תפריט נגישות

Children's Anxiety - חרדה אצל ילדים

חרדה אצל ילדים מתבטאת בתגובת פחד מוגזמת ביחס לגירוי או סיטואציה אשר אינם מהווים סכנה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על סוגי הפרעות החרדה אצל ילדים ודרכי הטיפול בחרדה. 

חרדה אצל ילדים היא סיטואציה שכיחה אך מאתגרת ביותר עבור הורים רבים: הילד מפחד, דורש מכם להפוך עולמות כדי למנוע ממנו התמודדות עם מושא הפחד וסובל ממצוקה רגשית ופגיעה בתפקוד השוטף. איך מתמודדים עם חרדה אצל ילדים? מתי מדובר בהפרעת חרדה ומתי בשלב התפתחותי נורמטיבי? ואיך עוזרים לו להתגבר? 

מה ההבדל בין פחד וחרדה?

כאשר הבן שלך רץ אליך בפחד אחרי שראה כלב גדול נובח באיום או לאחר שניגש אליו אדם זר, סביר להניח שלא תחששי מקיומה של בעיית חרדה כלשהי. לעומת זאת, אילו ילדך יתנהג באופן דומה בתגובה לחתול המפונק של השכנה או לכך שהמורה פונה אליו בכיתה - עוצמת התגובה עשויה להעלות סימני שאלה.

בשונה מחרדה אצל ילדים, פחד מתייחס לתגובה רגשית והתנהגותית המותאמת לקיומה של סכנה ממשית. במובן זה פחד הוא הישרדותי ואנו מחנכים את ילדינו לפחד מהדברים שאנו מעריכים כמסוכנים: אנשים זרים, כביש סואן, מצוק תלול. לעומת הפחד, חרדה אצל ילדים מתבטאת בתגובת פחד מוגזמת ביחס לגירוי או סיטואציה אשר אינם מהווים סכנה: כלבים, סיטואציות חברתיות, נסיעה במכונית, ליצנים וכן הלאה.

סוגים שונים של הפרעות חרדה אצל ילדים

חרדה אצל ילדים יכולה להתבטא באופנים שונים:

• התקף חרדה - פרקי זמן קצרים ואינטנסיביים של פחד עז המלווה בסימפטומים גופניים כהזעה, רעידות, כאבי בטן וראש, בחילות וכדומה. כאשר התקפי חרדה מתרחשים לעיתים קרובות, עלולה להתפתח חרדה מפני הסיכוי שיתרחש התקף נוסף.

• פוביה ספיציפית - פחדים עזים ומוגזמים מסיטואציות (דיבור בכיתה, שימוש בשירותים בבית הספר, גבהים) או מאובייקטים (חיות, מים).

• הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) - מחשבות אובססיביות מטרידות ומדאיגות ("אני אחלה במחלה קשה", "יפרצו לנו לבית", "ההורים שלי ימותו") המביאות לביצוע פעולות כפייתיות הנתפסות כמבטלות את האפשרות להתרחשות מושא החרדה. לדוגמא, ילד יכול לערוך טקס של נעילת דלתות וחלונות כל ערב לפני השינה כדי למנוע פריצה או לשטוף ידיים באובססיביות כדי לא להידבק במחלות (לא תמיד ניתן לראות קשר ישיר בין הפעולה לבין גורם החרדה).

• הפרעת חרדה מוכללת - חששנות ודאגנות מוגזמות הגורמות למצוקה ופוגעות ביכולתו של הילד לתפקד או להינות. למשל, ילד עשוי לסרב להישאר לבד בבית מחשש שלהוריו יקרה דבר מה אם יצאו.

חרדה חברתית - פחד מוקצן מסיטואציות חברתיות כהשתתפות באירועים חברתיים, אכילה בפני אנשים, שימוש בשירותים ציבוריים, שיחה עם אנשים לא מוכרים, מענה על שאלות בכיתה וכדומה. ילדים אלו יפגינו התנהגות חרדה וביישנית ועשויים להמנע מלדבר בכיתה, להימנע מסיטואציות חברתיות, לסגל לעצמם התנהגויות ביטחון כמו הימנעות מקשר עין, ולסבול מתחושת ערך עצמי נמוך.

• פוסט-טראומה - זכרונות חוזרים של אירוע טראומתי, לעיתים למשך זמן רב לאחר האירוע, הפוגעים באופן משמעותי באיכות החיים וגורמים לסבל. ילד הסובל מפוסט-טראומה לאחר אירוע טראומתי כמו תאונת דרכים, תקיפה מינית, פיגוע וכדומה, עלול "לחיות" מחדש את האירוע דרך פלשבקים וסיוטים. ילד כזה עשוי להימנע מגירויים המזכירים את האירוע הטראומטי ולחוות תחושות של חרדה, דריכות, חוסר שקט ומצב רוח ירוד.

איך נתמודד עם חרדה אצל ילדים?

חרדה אצל ילדים עשויה לנבוע מסיבות שונות. ישנם ילדים הרגישים יותר לגירויים מעוררי חרדה (בעלי "נטיה" לפיתוח חרדה), וכן קיימות נסיבות חיים המגבירות את הסיכון לחוות חרדה, כמו חשיפה לטראומות, גדילה בסביבה חרדה מאוד ועוד. פעמים רבות מדובר בשילוב בין גורמי תורשה לגורמים פסיכו-סוציאליים המרכיבים את סביבתו של הילד, וכמובן לתכונות אישיותיות.

