פורום טיפול נפשי

שלום לך.
ראשית, אני מצטערת לשמוע על התחושות הקשות איתן נותרת, ושמחה שכעת את נמצאת בטיפול הנכון עבורך.
ההחלטה כיצד לנהוג ביחס לטיפול בו המטופל חש כי קיבל מענה שאינו מקצועי דיו היא אכן החלטה מורכבת.
נשמע מדברייך שהמטפלת לא פעלה בזדון או במטרה לפגוע בך, אך בחרה בשפה והתערבות טיפולית אשר בדיעבד, לא היתה הנכונה עבורך. אני יכולה לדמיין גם כיצד התנהלות זו, לצד חוסר הבהירות והכנות לגבי התואר שלה, הותירה אותך בתחושה קשה 
(אציין  כי מטפל אמנם חייב להיות גלוי וברור לגבי השכלתו, אך תואר במדעי ההתנהגות נחשב במידה רבה לשקול לתואר בפסיכולוגיה מאחר והוא כולל לימודי פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. יחד עם זאת, המטפלת אכן חייבת בשקיפות).

מאחר שכך, אני חושבת שההחלטה כיצד לנהוג צריכה להיערך מתוך מחשבה ועיבוד מעמיקים, כאשר הדגש הוא על מה שיטיב איתך ועם התפתחותך הנפשית יותר מכל.
חשוב להבין מה את מחפשת- הכרה בעוול? פיצוי? התנצלות? נקמה? נדמה לי שזיהוי ועיבוד של המניעים יעזרו לך לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורך, כאשר אכן כדאי להשתמש בקשר הטיפולי הנוכחי כדי לקדם ולסייע בתהליך זה.
ליטל

לקריאה נוספת, מצורף קישור למאמר בנושא -
אתיקה בטיפול נפשי – ראיון עם פרופ' גבי שפלר

שלום,
מוזמנים לעיין בקישור הבא לקבלת מידע נוסף:
בטיפולנט | בתים מאזנים: חלופת אשפוז פסיכיאטרי לטיפול במשבר נפשי
ליטל

שלום לך.
התערבות יתר של דמויות חיצוניות למשפחה אכן עשויה להיות לא נעימה, ובפרט אם היא לוחצת על נקודות רגישות.
אמנם לא ניתן לשלוט בשאלות ובהתנהלות של אחרים, אך נדמה לי שככל שתרגישי בנוח יותר להביע את עמדתך הלא מודאגת או להציב גבול למידע שאת מוכנה לחלוק, יתכן והסיטואציות הנ"ל יהיו פחות בלתי נעימות עבורך.
מעבר לכך,  מאחר ואת מתארת אי נוחות משמעותית סביב הנושא, מציעה לבדוק בינך לבין עצמך האם השאלות שמופנות אלייך נוגעות בכל זאת בהיבטים שרגישים גם עבורך: 
האם לצד האמון והפרגון לילדייך ובחירותיהם יש גם דאגה, חשש או שאלות? במידה וכן, כדאי לנסות ולהתבונן עליהן ישירות,
מאחר ולא פעם עצם ההכרה בכך שיש כאב או קושי מסוימים מביאה להקלה ולהרחבת אפשרות ההתמודדות.
ליטל

שלום לך.
לא ברור לי מדברייך מה מקור הקרחות- אם מדובר בתלישת שיער, כדאי לפנות לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בטריכוטילומניה, ויוכל להקנות טכניקות לשליטה בדחף לתלישה.
במידה ומדובר בקרחות הנובעות ממצב רפואי, כדאי לפנות לפסיכולוגית רפואית אשר מוסמכת לסייע ולתת כלים להתמודדות עם מצבים רפואיים והשלכותיהם.
ליטל

מצורפים קישורים לרשימת מטפלים רלוונטייים, תוכלי למיין לפי אזור מגורייך -
בטיפולנט | אנשי מקצוע בתחום פסיכולוגיה רפואית
בטיפולנט | אנשי מקצוע בתחום טיפול בOCD

לקריאה נוספת, מצורף קישור למאמר בנושא -
תלישת שיער - טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לעזור

שלום לך,
בטיפולנט הינו אינדקס לחיפוש מטפלים ואתר תוכן ומידע בנוגע לתחום הטיפול הנפשי ואינו מכון טיפולי או הכוונה אישית למציאת מטפל.
כל המטפלים המופיעים באינדקס נבדקו והציגו תעודות והכשרות בהתאם לדרישות הוועדה המקצועית.

