תפריט נגישות

Anxiety Disorder - הפרעת חרדה

רבים מאיתנו חווים חרדה בעוצמות שונות בחיי היום-יום, אך כשחרדה נחווית בעוצמה גבוהה לאורך זמן רב, היא עלולה לפגוע בתפקוד האדם ולהשפיע על איכות חייו. חרדות יכולות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים – קושי לדבר בישיבות הצוות בעבודה, הימנעות מיציאה לטיול השנתי בעקבות פחד מעכבישים או וויתור על קידום נחשק בעבודה הכולל ישיבות בחו״ל, על רקע פחד מטיסות. במילים אחרות –  לחרדות פנים רבות.

חרדות הן שם כולל לקבוצת הפרעות המכונה הפרעות חרדה. הפרעות חרדה הן הפרעות נפוצות אשר משפיעות על ילדים, מתבגרים ומבוגרים ומביאות לא רק למצוקה, אלא גם לפגיעה של ממש בתפקוד. מה זה הפרעת חרדה? ממה היא נובעת? מה הם סוגי הפרעות החרדה הקיימים? ובעיקר  איך מטפלים בהפרעת חרדה?

חרדה   הגדרה ומאפיינים

לאורך חיינו אנו נתקלים בגורמים וסיטואציות שונים המעוררים תגובות של פחד ובהלה: החל ממכונית המתקרבת אלינו במהירות כאשר אנו חוצים את הכביש, דרך מבחנים חשובים ועד לדיבור בפני קהל. מה מבחין בין תגובתנו השונה לסיטואציות אלו? מתי מדובר בתגובה נורמטיביתי ומתי מדובר במצב של חרדה הגורמת לקשיים ומצוקה נפשית?

אנשי מקצוע מבחינים בין פחד לבין חרדה. פחד מוגדר כתגובה פיסיולוגית-פסיכולוגית לאיום ממשי: כאשר מכונית מתקרבת אלינו במהירות או כאשר אדם זר מתחיל ללכת אחרינו ברחוב חשוך, גופנו ונפשנו מזהים את האיום ונדרכים לקראת התמודדות באמצעות מנגנון המכונה "fight, flight or freeze"  בריחה מפני האיום, הכנה למאבק או קפיאה במקום זוהי התגובה הטבעית של הגוף במפגש עם איום ממשי. לעומת זאת, חרדה מוגדרת כתגובת פחד עוצמתית המבוססת על ציפייה למפגש עם איום עתידי. כלומר, התגובה הפיזיולוגית המתעוררת בעת חרדה אינה נובעת ממפגש עם סכנה ממשית. כך, למשל, אותה תגובת דריכות וניסיון להימלט תיחשב לתגובת פחד טבעית ויעילה כאשר אדם זר עוקב אחרינו, אך כאשר היא תתעורר אל מול כלב פודל רגוע, מבחן או סיטואציה חברתית, היא  תחשב לתגובת חרדה. במילים אחרות, חרדה היא תגובת פחד אשר אינה מותאמת לסיטואציה הממשית.

למה אני בחרדה?

מדוע חלק מהאנשים מפתחים הפרעות חרדה בעוד שאחרים לא? התשובה לכך תלויה במספר גורמים, כאשר במרבית המקרים לא מספיק שיהיה גורם אחד, אלא מדובר בהשפעה משולבת:

גורמים גנטיים: כיום ידוע כי קיימת נטייה גנטית להתפתחות של חרדה; חלק מהאנשים מגיעים לעולם עם מערכת עצבית רגישה יותר המאופיינת בין היתר בהיעדר ויסות בסרוטונין  אחד החומרים המופרשים במוח, אחראי על ויסות מצב הרוח ותחושת הרוגע שלנו. בעלי הנטייה הגנטית לא בהכרח יפתחו הפרעות חרדה, אך בשילוב עם גורמים נוספים הם עשויים להימצא בסיכון מוגבר לסבול מהן.