במקרים רבים חרדה אצל ילדים אינה מצריכה התערבות מקצועית, וניתן לסייע לילד להתמודד איתה על ידי חיזוק, הסבר, ליווי ומתן ביטחון דרך המסר שההורים נשארים רגועים ומאמינים ביכולתו של הילד להתמודד עם האתגר. במקרים בהם קיימת רמת חרדה גבוהה אשר פוגעת בתפקוד באופן ניכר, כדאי לפנות לאיש מקצוע המומחה בטיפול בחרדה אצל ילדים. 

כאשר מזוהה רמת חרדה גבוהה אצל ילדים כדאי לנקוט מספר צעדים:

• מצאו זמן לשיחה כנה - גם עם ילדים קטנים זוהי נקודת התחלה טובה. חשוב למצוא תזמון מתאים ולהיות אמפתיים ורגישים לחרדות של הילד. בשיחה כזו ניתן לתת לילד לגיטימציה לפחד, ולהסביר לו שילדים רבים מפחדים מדברים דומים. בהמשך, אפשר להראות לילד כיצד התגבר על פחדים אחרים בחייו ולשאוב מתוך תחומים בהם הוא מרגיש חזק ובטוח יותר. 

• התמודדות הדרגתית - חרדה אצל ילדים מביאה פעמים רבות לניסיון של הילד להתאים את הסביבה לצרכיו. מצב זה יוצר תסכול מתמשך אצל בני המשפחה, וכן אצל הילד עצמו, ומוריד את סף הסבלנות כלפיו. הנטייה הטבעית לגונן על ילדינו עשויה למעשה להגביר את ההימנעות ולהנציח את המצב הקיים. לכן, כאשר לא מדובר בחרדה קיצונית מאוד, ובהמשך לשיחה שניהלתם, אפשר לבנות יחד עם הילד תכנית בה הוא נחשף בהדרגה למושא החרדה ולשבח אותו על התקדמויותיו באמצעות פרסים או בילוי מיוחד.

• טיפול בחרדה אצל ילדים - טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע בהתמודדות עם חרדה אצל ילדים מאחר והוא מאפשר עבודה ממוקדת על מאפייני החרדה וגורמיה לצד הכוונה להתמודדות אקטיבית והקניית מיומנויות להתמודדות עם החרדה. 

• הדרכת הורים - במקביל או במקום טיפול, הדרכת הורים יכולה לתת כלים ומיומנויות בכדי לסייע לילד להתמודד עם החרדה, ללוות את ההתמודדות, וכן להאיר את הדינמיקה בבית שעשויה לשמר את גורמי החרדה.

גישות שונות לטיפול בחרדה אצל ילדים

במידה ובחרתם באופציה של טיפול, אלו הגישות שחשוב להכיר: 

• פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) - טיפול קצר מועד אשר רואה בחרדה תוצר של דפוסי חשיבה לא יעילים ושל התנהגות אשר מחזקת את החרדה. במסגרת הטיפול המטפל עוזר לילד לנסח את דפוסי החשיבה השליליים, ולאחר מכן מסייע לו לשנות אותם. תהליך זה יכול לכלול גם שיטה המכונה חשיפה הדרגתית, במסגרתה נחשף הילד לאובייקטים או לסיטואציות שמעוררים בו חרדה.

• פסיכותרפיה דינמית - גישה טיפולית אשר רואה בחרדה סימן למצוקה פנימית, אשר נובעת מחוויות ורגשות שהילד מתקשה לשאת ולהבין. טיפול בילדים בגישה דינמית, מבקש ליצור קשר עם עולמו הרגשי של הילד ולהבינו, באמצעות משחקים ושיחה, בהם מבטא הילד את מחשבותיו ותחושותיו. בתהליך זה המטפל עוזר לילד לעבד את הרגשות העומדות בבסיס החרדה באופן שיאפשר לילד להתמודד איתם. 

• טיפול משפחתי - גישה טיפולית הרואה במשפחה מערכת אשר משפיעה על הפרטים הפועלים בה, ומציבה את הבנת הדינמיקה המשפחתית כמפתח להתמודדות עם קשיים אינדיבידואלים. הטיפול כולל מפגשים משפחתיים, המאפשרים לחזק את הקשרים בין בני המשפחה, ולהבין כיצד האינטראקציה בין בני המשפחה עשויה לשמר את החרדה.

• טיפול קבוצתי -  טיפול המערב ילדים נוספים המתמודדים עם חרדות, ומונחה על ידי מטפל אחד או שניים. במסגרת הטיפול, הילדים בקבוצה מגלים כי אינם לבד במצוקתם, ויכולים לשתף וללמוד זה מזה בשיחה ובמשחק, בליווי של המנחה.

• טיפול תרופתי - במקרים בהם החרדה מסבה מצוקה חריפה, בייחוד כאשר יש פגיעה בתפקוד היום יומי, ניתן לשקול פנייה לפסיכיאטר ילדים ונוער, במטרה לשקול מתן טיפול תרופתי מפחית חרדה. הטיפול התרופתי יכול לסייע במקביל לטיפולי פסיכותרפיה, או כשלב מקדים לקראת פסיכותרפיה. 


מקורות

אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, מ. (2003). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: הוצאת דיונון, מהדורה רביעית.

רחמים, ל. (2016) לגלות את הגן הנעלם - ילדים בטיפול. תל אביב: הוצאת דיונון.

 Sadock, B. J., Kaplan, H. I., & Sadock, V. A. (2007). Kaplan and Sadock's synopsis of psychiatry: Behavioral sciences/clinical psychiatry. Lippincott Williams & Wilkins 

Wolfe, E. (2005). Understanding and treating anxiety disorders: An integrative approach to healing the wounded self. Washington, DC, US: American Psychological Association 

אנשי מקצוע בתחום

חרדה