כדי לסייע לך בחיפוש, מצורף קישור לרשימת פסיכותרפיסטיות. תוכל לסנן את התוצאות לפי תחום הטיפול ואזור מגורייך. בתחומי הטיפול קיימת גם האפשרות לסמן "תעריף מוזל".
מומלץ להיכנס לעמוד המטפלת לקריאה נוספת ולפנות לאלה שמצאת יותר חיבור והתאמה למה שאתה מחפש. הפניה למטפלים נעשית באופן ישיר דרך הפרטים המופיעים בעמוד המטפל ובכפוף לתקנון האתר.

בטיפולנט | נשות מקצוע פסיכותרפיה
בטיפולנט | נשות מקצוע פסיכותרפיה, תעריף מוזל

לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
כיצד לבחור מטפל?
מהי גישת הטיפול המתאימה לי?

שלום לך.
רגשות שנותרים חסרי מילים נוטים להכביד ולהקשות ולכן כל דרך ביטוי שלהם- בינך לבין עצמך, מול אדם אחר, מול איש מקצוע או בכתיבה- יכולה להועיל. 
ממליצה לנסות ולראות האם אכן עוזר לך. כמו כן, ניתן לשקול פנייה אל איש מקצוע איתו תוכל לשוחח באופן קבוע, במידה ואתה מרגיש צורך ביותר פורקן ועיבוד של רגשות.
ליטל

שלום לך.
יום כיף יחידי בדרך כלל אינו יכול להביא לשינוי משמעותי לאחר שנים של קשיים זוגיים ולכן הדבר החשוב הראשון הוא להנמיך ציפיות-
לא לצפות שהאינטימיות והקירבה, הפיסית והרגשית, יופיעו פתאום ולנסות פשוט להינות מיום רגוע ונינוח יחד. 
כמו כן, כדאי להיות קשוב מאוד לבת הזוג- לשים לב לדברים שמפריעים לה בדרך כלל, לנסות להיות סבלני גם כאשר היא לא עונה על ציפיותיך, להקשיב ולנסות להיענות לדברים שחשובים לה, ולהביע עניין בה עצמה (להחמיא, לשאול, להקשיב וכד'). 
כמו כן, במידה ואכן רוצים להניע שינוי ולשפר את היחסים, ממליצה לפנות לטיפול זוגי אשר יסייע לכם לעבד את הקשיים והמטענים, ולרכוש בהדרגה אסטרטגיות טובות יותר של שיח, תקשורת וניהול בית משותף.
ליטל

מצורף קישור לרשימת מטפלים רלוונטיים בתחום, תוכל לחפש לפי אזור מגוריך-
בטיפולנט | אנשי מקצוע בתחום טיפול זוגי

שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על האירוע הקשה שבנך חווה. 
לא ברור לי מדברייך כמה זמן עבר מאז האירוע והאם אתם ערים לשינוי רגשי או התנהגותי כלשהו כבר בשלב זה, ואלו אלמנטים קריטיים בקבלת ההחלטה לגבי ההמשך- 
אם האירוע התרחש רק בימים האחרונים, טבעי שיתגלו קשיים וחוסר שקט אך אם עברו מספר שבועות ועדיין יש קשיים, בהחלט יש צורך בפנייה להערכה מקצועית של מצבו.
כך או כך, אפשר לשאול את בנך ישירות האם הוא מרגיש שיש קושי ומעוניין בקבלת עזרה.
קושי בעקבות אירוע טראומטי יכול להתבטא בחוסר שקט, דריכות מוגברת, חלומות ופלשבקים, שינויי מצב רוח, עצבנות, הימנעות וכד'. במידה ואכן יש קושי,
יש לפנות לאבחון ראשוני אצל איש מקצוע אשר מתמחה בתחום הטראומה, ויוכל למקד את הקושי ולהפנות לטיפול המתאים במידת הצורך. 

