חיפוש

stress - לחץ

אתה קם בבוקר, חוטף קפה שחור ונשיקה מהילד וטס לאוטו כדי להמנע איכשהו מהפקקים של הבוקר. אחרת, אין סיכוי שתספיק להגיע למשרד מספיק מוקדם כדי לסיים את המצגת לישיבה של הצהריים. מיד אחרי אתה פשוט חייב להקפיץ את האוטו המשתנק למוסך אבל לא לפני שתסדיר את המנוי לקאמרי (הרי גם בזוגיות צריך להשקיע) וכל זה, כמובן, חייב להסתיים לפני שבע בערב כדי שתספיק לעבור בבית לפני אסיפת ההורים של הילד. קח את כל אלה, הוסף להם את ההתרעות לפיגועים, אחוז האבטלה הגבוה והאיום האיראני- והדרך ללחץ נראית כמעט בלתי נמנעת.

מהו לחץ?

המונח לחץ (Stress) מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האורגניזם עקב איום פיסי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאויימים. למרות שבעברנו הרחוק נחשפנו הרבה יותר למצבי לחץ הכרוכים באיום לחיינו (חיות טרף, מחסור במזון), הרי שהיום אנו חשופים לאיומים פסיכולוגיים אשר גורמים אף הם לרמות לחץ גבוהות. איומים אלו עשויים להיות פיטורין, קשיים זוגיים, כישלון במבחן חשוב ואפילו הלחץ התמידי המופעל עלינו להישגים גבוהים במגוון תחומים.

על אף שלכל אחד מאיתנו סגנון התמודדות שונה עם לחץ, מודל מקובל General Adaptation) (Syndrome מחלק את ההתמודדות האופיינית עם לחץ כרוני לשלושה שלבים מרכזיים:

שלב ראשון: תגובת אזעקה

בשלב הראשון להתמודדות עם האירוע המלחיץ מגוייסים כל משאבינו הרגשיים והפיסיים להתמודדות עם האיום. מערכת העצבים הסימפטטית מעוררות, ותפקודים גופניים בלתי חיוניים (עיכול, למשל) מושהים עד תום האיום. באופן אוטומטי, אנו נערכים להגיב ב"Fight or Flight": בריחה או מאבק והתמודדות עם האתגר, בהתאם לאפשרות הנתפסת כיעילה יותר.

שלב שני: התמודדות

בשלב זה, בו משאבינו עדיין מגוייסים להתמודדות עם האיום, אנו מפעילים את מנגנוני ההתמודדות כדי להפסיק או להמנע מהאיום. כאשר מדובר באיום פיסי, ההתמודדות היא פרקטית וברורה, אך כאשר מדובר באיום פסיכולוגי מעורבים מנגנונים נפשיים מורכבים יותר. מנגנונים אלו עשויים לכלול עיוותים קוגניטיביים ("בכלל לא אכפת לי שהיא עזבה") והפעלת מנגנוני הגנה אשר מסייעים בהתמודדות הראשונית אך עשויים להיות בעלי מחיר גבוה בטווח הרחוק. כך, לדוגמא, מנגנון של דיסוציאציה יכול לסייע לילדה הנופלת קורבן להתעללות מינית אך מנגנון זה הוא  בעל מחיר פסיכולוגי דרמטי ליכולתה להתמודד עם הטראומה ולעבד אותה.

שלב שלישי: התשה

שלב זה, המתרחש כאשר האיום נמשך לאורך זמן, מאופיין בשחיקת משאבי ההתמודדות הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים (למשל, חייל הנלחם בקרב ממושך מאוד, ילד הסובל מהתעללות ממושכת). השחיקה עשויה להתבטא בתסמינים פיסיולוגיים כהפרעות לבביות, פגיעה במערכת החיסונית, עלייה בלחץ הדם, מתח מוגבר ועוד. מבחינה פסיכולוגית עשוי הלחץ להביא לדיכאון, חרדה, קשיים תפקודיים, עיוותים תפיסתיים, יאוש, חוסר אונים ופניה לטכניקות התמודדות בלתי יעילות כשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

כיצד נגרם לחץ?

כל אחד מאיתנו היה נלחץ למראה סלע ענק המתגלגל אליו, בשורה על מחלה קשה וכד'. עם זאת, קל להבחין בכך שאירועים מלחיצים שונים משפיעים בצורות שונות על אנשים שונים.  מה, אם כן, משפיע על מידת הלחץ שאנו חווים?

מאפייני האירוע עצמו: מחקר שביקש מאנשים לדרג אירועי חיים על פי מידת הלחץ הכרוכה בהם הביא לניסוח 'סולם אירועי לחץ' אשר אישש את הטענה האינטואיטיבית לפיה אירועים מסוימים נתפסים כיותר מלחיצים ביחס לאחרים. למרות שהאירועים המדורגים גבוה ביותר בסולם זה הם שליליים (אובדן, גירושין), ממוקמים בו גם פריטים חיוביים רבים כלידה, חתונה וכן הלאה.

מידת השליטה: ככל שיכולת ההתמודדות עם האירוע נתפסת כגבוהה יותר כך קטנה רמת הלחץ, וככל שהאדם חש עצמו יותר חסר אונים- כך גדלה מידת הלחץ.

גורמים פסיכולוגיים: גם כאשר מדובר באותו גורם הלחץ, אנשים שונים יפגינו רמות לחץ שונות בתגובה אליו. רמת הלחץ תושפע מנטייה מולדת, התנסויות עבר (מה קרה בפעם האחרונה שהתחלתי עם בחורה?), האופן בו נתפס גורם הלחץ (האם גירושין הם פרידה מכאיבה או עדות להיותי אפס חסר סיכוי לאושר?) ועוד. 

לחץ: טוב או רע?

חוויה של לחץ היא כמעט אף פעם בלתי נעימה: אף אחד מאיתנו אינו נהנה מ"פרפרים בבטן" לפני מבחן ומההזעה בכפות הידיים במהלך דייט. עם זאת, חוויה של לחץ היא חיונית להישרדותנו: לולא היינו נלחצים ומגייסים משאבים באופן אוטומטי, לא היינו מסוגלים להגן על עצמנו מפני תוקפים ולהכין את עצמנו לאירועים קשים ומאתגרים.

בהתאם, החוקר לזרוס הבחין בין שני סוגי לחץ: לחץ חיובי אשר מניע את האדם להתמודדות פעילה, עמידה באתגר ופיתוח סגנון התמודדות ולחץ שלילי אשר מביא לחוסר אונים, שיתוק, דיכאון או חרדה. כך, לדוגמא, סטודנט המשקיע בלימודיו מתוך חשש להיכשל נמצא במצב שונה לגמרי מסטודנט הלוקה בחרדת בחינות או פורש מהלימודים עקב אותו החשש. בהתאם, נמצא כי ביצועינו משתפרים כאשר אנו חווים רמה מתונה של לחץ: היעדר מוחלט של לחץ לקראת משימה מביא לניתוק, אובדן עניין וחוסר השקעה, בעוד שרמת לחץ גבוהה מדי עשויה לשתק את יכולותינו. 


ביבליוגרפיה

An Adlerian perspective on guided visual imagery for stress and coping, Kaufman, Jason A., Journal of Individual Psychology. Vol 63(2), Sum 2007, 193-204.

Contemporary perspectives on stress management: Medication, meditation or mitigation, Overholser, James C.; Fisher, Lauren B., Journal of Contemporary Psychotherapy. Vol 39(3), Sep 2009, 147-155.

תחומי מומחיות:
חרדה