דיסוציאציה

דיסוציאציה, בעברית הפרדה או ניתוק, מתייחסת למצבים בהם נוצר נתק בין מודעות האדם ובין חלקים מ"העצמי" שלו: זכרונות, רגשות, מחשבות, תחושות גוף, ועוד. בחיי היום-יום, אנו עושים לעתים קרובות שימוש במנגנונים דיסוציאטיביים. כך למשל, אדם יכול להגיע במכוניתו למקום מסוים ולא לזכור את הדרך. זוהי דיסוציאציה של "פעולה אוטומטית", הקורית לעתים כאשר מדובר בפעולה חזרתית אשר אנו מורגלים בה היטב. במקרה אחר, אדם יכול להתרכז במשימה כלשהי, עד כדי כך שלא ישים לב לכך שמדברים עמו. חלימה בהקיץ מהווה גם היא פעולה דיסוציאטיבית טבעית ושכיחה.

לעתים, מופיעה הדיסוציאציה בתגובה לחוויה בלתי נסבלת באופן קיצוני אשר הנפש לא יכולה לשאת, ומבודדת את המידע המאיים מרצף החוויה המודע. כך למשל, אדם אשר נקלע לתאונת דרכים לעתים לא יזכור את פרטי האירוע. במקרה כזה, הדיסוציאציה משמשת כמנגנון הגנה בלתי מודע ובריא.

אך לפעמים הדיסוציאציה הופכת לגורם מעורר מצוקה חריפה ופגיעה באיכות החיים ובתפקוד. אז עלולה להתפתח פתולוגיה נפשית. כך למשל, כאשר אדם סובל משכחה של חלק ניכר מעברו או זהותו (באמנזיה דיסוציאטיבית), או כאשר מידע שנותק מהתודעה חוזר אל האדם כפלשבקים (בהפרעת דחק פוסט-טראומטית).

דיסוציאציה הפוגעת בתפקוד מופיעה במשפחת ההפרעות הדיסוציאטיביות, אשר במרכזן מנגנונים דיסוציאטיביים שונים, וכן במשפחת ההפרעות הקשורות בטראומה ולחץ (הפרעת דחק חריפה והפרעת דחק פוסט-טראומטית) כתסמינים דיסוציאטיביים מסוימים. בנוסף, תסמינים דיסוציאטיביים נכללים תחת פוסט-טראומה מורכבת. נכון להיום, אין בנמצא טיפול תרופתי ייעודי לתסמינים דיסוציאטיביים אך ישנן שיטות טיפול שונות, בעיקר כאלה המיועדות לטיפול בפוסט-טראומה, אשר יכולות לסייע ולהקל לאדם הסובל מהם. 

מקורות

ואן דר קולק, ב'. (2021). נרשם בגוף: מוח נפש וגוף בריפוי מטראומה. פרדס הוצאה לאור

זומר, א'. (2004).להיות או לא להיות: טראומות ילדות והפרעות ניתוק. בתוך צ' זליגמן, ז' סולומון (עור'). הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (עמ' 192-164). הקיבוץ המאוחד

מרגלית, ח., ויצטום, א. (1997), טראומה, אמנזיה ודיסוציאציה: היבטים קליניים ותיאורטיים חלק א – סקירה תיאורטית, שיחות יא (3), עמ' 217-214

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5®). American Psychiatric Pub.