בינתיים, מומלץ לכוון לתפקוד תקין וחזרה לשגרה, ולבקש מבני משפחה רחוקים יותר לנהוג בטבעיות- לא להמנע במובהק מכל אזכור שקשור לצבא וללחימה, אך גם לכבד את המרחב והפרטיות של בנך.
גם אתם עצמכם אינכם צריכים לשתף אותם במאורעות, ובמידה וחשים צורך בתמיכה וליווי לכם עצמכם, ניתן לפנות לקו התמיכה "קו נפש אחת", טלפון *8944. 
ליטל

לקריאה נוספת מצורף קישור למאמר בנושא -
בטיפולנט | על זיהוי וטיפול בטראומה

שלום לך.
המפגש עם המגבלות וההיבטים הביורוקרטיים של קבלת הטיפול הם אכן לא פשוטים, ונשמע מדבריך שהם מעוררים בך שאלות הנוגעות למהות הקשר עם אדם אחר: עד כמה יש חיבור אמיתי? איך נפרדים? עד כמה לדמויות המטפלות אכן אכפת ממך וכן הלאה.
יתכן ושאלות רגשיות וחשובות אלו מתערבבות עם ההתלבטויות הקונקרטיות בנוגע לניהול התהליך הטיפולי, ומקשות על קבלת החלטה.
לכן, אני מציעה לנסות ולשתף את המטפלת הנוכחית בתחושות המלוות אותך בהקשר זה. אני מאמינה ששיח ישיר ופתוח יאפשר הן עיבוד והקלה בתחושות, והן קבלת החלטה "צלולה" ושלמה יותר בנוגע להמשך הדרך הטיפולים, במקום זה או במקום אחר.
ליטל

לקריאה נוספת מצורף קישור למאמר בנושא -
על משמעות הקשר בין המטפל למטופל וחלקו בשינוי דפוסי התקשרות

שלום לך.
ראשית, טוב מאוד ששמת לב לשינוי בדפוסי האכילה ופנית לאשת מקצוע אשר תוכל להדריך ולכוון, וטוב שאת ערה לכך שיש היבטים נוספים אליהם יש לתת את הדעת, מלבד השינוי התזונתי.
עיסוק יתר באכילה ובמשקל בגילאי הילדות וההתבגרות נובע בדרך כלל מגורמים רגשיים ובין אישיים אשר המתבגרת מתקשה לנסח ולעבד. לכן, המענה לבעיית האכילה צריך לכלול גם טיפול רגשי והדרכה שלכם, ההורים, כיצד ניתן לסייע בתקופה רגישה זו. 
בהתאם, ממליצה לפנות בהקדם גם לפסיכולוגית/פסיכותרפיסטית אשר מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, ומציעה הן טיפול לנערה עצמה והן הדרכת הורים.
במסגרת הטיפול בתכם תוכל להבין טוב יותר את הגורמים לעיסוק במשקל, וכאשר יינתנו מילים ופשר לתחושות, סביר להניח שתוכל לוותר גם על העיסוק ברזון
(למשל, כאשר נושאים כצורך בעצמאות או בשיפור הדימוי העצמי מעובדים בטיפול, חל בדרך כלל שינוי בניסיון להתמודד עמם דרך ירידה במשקל).
במקביל, הדרכת ההורים תוכל לתת מענה בדיוק לשאלות כמו ניהול השימוש בצ'ט, ולכן חשוב כל כך שתקבלו הדרכת הורים שתוכל לתת מענה אישי ומותאם.