נסיבות חיים וניסיון עבר: אירועים טראומטיים לאורך חייו של האדם, אירועי חיים מלחיצים, מודלים לחרדה (למשל, הורה שסובל מחרדה) או חוויות מרובות של חוסר אונים וחוסר שליטה עשויים לתרום להתפתחותן של הפרעות חרדה.

גורמים אישיותיים: גורמים אישיותיים כמו נטייה לפרפקציוניזם, צורך מוגבר בשליטה או חוסר אמון באחרים עשויים גם הם להגביר את הסיכון להופעת הפרעות חרדה. בנוסף, הנטייה לפרש סיטואציות באופן קטסטרופאלי ומוחלט (ֿ״אם זה לא 100  – זה לא שווה״, ״כולם יצחקו עליי״) עלולה להשפיע גם היא. 

רווח משני: על אף שחרדה איננה תופעה נעימה, לא פעם היא מלווה בחוויות מתגמלות אשר עשויות, באופן לא מודע, להשפיע על הישנותה של החרדה. כך למשל, ילד שלומד כי חרדה מוגברת מביאה לפינוק, תשומת לב או ירידה בדרישות ההורים, עשוי לאמץ לעצמו דפוסי חרדה אותם יחווה כממשיים, מבלי שיהיה ער לגורם הרווח המשני.

הפרעות חרדה

הפרעת חרדה היא שם כולל למגוון מצבים בהם האדם מתמודד עם חווית פחד אשר אינה תואמת את הסיכון הממשי בו הוא נמצא. אדם המתמודד עם הפרעת חרדה חווה סימפטומים עזים של חרדה, הן קוגניטיביים והן פיזיים, המתעוררים במפגש עם גירויים או סיטואציות אשר נחווים כניטרליים ובלתי מאיימים עבור מרבית האנשים. הפרעות חרדה נחשבות להפרעות שכיחות ביותר מהן סובלים ילדים, בני נוער ומבוגרים רבים. כיום, מוכרים מספר סוגים מרכזיים של הפרעות חרדה: התקפי חרדה או פאניקה, חרדה חברתית, פוביות וחרדה כללית. 

התקפי חרדה/ התקפי פאניקה

התקפי חרדה, או בכינויים המקצועי, התקפי פאניקה, הינם התקפים פתאומיים המאופיינים בתחושת פחד עזה ובחשש שדבר מה נוראי מתרחש   בדרך כלל אדם במהלך התקף פאניקה יפחד שהוא עובר התקף לב או משתגע. התקף פאניקה יגיע לשיאו תוך דקות אחדות וילווה, לרוב, בסימפטומים פיזיים כגון הזעה, רעד, חולשה כללית, עלייה בקצב הלב, סחרחורת, בחילה, כאבי ראש ובטן וכדומה. התקפי פאניקה עשויים להופיע באופן צפוי, כלומר הם יופיעו כתגובה לסיטואציה מסוימת המעוררת פחד, או באופן בלתי צפוי, כלומר יתעוררו ללא סיבה הניכרת לעין.

במקרים מסוימים התקפי חרדה אלו קשים וגורמים למצוקה עזה עד כדי התפתחות אגורפוביה. אגורפוביה מוגדרת כפחד מפני שהות במקומות ציבוריים או במרחבים פתוחים והיא נובעת פעמים רבות מפחד מפני הופעת התקף דמוי פאניקה במקום ציבורי, בו האדם חושש כי לא ניתן יהיה לקבל עזרה בעת התפתחות ההתקף. בעקבות זאת, הסובלים מאגורפוביה יעדיפו להימנע לצאת מביתם.

התקפי פאניקה עשויים, כאמור, להופיע באופן פתאומי וללא סיבה נראית לעין, אך התבוננות מעמיקה, בדרך כלל במסגרת טיפול נפשי, תאפשר לזהות גורמי לחץ ומתח משמעותיים אשר הביאו להופעתם של התקפים אלו. כך, למשל, התקפי חרדה עשויים להופיע על רקע אובדן הורה בבגרות המעורר תחושות של בדידות ואובדן הביטחון, או על רקע כניסה לקשר זוגי או הולדת ילד ראשון המסמנים כניסה למחויבות רגשית עמוקה.

