת הפוביה לגורמים ביולוגיים-גנטיים וקוגניטיביים-התנהגותיים.

גישות ביולוגיות רואות את הפוביה כרגישות מוגברת לגירויים אשר בעבר הייתה אולי הישרדותית אך אינה רלוונטית עוד באורח החיים המודרני. רגישות מוגברת זו מושפעת מגורמים גנטיים ועשויה להפוך לפוביה מתוך התנסויות סביבתיות. התנסויות סביבתית אשר עשויה להביא להתפתחות פוביה היא התניה: התנסות שלילית או צפייה בהתנסותו השלילית של אדם אחר עשויה ליצור קישור בין האובייקט או האירוע לבין חוויה שלילית. למשל, ילד שננשך ילמד שכלב מסמל כאב ונער שראה כיצד צוחקים על בן כיתתו שנתן תשובה שגויה בכיתה ירתע מדיבור בפני הכיתה בעצמו. הקישור המאיים מביא במרבית המקרים להמנעות ממושא הפחד כך שלא נוצרות הזדמנויות לשבירת הקישור השלילי (למשל, למשחק מהנה עם כלב או פידבק חיובי בכיתה). בהתאם, החרדה הולכת וגוברת ועשויה להביא לתגובות רגשיות והתנהגותיות עוצמתיות במפגש עם מושא הפחד. כמו כן, עשויה להתרחש הכללה כך שמושא הפחד המקורי יורחב ויכלול אובייקטים ואירועים נוספים (למשל, חיות אחרות או דיבור בפני אנשים בכלל ולא רק בפני תלמידים בכיתה). חשוב להדגיש כי התנסות שלילית אינה הכרחית ליצירת פוביה: במקרים רבים נוצרת הפוביה עקב אימוץ קוגניציות כתפיסות ואמונות בלתי רציונליים המביאים לפרשנות שגויה של גירויים בסביבה ובהתאם גם לחרדה. למשל, נער אשר מחזיק באמונה כ"אם אני לא מבצע את הדברים בצורה מושלמת אני לא שווה כלום" עשוי לפתח פוביה מדיבור בפני קהל עקב החשש לטעות ולהבך את עצמו.

הטיפול בפוביות

למרות המצוקה והפגיעה התפקודית המשמעותית לה מביאה הפוביה הטיפול בה נוטה להיות קצר, יעיל וממוקד. הטיפול המקובל היום הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. הטיפול כולל זיהוי דפוסי חשיבה המעורררים חרדה, רכישת מיומנויות הרגעה עצמית ושליטה בפחד וחשיפה הדרגתית למושא הפחד בהתאם ליכולתו של המטופל (לדוגמא, התבוננות בכלב, ליטוף של כלב קטן עם המטפל ולבד, ליטוף כלב גדול וכן הלאה). כמו כן הטיפול עשוי לכלול שימוש במציאות מדומה המדמה התנסות מאיימת (למשל, סימולציה של טיסה במטוס), שימוש בביופידבק המאפשר שליטה בתגובות הגופניות לחרדה, דמיון מודרך ועוד.

במקרים בהם הפוביה מביאה למצוקה או פגיעה קשה מאוד בתפקוד, ובמקרים בהם רמת החרדה גבוהה ביותר ואינה מאפשרת התנסות בחשיפות למושא הפחד, ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי. הטיפול מביא לירידה משמעותית ברמת החרדה ומאפשר למטופל להיעזר יותר בתהליך של טיפול פסיכולוגי המקנה דפוסי חשיבה ומיומנות להתמודדות עם החרדה.


תחומי מומחיות:
חרדה