בינתיים, אני מציעה לא למנוע את השימוש בנייד, אלא לבקש מהדיאטנית להתייחס באופן יזום, במסגרת המפגש עם בתכם, לשאלה איך והיכן לנהל את קבלת המידע בנושאי אכילה.
כך אפשר יהיה לשים על השולחן את השימוש בצ'ט, ולחשוב יחד איך לנהל זאת. בהדרכת ההורים תוכלו לחשוב על כך יותר לעומק, מתוך הבנה של הצרכים והדינמיקות המשפחתיות הספציפיות לכם.
ליטל

מצורפים קישורים לרשימת מטפלות רלוונטיות בתחום, תוכלי למיין לפי אזור מגוריך ולבדוק בעמוד המטפלת אם עוסקת גם בהדרכת הורים -
בטיפולנט | מטפלות בפסיכולוגיה קלינית בתחום הפרעות אכילה
בטיפולנט | מטפלות בפסיכותרפיה בתחום הפרעות אכילה

שלום לך.
אני שומעת את דאגתך ואת הרצון לסייע לבנך, אך מתקשה להבין מתוך דברייך האם קיים כעת קושי של ממש בתפקוד, המלווה במצוקה, או שמדובר בבחור מתפקד אשר אינו חש צורך בפעילות רבה מעבר לשעות העבודה. כך או כך, נשמע שבנך יכול להיתרם משיח עם איש מקצוע אשר יאפשר למקד את הקושי ולסייע בהתמודדות.
מציעה לומר לבנך את הדברים באופן ישיר ופתוח- לציין שאת יודעת שלפעמים הוא חווה אמירות מסוג זה כביקורתיות, אך אתם דואגים שמא הוא מחמיץ חוויות חיים משמעותיות ומפתחות, וחושבים ששיח עם איש מקצוע יכול אולי להרחיב את האפשרויות העומדות בפניו. גישה פתוחה, כנה ונכונה לשמוע את דעתו תאפשר לכם אולי להבין טוב יותר כיצד הוא רואה את מצבו ועד כמה הוא פתוח לשינוי.

במידה ולא יהיה שיתוף פעולה/ במידה ואת חוששת ששיח כזה לא יתנהל בצורה טובה, מציעה לכם עצמכם לפנות למספר מפגשי ייעוץ עם איש מקצוע המתמחה בעבודה עם צעירים.
תוכלו לבחון יחד איתו את הדברים ולקבל הכוונה בנוגע לאופן בו כדאי לגשת לשיח ולסייע באופן מועיל ומקדם.
ליטל

לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
מתי ולמה לפנות לטיפול? על יתרונות הטיפול הנפשי
מהי גישת הטיפול המתאימה לי?
דילמות הוריות עם מתבגרים
תקשורת טובה עם מתבגרים - יש כזה דבר

שלום לך.
ההחלטה על החלפת טיפול היא החלטה אישית מאוד, אשר אין בה "נכון" ו"לא נכון"', ובפרט כאשר מתערבבים גורמים שונים הקשורים בנסיבות חיצוניות.
בהתאם, לא תמיד קל לזקק ולמקד קשב באותה "תחושת בטן" שיש לנו לא פעם לגבי מה נכון וטוב עבורנו, ומה פחות.
לאור זאת, ולאור הפסקת האש הנוכחית, נשמע שהדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא להפגש עם המטפלת ולחשוב איתה יחד על מה שהתרחש ביניכן בשבועות האחרונים. אני מאמינה שמתוך כך, ומתוך בירור ועיבוד של הרגשות וההתלבטויות שהתעוררו, אפשר יהיה לקבל החלטה בנוגע להמשך הטיפול וחשוב מכך-
להבין יותר את חוויתך בתקופה זו, ודרך זאת להעמיק והלעשיר את השיח, וכך גם לקבל החלטה באופן חופשי יותר.
ליטל

לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
בטיפולנט | מה עושים כשטיפול מרגיש תקוע ואיך יודעים שהגיע הזמן לסיים?
בטיפולנט | שאלות נפוצות על טיפול