חרדה חברתית

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שכיחה ביותר אשר מתבטאת בפחד עז מפני סיטואציות חברתיות שעשויות לגרור השפלה או מבוכה. חלק מהאנשים הסובלים מחרדה חברתית מתמודדים עם חרדה מפני סיטואציות ספציפיות (דיבור בפני קהל, אכילה בציבור) ואילו אחרים מתמודדים עם חרדה חברתית מקיפה יותר הנוגעת לתפקוד במגוון סיטואציות חברתיות ובין אישיות. חרדה חברתית מלווה פעמים רבות בפגיעה בתפקוד החברתי, הבין אישי והתעסוקתי, מאחר והיא מגבילה את יכולתו של האדם להתבטא ולהפגין את כישוריו ויכולותיו באופן מלא וממצה. בנוסף, היא מובילה פעמים רבות לדפוס של הימנעות מכל סיטואציה חברתית המעוררת חרדה. כך, אנשים רבים המתמודדים עם חרדה חברתית מוותרים מראש על קשרים, הזדמנויות חברתיות ותפקידים תעסוקתיים ונוטים לצמצם עצמם לסיטואציות וקשרים מוכרים המעוררים תחושת ביטחון ומונעים את התעוררותה של חרדה. כך, חרדה חברתית ניזונה ומזינה תפיסות חברתיות שליליות, נטייה כללית לביישנות וקשיים נוספים בתחום הבין אישי (למשל, תלותיות יתר או לחלופין  אגרסיביות הבאה לפצות על החוויה הקשה של חרדה וחוסר ערך בתחום החברתי).

חרדה ספציפית או פוביה

חרדה ספציפית, או כפי שהיא מכונה בשפה המקצועית  פוביה, היא מצב של פחד מוגזם מאובייקט או סיטואציה ספציפיים: חיות, מקומות סגורים, בחינות, מעליות, טיסות, ליצנים וכן הלאה. במפגש עם האובייקט או הסיטואציה מעוררי החרדה, תיווצר תגובת פחד עוצמתית ומצוקה משמעותית אשר יובילו לניסיונות אינטנסיביים להימנע ממפגש נוסף עם גורם זה. כך, למשל, ילד המתמודד עם פוביה מחתולים עשוי להיות מוכן לוותר על מסיבת יום הולדת המתקיימת בבית שיש בו חתולים, ומנהל הסובל מחרדה מפני טיסות עשוי לוותר על קידום מקצועי אשר מצריך נסיעות לחו"ל. בחלק מהמקרים, אותה חרדה ספציפית עשויה להיות מוכללת גם לגורמים דומים. באופן זה, הפרעת החרדה מתרחבת ומביאה לפגיעה בהיבטי חיים נוספים (למשל, פחד מחתולים שמוכלל לפחד מכל החיות).

הפרעת חרדה מוכללת  Generalized Anxiety Disorder

הפרעת חרדה מוכללת היא הפרעת חרדה אשר מלווה בדאגנות כללית, אי שקט, דריכות מתמדת וחרדה מפני היבטי חיים שונים. אנשים המתמודדים עם חרדה כללית נוטים להיות מוטרדים באופן תמידי מגורמים שונים בחייהם, והתחושה הכללית היא שהם מצויים באופן תמידי במצב של דאגה מפני אסון או קושי אפשריים. כך, למשל, אנשים המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת עשויים להיות מוטרדים מאוד מנושאים בריאותיים וכלכליים, להתקשר שוב ושוב לבני משפחה כדי לוודא שהגיעו בשלום הביתה או לעבודה ולהגיב בעוצמה גבוהה של חרדה לכל שינוי או קושי בחייהם או בחיי היקרים להם.

