תפריט נגישות

Trauma therapy - טיפול בטראומה

חשיפה לאירוע טראומטי מהווה חוויה מערערת ומטלטלת, אשר עשויה לגרום למצוקה משמעותית ולצורך לפנות לסיוע מקצועי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מתי רצוי לפנות לטיפול בטראומה, ועל שיטות טיפול מרכזיות בטראומה.

אנשים רבים ברחבי העולם, ובישראל בפרט, נחשפים לאירועים טראומטיים במהלך חייהם. מדובר באירועים המאיימים על שלמותו הפיזית והנפשית של אדם (דוגמת תקיפות מיניות, מלחמות, פיגועים, תאונות דרכים, שוד אלים ועוד), המהווים חוויה מערערת ומטלטלת לאלה החווים אותם. מרבית האנשים יחזרו לשגרת חייהם מבחינה רגשית ותפקודית תוך כמה ימים או שבועות מתום האירוע. מנגד, כ-8% אחוז מהאוכלוסייה יפתחו הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD, או בשמה השגור פוסט-טראומה), ועוד כ-10% יסבלו מתסמינים חלקיים. אנשים אלה ימשיכו להתמודד עם החוויה הטראומטית והשלכותיה, ועלולים לחוות מצוקה ופגיעה משמעותית באיכות החיים ובתפקוד בתחומי החיים השונים. בנוסף, השלכותיה של פוסט טראומה פוגעת לא רק באדם עצמו אלא גם בסביבתו. 

מתי כדאי לטפל?

ישנן תגובות רבות ומגוונות לאירוע טראומטי. הדבר תלוי בגורמים רבים ושונים, הקשורים באדם עצמו או באירוע ואין לכך נוסחה מדויקת. אצל חלק מהאנשים, המצוקה הנובעת מהאירוע הטראומטי תבוא לידי ביטוי בתסמינים פוסט-טראומטיים ספציפיים, ואצל חלק תתפתח הפרעת דחק אקוטית, הכוללת מכלול תסמינים נרחב יותר ונמשכת מ-3 ימים לאחר האירוע ועד חודש ממנו. חלק מהאנשים אשר חוו טראומה יפתחו לבסוף הפרעת דחק פוסט טראומטית.

בנוסף, אצל חלק מהאנשים תתפתח אחת מההפרעות הדיסוציאטיביות, הקשורות פעמים רבות בבסיס טראומטי. בתוך כך, אנשים הסובלים מחוויות טראומטיות חוזרות ונשנות עלולים לפתח מכלול תסמינים המכונה פוסט טראומה מורכבת. לצד זאת, תגובה לטראומה יכולה לבוא לידי ביטוי גם באופנים שונים מתסמינים פוסט-טראומטיים "קלאסיים", דוגמת חרדה ודיכאון, שימוש בחומרים, תחושות של אשמה ובושה, ושינויים בתפיסות ובאמונות האדם ביחס לעצמו ולעולם.

כך או כך, רצוי לפנות לעזרה מקצועית לאחר חשיפה לאירוע טראומטי במקרים הבאים: 

* כאשר ישנם תסמינים פוסט-טראומטיים (לדוגמא פלשבקים או סיוטים בלילה, עצבנות והתפרצויות כעס, קשיי שינה וריכוז, הימנעות ממפגשים עם גירויים המזכירים את האירוע ועוד).

* כאשר ישנם תסמינים נפשיים אחרים או מצוקה כללית אשר הופיעו לאחר האירוע

* כאשר המצוקה אינה עוברת לאחר כמה ימים 

* כאשר ישנה פגיעה משמעותית באורח ובאיכות החיים קודם לאירוע

לפנייה מוקדמת לטיפול יש חשיבות רבה הן בשל יכולתה להקל ולהפחית את עוצמת תסמינים ולמנוע החמרה במצב, והן במטרה למנוע התפתחות של הפרעה פוסט טראומטית או הפיכתה לכרונית ועיקשת. יש הסוברים כי קיים "חלון הזדמנויות" לטיפול מניעתי בטראומה, המצוי בסמוך לאירוע. 

איך מטפלים?