שלום לך.
למיטב ידיעתי היסטוריה פסיכיאטרית של דיכאון אינה מונעת מאדם ללמוד פסיכולוגיה ולעסוק בתחום, אך ליתר ביטחון ממליצה לך לברר את הנושא מול הסתדרות הפסיכולוגים בישראל,
שאולי תוכל לתת לך מענה רישמי ופורמלי (בניגוד למענה הניתן בפורום זה). 
בכל מקרה, רבים מהפונים לתחום הפסיכולוגיה עושים זאת מתוך הכרות אישית עם סבל וכאב נפשי משמעותי ובמובן זה, הקבלה למקצוע אינה מושתתת בדרך כלל על היות "דף חלק" מבחינה נפשית ורגשית.
הדגש הוא על יכולתו של המועמד להתבונן על עצמו, לעבד, להבין את עצמו ולהפגין בשלות נפשית משמעותית, ושאר תכונות אישיותיות ורגשיות הרלוונטיות למקצוע.
ליטל

שלום לך.
את שואלת שאלה מורכבת, שגדולי הפילוסופים והפסיכולוגים ניסו להשיב עליה, אך אני שומעת תחתיה את הכאב והכמיהה להרגיש שיש משהו שאותו את יכולה לזהות כ"אני".
גרעין שאיתו תוכלי להזדהות ומאחוריו תוכלי לעמוד. ואכן, הגדרות פסיכיאטריות עשויות לסייע בהיבטים מסוימים, אך לא מייצרות בדרך כלל גרעין מסוג זה.
טיפול פסיכולוגי הוא אכן דרך טובה להשיב על השאלה ועל הכמיהה שלך, משום שתפקידו הוא לזקק, לחדד, לעבד ולמצוא את דרכו הייחודית של המטופל להבין ולספר את עצמו לעצמו. 
הוא גם דרך טובה להשיל שכבות של ריצוי ולהרחיב את החופש האישי לחשוב, להרגיש ולדבר עם יותר תעוזה ומרחב. 
עם זאת, אני מבינה מדברייך שלמרות הדרך המשמעותית שאת עושה באמצעות התהליך הטיפולי, עדיין נותרת איתך שאלה פתוחה בהקשר זה.
לא אתיימר להציע כאן פתרון או כיוון מפני ששאלתך מורכבת, ואני מתארת לעצמי שמכילה עוד רבדים נוספים שכדאי לנסות לבודד ולהבין טוב יותר בטיפול.
הכיוון היחיד שעולה בדעתי הוא שלפעמים מה שגורם לנו לייצר תחושה של "אני" הוא לאו דווקא לגלות או להבין את עצמנו יותר, אלא העשייה. ליצור במו ידינו את החיים והאנשים שאנו רוצים להיות.
ברגעים האלו, נדמה לי לפעמים שכאשר אדם מוצא דבר מה שהוא אוהב ויכול לעשות, הוא אולי לא פותר את השאלה הגדולה כל כך "מי אני", אך הוא יכול לומר שהוא קצת מהדבר היקר לו שבחר לעשות. או במילים אחרות, נדמה לי שלפעמים היכולת שלנו לתפוס מה אנחנו באמת רוצים, ולעשות את הדבר הזה גם אם הוא חסר "תועלת" מיידית- מחזקת את התחושה והידיעה של מי אנחנו.
בין אם כיוון זה מדבר אלייך ובין אם לא, מציעה לשוב אל הטיפול ולבדוק שוב ושוב את הסוגיה החשובה שמעסיקה אותך.
ליטל

שלום רינת,
אני שמחה לשמוע שהוקל לך סביב נושא הזמר. 
בהתייחסותי לפעילות תפקודית, התכוונתי לכל עשייה שיכולה להיטיב איתך- למלא את הזמן, להעשיר אותך, לחזק אותך ולגרום לך הנאה.
בין פעילויות אלו אפשר לכלול פעילויות שגרתיות (בישול, טיפוח עצמי, קניות), פעילויות ספורטיביות, פעילויות פנאי כמו חוגים ויצירה, מפגשים בין אישיים, קריאה, למידה של תוכן כלשהו וכן הלאה.
ליטל

לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
בטיפולנט | דפוסי תפקוד וחוסן במציאות של לחימה
בטיפולנט | בלי לחכות למשבר: חוסן ככלי מניעה יום-יומי