חרדה אצל ילדים

חרדה היא אחת ההפרעות הרגשיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים, ויש להבחין בינה לבין פחדי ילדות המופיעים כחלק נורמטיבי בהתפתחות. פחדים רגילים יתבטאו פעמים רבות כפחד מחושך, פחד מפני מפלצות וכן הלאה, וינבעו במרבית המקרים מהקושי של הילד הצעיר להבחין בין דמיון למציאות. כאשר מדובר בפחדי ילדות סטנדרטיים, במרבית המקרים נוכחות ההורה תביא לרגיעה והפחדים יעלמו באופן טבעי. לעומת זאת, חרדה אצל ילדים תהיה בעלת השפעה מקיפה יותר על חיי הילד ועל משפחתו: ילדים הסובלים מבעיות חרדה נוטים לסבול ממצוקה רבה סביב אירועים, גורמים וסיטואציות נייטרלים, כאשר הפחד מתבטא בשלושה היבטים מרכזיים:

מצוקה  הילד מפגין מצוקה, סבל ותסכול סביב התמודדות עם גורמי החרדה.

פגיעה בתפקוד הילד מסרב להתמודד עם סיטואציות שונות המעוררות בו חרדה, ובכך נפגעת התנהלותו התקינה מבחינה תפקודית, חברתית או לימודית (למשל, ילד שלא הולך לימי הולדת עקב פחד מחיות).

פגיעה בשגרה המשפחתית  כאשר פחדיו של הילד פוגעים בשגרה היומיומית של בני משפחה אחרים והופכים לגורם המנהל את בני המשפחה   בדרך כלל מדובר בבעיית חרדה. כך, למשל, הורים לילד עם בעיית חרדה עשויים למצוא את עצמם מוותרים על בילויים זוגיים כדי לא להשאירו לבד בבית, או מבצעים עבורו פעולות שגרתיות אשר הוא חושש לבצע בעצמו.

חרדה אצל ילדים נובעת בדרך כלל משילוב בין מספר גורמים גורמים מולדים הגבירים את הנטייה לחרדה, גורמים רגשיים וגורמים הקשורים לקשר של הילד עם בני משפחתו. כך, למשל, ילד עלול לפתח הפרעת חרדה על רקע פרפקציוניזם וחשיבה נוקשה, או על רקע צורך לא מודע לזכות ביותר תשומת לב מהוריו.

חרדה   איך מטפלים?

המצוקה והפגיעה התפקודית הנלווים להפרעות החרדה השונות מביאים רבים מהסובלים מהן לפנות אל טיפול פסיכולוגי. שלושת שיטות הטיפול המרכזיות בהפרעות חרדה הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול דינמי וטיפול תרופתי, כאשר בחלק מהמקרים מומלץ לשלב בין השיטות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בבעיות חרדה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יוצא מנקודת הנחה כי חרדה נוצרת, משתמרת ומחמירה על רקע דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים.
דפוסי חשיבה בלתי יעילים מאופיינים בתפיסות דיכוטומיות, מוגזמות ובלתי ריאליות של סיטואציות וגורמים נייטרלים. כך, למשל, אדם שמניח כי כל חתול מהווה איום ממשי להידבקות במחלה זיהומית, אישה שמפרשת כל הזעה או אי נוחות גופני כהתקף לב מתקרב או נער שתופס כל מבחן כמדד למידה בה הוא אהוב ומוערך יתפסו סיטואציות ואלמנטים אלו כמאיימים במיוחד ובהתאם יחוו סימפטומים של חרדה במפגש עמם. דפוסי התנהגות בלתי יעילים מתייחסים להתנהגויות אשר אינן מסייעות לנו להפחית את רמות החרדה הגבוהות, אלא להיפך משמרות ומגבירות אותן. כך, למשל, הימנעות מהתמודדות עם מושא הפחד אינה מאפשרת צבירת התנסויות חיוביות אשר יקלו על החרדה.
שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדה היא שיטת טיפול קצרת מועד וממוקדת בה המטפל והמטופל מזהים יחד את דפוסי החשיבה וההתנהגות הבלתי יעילים ופועלים יחד לנטרולם, באמצעות מספר אסטרטגיות:

נטרול דפוסי חשיבה בלתי יעילים   זיהוי הטיות חשיבה אשר מביאות לתפיסה בלתי ריאלית של הסיטואציה, הבנת הגורמים להופעתן של מחשבות אלו וניסיון להחליפן במחשבות ריאליות יותר.