ישנן שיטות טיפול רבות ומגוונות בטראומה. התאמת מודל הטיפול נגזרת מגורמים שונים כגון אופי ועוצמת התסמינים, אופי החוויה הטראומטית, ובאם מדובר בטיפול המבקש להיות מניעתי או בטיפול בהפרעה מאובחנת להקלה או הפחתה של תסמינים. להלן כמה מן השיטות המרכזיות לטיפול בטראומה ובפוסט טראומה:

שיטות טיפול ממוקדות טראומה

* טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) - טיפול נפוץ בטראומה אשר נמצא במחקר כבעל יעילות גבוהה בכך. תחת 'מטרייה' של סוג טיפול זה נכללים שיטות, מודלים ופרוטוקולים שונים, ביניהם כאלה הייעודים לטיפול בטראומה ולא ניתן לכסות את כולם. אחת משיטות ה-CBT אשר נמצאו יעילות במחקר הוא טיפול בעיבוד קוגניטיבי (Cognitive Processing Therapy) המתמקד במחשבות ובתפיסות השליליות באשר לעולם ולעצמי אשר התפתחו בעקבות האירוע הטראומטי, ומבקש לאתגר ולשנות אותן. בנוסף לכך, בעבור ילדים ונוער הסובלים מטראומה נמצא כי שיטת טיפול ייעודית בשם (Trauma focused CBT - TF-CBT) יעילה במיוחד לטיפול בהפרעה ולמניעת התפתחותה.

* טיפול בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure) - טיפול נוסף מסוג CBT, הנפוץ מאד ונמצא כיעיל לטיפול בטראומה. טיפול זה מבוסס על ההנחה כי התסמינים נובעים מעיבוד בלתי מספק של האירוע הטראומטי. מדובר בטיפול קצר מועד בן 8 עד 15 פגישות, בין פעם לפעמיים בשבוע, כל מפגש בן 90 דקות. הטיפול כולל לימוד הרפיה באמצעות תרגילי נשימה, הסבר פסיכו חינוכי על תגובות שכיחות לטראומה, חשיפה במציאות המתרחשת כשיעורי בית בין מפגש למפגש, במהלכה נחשף המטופל באופן הדרגתי לגירויים שונים המזכירים את הטראומה או מעוררי דחק, וחשיפה בדמיון המתרחשת בטיפולים עצמם, במהלכה מספר המטופל בהווה, בגוף ראשון ובעצימת עיניים את הטראומה לפרטי פרטים. חשיפה זו מוקלטת והמטופל מאזין לה בין הפגישות. השיטה מיועדת לטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית אך התערבות מוקדמת נמצאה כעוזרת במניעת התפתחות של הפרעה מלאה.

* הקהייה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) - שיטה מרכזית נוספת אשר נמצאה יעילה לטיפול בפוסט טראומה. השיטה מבוססת על התפיסה כי התסמינים נובעים מכך שהזכרון הטראומטי לא עבר עיבוד מידע אדפטיבי והוא ממשיך להשפיע על האדם בהווה באופן שלילי. מטרת הטיפול היא להפוך את הזיכרון הטראומטי לזיכרון רגיל. הטיפול מבוסס פרוטוקול הכולל 8 שלבים שונים. במוקד הטיפול עיבוד או הקהייה של הזיכרון הנשען על גירוי בילטרלי, דהיינו של שתי אונות המוח, לסירוגין שוב ושוב. בתחילה הגירוי נעשה באמצעות מעקב העיניים של המטופל אחרי עצם (אצבע, עפרון) שהמטפל מזיז מצד לצד, אך כיום ישנן אפשרויות נוספות לגירוי בילטרלי כמגע בגוף בשני הצדדים לסירוגין, השמעת צלילים באוזן האחת ואז השנייה ועוד. השיטה מתאימה ביותר לסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית, אך יכולה לתת מענה גם למגוון תגובות נוספות לאירוע טראומטי, וגם כאן התערבות מוקדמת נמצאה כיעילה. 

* טיפול בחשיפה לנרטיב (Narrative Exposure Therapy) טיפול מבוסס פרוטוקול וחשיפה אשר פותח עבור נפגעי איזורי קונפליקט ומלחמות, בעיקר במדינות מתפתחות, החשופים לאלימות וסכנת חיים מתמשכת, ונמצא יעיל עבורם יותר משיטות אחרות. מדובר בטיפול קצר מועד הנמשך בין 4 ל-12 פגישות של 90 דקות, ויכול להיות מועבר באופן קבוצתי ופרטני. במהלך הטיפול יוצרים המטפל והמטופל נרטיב קוהרנטי מלידה עד ההווה, תוך חיבור הטראומה לנרטיב החיים. הנרטיב מסופר על ידי המטופל תחילה בעל-פה, לאחר מכן הוא מעלה אותו על הכתב. לרוב לאחר מכן המטופל והמטפל חותמים עליו יחדיו.

