תפריט נגישות

Secondary Traumatic Stress - טראומה משנית

טראומה משנית מתארת מצב בו אדם מפתח תסמינים פוסט טראומטיים לאחר חשיפה לפרטי אירוע טראומטי שעבר אדם אחר. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התסמינים, אבחון ועל טראומה משנית בקרב מטפלים.

המושג טראומה משנית, או טראומטיזציה משנית (secondary traumtization), מתייחס למצב בו אדם מפתח תסמינים פוסט-טראומטיים לאחר שנחשף לפרטים של אירוע טראומטי אשר עבר אדם אחר, גם אם לו עצמו לא נשקפה כל סכנה. לרוב מדובר במקרים של חשיפה לפרטי אירוע טראומטי של אדם קרוב או משמעותי, אך לעתים טראומה משנית עלולה להיווצר גם בתגובה לחשיפה לפרטי אירועים טראומטיים (כגון מלחמות ופיגועים) דרך סוגי המדיה השונים.

טראומה משנית יכולה להתבטא בתסמינים מגוונים, הזהים לאלה הנכללים בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דוגמת תסמינים חודרניים (כפלשבקים וסיוטי לילה), הימנעותיים (כהימנעות מגירויים המזכירים את הטראומה), עוררות יתר, ועוד. התסמינים השונים עלולים להוביל למצוקה רגשית משמעותית וכן לפגיעה בתפקוד בתחומי חיים מרכזיים. בנוסף, לא פעם נכללים במצב זה תסמינים פסיכוסומאטיים נוספים בדומה לאלה המתעוררים בקרב נפגעי אירועים טראומטיים (כגון תסמיני דיכאון, חרדה, תחושת חוסר אונים, הזעה, דופק מהיר ועוד).

יחד עם זאת, רק בחלק מהמקרים טראומה משנית מתפתחת לכדי הפרעת דחק פוסט-טראומטית מלאה. האפשרות לאבחן פוסט טראומה על בסיס חשיפה לא ישירה לאירוע טראומטי אחד או יותר, היא חידוש הנכלל במהדורה החמישית והעדכנית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (DSM). על פי ה-DSM, חשיפה לא ישירה מתקבלת כתנאי בסיס לאבחון רק במקרים של חשיפה לפרטי אירוע טראומטי של אדם קרוב, או בחשיפה חוזרת או קיצונית לפרטים קשים של אירוע טראומטי אחד או יותר במהלך ביצוע תפקיד מקצועי. ואילו חשיפה לאירועים טראומטיים דרך המדיה אינה עומדת בתנאי בסיס זה, אלא אם מדובר בחשיפה במסגרת מקצועית.

אף כי מצבי טראומה משנית יכולים להתפתח בקרב כלל האוכלוסייה, תופעה זו זוכה להתייחסות בעיקר בהקשר של תגובות אנשי מקצוע ממקצועות הטיפול למפגש עם מטופלים אשר חוו אירועים טראומטיים. תגובות מטפלים לחשיפה לא ישירה לטראומה קיבלו המשגות תיאורטיות שונות אשר נבדלות ביניהן באופנים שונים. מושג קרוב לטראומה משנית אשר ראוי להזכירו וכן להבחין ביניהם הוא טראומה עקיפה. בשונה מטראומה משנית, המושג טראומה עקיפה מתייחס למצבים בהם חשיפת המטפל לחומרים טראומטיים של המטופלים אינה מביאה רק להתפתחות תסמינים פוסט-טראומטיים אצלו אלא לשינוי מקיף בהשקפת העולם, באמונות, בתפיסות ובחוויות של המטפל. הבדל נוסף בין שני המושגים, הוא כי טראומה משנית יכולה להתעורר אל מול חשיפה לפרטי אירוע טראומטי אחד ואילו טראומה עקיפה נוצרת מחשיפה מצטברת.

כאשר מתעוררים תסמינים פוסט-טראומטיים במסגרת טראומה משנית הפוגעים באיכות החיים ובתפקוד, רצוי לפנות לסוגים שונים של טיפול בטראומה. כאשר מדובר באנשי מקצוע טיפולי הנחשפים במסגרת עבודתם לטראומה, רצוי לתת את הדעת על צעדים שונים למניעה, הפחתה וניהול של תגובות טראומה משנית.


מקורות

Baird, K., Kracen, A.C. (2006). Vicarious traumatization and secondary traumatic stress: A research synthesis. Counselling Psychology Quarterly, Vol 19(2), Pp, 181-188

Baum, N. (2016). Secondary Traumatization in Mental Health Professionals: A Systematic Review of Gender Findings Trauma Violence Abuse. 17(2), Pp.221-235

DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press

LoboPrabhu, S.M., Summers. R.F., Moffic, H.F. (2019). Combating Physician Burnout : A Guide for Psychiatrists. American Psychiatric Association



תחומי מומחיות:
פוסט טראומה

אנשי מקצוע בתחום

פוסט טראומה