שלום רב, בני בן 25 במילואים בלבנון, חווה ארוע של פיצוץ מטען כאשר הלך לעזור ראה פצועים וכו', הארוע היה מאוד מטלטל...לא ארחיב כאן יותר מידי
איך ומה אנחנו כהורים צריכים לעשות כדי לעזור לו
והאם צריך להציע לו ללכת לטיפול ומתי נכון להציע לו ללכת לטיפול
ומה הדברים/התנהגויות שאנחנו חייבים לשים לב אליהם
אנחנו אמורים לפגוש את המשפחה המורחבת שהם יודעים מהסיפור מה לבקש מהם בהקשר להתנהגות מולו? תודה מראש על המענה
כן חשוב לי לציין שהוא משתף אותנו בפרטי הארוע אך לא מדבר אישית עליו ועל הרגשות שלו
שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על האירוע הקשה שבנך חווה.
לא ברור לי מדברייך כמה זמן עבר מאז האירוע והאם אתם ערים לשינוי רגשי או התנהגותי כלשהו כבר בשלב זה, ואלו אלמנטים קריטיים בקבלת ההחלטה לגבי ההמשך-
אם האירוע התרחש רק בימים האחרונים, טבעי שיתגלו קשיים וחוסר שקט אך אם עברו מספר שבועות ועדיין יש קשיים, בהחלט יש צורך בפנייה להערכה מקצועית של מצבו.
כך או כך, אפשר לשאול את בנך ישירות האם הוא מרגיש שיש קושי ומעוניין בקבלת עזרה.
קושי בעקבות אירוע טראומטי יכול להתבטא בחוסר שקט, דריכות מוגברת, חלומות ופלשבקים, שינויי מצב רוח, עצבנות, הימנעות וכד'. במידה ואכן יש קושי,
יש לפנות לאבחון ראשוני אצל איש מקצוע אשר מתמחה בתחום הטראומה, ויוכל למקד את הקושי ולהפנות לטיפול המתאים במידת הצורך.
בינתיים, מומלץ לכוון לתפקוד תקין וחזרה לשגרה, ולבקש מבני משפחה רחוקים יותר לנהוג בטבעיות- לא להמנע במובהק מכל אזכור שקשור לצבא וללחימה, אך גם לכבד את המרחב והפרטיות של בנך.
גם אתם עצמכם אינכם צריכים לשתף אותם במאורעות, ובמידה וחשים צורך בתמיכה וליווי לכם עצמכם, ניתן לפנות לקו התמיכה "קו נפש אחת", טלפון *8944.
ליטל
לקריאה נוספת מצורף קישור למאמר בנושא -
בטיפולנט | על זיהוי וטיפול בטראומה