שיטות טיפול ממוקדות טראומה מוכרות נוספות הן גישת החוויה הסומאטית (Somatic Experience), טיפול גוף נפש אשר מתמקד בחוויה הגופנית של הטראומה, במטרה לעבד את הזיכרונות הגופניים ה"תקועים" בגוף וכך לשחרר תסמיני חרדה, ו-SEE FAR CBT, מודל ישראלי ייחודי המשלב בין מרכיבי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ובין אלמנטים מטיפול במשחק ואומנויות. כפי שניתן לראות, שיטות שונות לטיפול בטראומה מבוססות חשיפה, ומחקרים רבים אכן מלמדים על יעילותה. יחד עם זאת, ישנן גישות יעילות להפחתת תסמינים אשר אינן כוללות חשיפה, והן יכולות להתאים לאנשים אשר מתקשים או חרדים להתמודד עמה.

טיפול פסיכודינמי

אין גישה טיפולית דינמית אחת לטיפול בטראומה, וגישות דינמיות שונות תופסות באופן אחר את הטראומה והשפעותיה, וכן נבדלות בפרקטיקה הטיפולית אשר הן מציעות. ככלל, הטיפול הדינמי מתמקד בעיבוד האירוע הטראומטי והשפעותיו על היבטים שונים בנפשו של אדם, וחיזוק הדימוי העצמי, יכולות התמודדות, תפקוד ומיומנויות בין אישיות אשר נפגעו בעקבות האירוע. בקרב הגישות השונות ישנה הסכמה כי צריכה להיות התאמה מסוימת של הפרקטיקה להיות האדם נפגע טראומה וכן כי הקשר הטיפולי מהווה גורם מכריע בטיפול אשר בתוכו יכולה להתאפשר החלמה. לעתים, טיפול דינמי עשוי להתאים לאחר טיפול ראשוני וממוקד להפחתת תסמינים ומצוקה. 

טיפול תרופתי

אף כי קיים מחקר פעיל ונרחב בנושא, כיום אין בנמצא טיפול תרופתי ייעודי לפוסט טראומה. יחד עם זאת, טיפול תרופתי יכול להקל על תסמינים נלווים כחרדה ודיכאון. ככזה, הוא אינו מהווה לרוב פתרון מספק לעצמו ונתפס כטיפול נלווה לטיפול נפשי. 

חשוב לציין כי עבור חלק מהתגובות הנפשיות לטראומה ישנם טיפולים ייעודים הנחשבים למתאימים יותר מאלה אשר צוינו לעיל. כך למשל, להפרעות דיסוציאטיביות ישנו פרוטוקול CBT ייחודי, כמו גם שיטות ייעודיות נוספות, וכן עבור מכלול התסמינים של פוסט-טראומה מורכבת, נחשב הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) למתאים יותר. 


מקורות

ואן דר קולק, ב'. (2021). נרשם בגוף: מוח נפש וגוף בריפוי מטראומה. פרדס הוצאה לאור

להב, י. סולומון, ז. (עורכות) (2020). משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית. רסלינג

Bisson JI, Ehlers A, Matthews R, Pilling S, Richards D, Turner S. (2007). Psychological treatments for chronic post-traumatic stress disorder: systematic review and meta-analysis. British Journal of Psychiatry, 97, Pp. 104-190

Ironson G, Freund B, Strauss JL, Williams J (2002). Comparison of two treatments for traumatic stress: A community-based study of EMDR and prolonged exposure. Journal of clinical psychology.58(1), Pp. 113-128

Shalev AY, Ankri Y, Israeli-Shalev Y, Peleg T, Adessky R, Freedman S (2012). Prevention of posttraumatic stress disorder by early treatment: results from the Jerusalem Trauma Outreach and Prevention Study. Archives of general psychiatry. 69(2), PP.166-176

אנשי מקצוע בתחום

פוסט טראומה