חשיפה הדרגתית  בניית "סולם התמודדויות" אשר מאפשר למטופל להתמודד בהדרגה עם מושא הפחד. כך, למשל, במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביה ספציפית המתבטאת בפחד ממעליות, המטופל יחשף בהדרגה לשהות במעלית. תחילה, דרך דמיון מודרך של שהייה במעלית, לאחר מכן דרך שהייה במקומות קטנים וסגורים, בשלב הבא דרך עלייה במעלית לקומה הראשונה עם המטפל, בהמשך, דרך עלייה במעלית שקופה וכן הלאה.

אסטרטגיות הרגעה עצמית  הקניית מיומנויות לשליטה וויסות של החרדה באמצעות דמיון מודרך, טכניקות נשימה והרפיה וכן הלאה.

אסטרטגיות להרחבת הסבילות לחרדה  לימוד טכניקות להסחת דעת מהחרדה ולהרחבת היכולת לשאת אותה מבלי לתת לה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד.

כאשר המטופל הוא ילד, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכלול גם הדרכת הורים אשר תסייע להורים ללוות את הילד בהתמודדות שלו עם החרדה. בנוסף, היא תסייע בהצבת גבולות ודרישות אשר יחזקו את המוטיבציה והנכונות של הילד להתמודד עם החרדה.

טיפול דינמי בחרדה

טיפול דינמי בחרדה מתבסס על ההנחה כי חרדה מבטאת קונפליקטים רגשיים לא מודעים, אשר באים לידי ביטוי דרך הסימפטומים החרדתיים. בהתאם לתפיסה זו, טיפול דינמי אינו מתמקד בהפסקת החרדה אלא בניסיון להבין את הגורמים העמוקים אשר הביאו לפריצתה. דר ההתבוננות וההבנה המעמיקה של גורמי החרדה ושל התפקיד שהחרדה משרתת, תחול ירידה משמעותית בסימפטומים במרבית המקרים. כך, למשל, אישה שמגיעה לטיפול על רקע התקפי חרדה פתאומיים, עשויה להבין באמצעות טיפול דינמי כי התקפי החרדה נובעים מההתמודדות הקשה עם העובדה שבנה הצעיר עומד גם הוא לעזוב את הבית. התבוננות ועיבוד של החששות העולים סביב הקן המתרוקן והיותה לבד עם בן הזוג, כמו גם התחושה שתהפוך פחות נחוצה לילדיה, יובילו בדרך כלל לכך שהסימפטום החרדתי ישכך ויעלם.
טיפול דינמי בחרדה עשוי להיות ממושך יותר מטיפול קוגניטיבי התנהגותי. יחד עם זאת, טמונה בו האפשרות לגילוי תובנה מעמיקה יותר הנוגעת לגורמים היוצרים את החרדה.

טיפול תרופתי בחרדה

הפרעות חרדה עשויות להופיע בעוצמות ודרגות חומרה שונות ובכך להביא לחווית מצוקה ופגיעה תפקודית ברמות משתנות. טיפול תרופתי עשוי לסייע בהקלה של הסימפטומים החרדתיים ובכך לאפשר למטופל פניות נפשית גבוהה יותר לקבלת טיפול והתמודדות עם החרדה. טיפול תרופתי בחרדה מביא בדרך כלל לירידה ניכרת בעוצמת הסימפטומים, אך באופן טבעי, אינו מביא להבנה טובה יותר של גורמי העומק לחרדה או ליכולת טובה יותר לווסת ולהתמודד עם מצבי חרדה שונים. לכן, במקרים רבים הטיפול המומלץ לחרדה הוא כזה המשלב טיפול תרופתי יחד עם טיפול דינמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי.


מקורות

American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition. Arlington, VA, American Psychiatric Association, 2013

תחומי מומחיות:
חרדה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה