חיפוש

כשהדיכאון פגש את החרדה: הקשר בין דיכאון וחרדה, והתמודדות עמם

כשהדיכאון פגש את החרדה: הקשר בין דיכאון וחרדה, והתמודדות עמם

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

דיכאון וסוגים של הפרעות חרדה נמצאות בראש רשימת ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר: כ-25% מהאוכלוסיה תסבול במהלך חייה לפחות פעם אחת מסימפטומים של אחת מהפרעות החרדה, וכ-20% מהאוכלוסיה תסבול במהלך חייה מאפיזודה של דיסתימיה או דיכאון קליני בדרגת חומרה זו או אחרת. הפרעות אלו עלולות לגרום למצוקה נפשית קשה ולפגיעה תפקודית משמעותית.

כאילו לא די בקשיים הרגשיים, התעסוקתיים והחברתיים להם גורמים הדיכאון והפרעות החרדה, נמצא כי השילוב בין דיכאון לחרדה הוא שילוב שכיח ביותר. מדוע מדובר בשילוב שכיח כל כך וכיצד מתמודדים עם הקושי הכפול?

דיכאון וחרדה: יחסים מסוכנים

קיומו של קשר בין דיכאון לחרדה אינו תגלית של הרפואה המודרנית: הרופא היווני היפוקרטס, אשר חי במאה הרביעית לפני הספירה, הצביע על הקשר בין פחדים חוזרים לבין דיכאון. המחקר המודרני אישש קשר זה ומצא כי כ-67% מהסובלים מדיכאון סבלו במהלך חייהם גם מחרדה, וכ-40% מהסובלים מחרדה סבלו גם מדיכאון. חלק מן האנשים חוו אפיזודות מתחלפות של דיכאון וחרדה ואחרים דיווחו על אפיזודה משולבת הכוללת סימפטומים חרדתיים ודכאוניים בו זמנית.

קשר חזק זה בין ההפרעות עורר את סקרנותם של חוקרים ומטפלים, וכיום קיימות ארבע השערות מרכזיות המבקשות להסבירו. הסבר אחד רואה קשר זה כמקרי ונובע משכיחותן הגבוהה של ההפרעות באוכלוסייה, בעוד שהסבר אחר מציע כי כי הופעת אחת מן ההפרעות מגבירה את הפגיעות להתפתחות ההפרעה השניה. לדוגמא, אדם המתמודד עם הפרעת פאניקה הגורמת לפגיעה תפקודית (קושי להתרכז בעבודה, חרדה מנסיעה באוטובוס) ולמצוקה רגשית- עשוי לחוות בתגובה להתקפים גם ירידה בערך העצמי, בושה ואשמה אשר פוגעים ביחסיו הבין אישיים. משם- הדרך להתפתחותו של דיכאון היא קצרה.

מודלים נוספים המנסים להסביר את הקשר בין דיכאון וחרדה הצביעו דווקא על קיומו של גורם אחד המשפיע על התפתחות שתי ההפרעות. אחד ממודלים אלו מציע כי פגיעות נוירו-ביולוגית מולדת מביאה להתפתחותן של אפיזודות דיכאון וחרדה בתקופות חיים שונות. המודל השני, לעומת זאת, מציע כי דיכאון וחרדה נובעים מסגנון חשיבה, תפיסות ומבנה אישיות אשר התפתחו בתגובה לאירועי ילדות ומופעלים בצורה קיצונית בתגובה לטריגרים רגשיים. לדוגמא, אישה שגדלה בילדותה בסביבה בלתי צפויה ורווית אירועים מלחיצים (מלחמה, הגירה, אלימות ביתית, תקיפה מינית ) עשויה לפתח בבגרותה סגנון אישותי דאגני ("בטוח משהו רע יקרה עוד רגע") וכאשר תתמודד עם אירוע חיים מלחיץ במיוחד (גירושין, פיטורין, גיוס הבן לשירות קרבי)- יתעוררו סימפטומים של חרדה ודיכאון באופן בולט וקיצוני.

מעניין לציין כי אוכלוסיות הפגיעות במיוחד לפיתוח אפיזודה משולבת של דיכאון וחרדה הן קשישים ונשים הרות.

טיפול בדיכאון וחרדה משולבים

הילה בת ה-23 תיארה חיים נורמטיביים למדי עד לפריצת החרדה והדיכאון: היא הייתה תלמידה מצטיינת ("למרות שקצת פרפקציוניסטית"), השלימה שירות צבאי מלא והחלה לעבוד כמלצרית כדי לחסוך כסף לתקופת הלימודים באוניברסיטה. היא נרשמה והתקבלה ללימודים בפקולטה יוקרתית ושם, לדבריה, התחילו הקשיים: "הייתי המומה לגלות שקשה לי בלימודים, שזה לא בא לי בקלות כמו תמיד. זה פשוט בלבל אותי, גרם לי לחשוב על עצמי בצורה שלילית, כאילו כל מה שהשגתי ועשיתי עד עכשיו פשוט לא נחשב". הילה החלה לאבד עניין בחברים ובריקוד שהיוו תמיד חלק משמעותי מעולמה. היא השקיעה שעות ארוכות בלימודים וחוותה באופן תמידי עצבנות, ירידה בתיאבון, קשיי הירדמות ועצב. מצב זה נמשך מספר חודשים וייתכן שלא היה גורם להילה לפנות לסיוע מקצועי לולא היתה חווה גם התקף פאניקה. התקף הפאניקה הראשון התרחש יומיים לפני מבחן חשוב. הילה למדה עד השעות הקטנות של הלילה וכאשר נכנסה סוף סוף למיטה הרגישה סחרחורת, כאבים בחזה ופחד שהיא עומדת למות. היא פנתה למיון ושם נשללו בעיות רפואיות. לאחר שההתקפים חזרו על עצמם עוד מספר פעמים, הילה הרגישה שהגיעה לקצה גבול יכולתה ופנתה לטיפול פסיכולוגי.

השילוב בין דיכאון לחרדה אינו רק מקור לסבל ומצוקה, אלא גם לקשיים בתהליך האבחון והטיפול: החמצת הרכיב הדכאוני או החרדתי בתהליך האבחון עשוי להקשות על בחירת הטיפול המתאים, רבים מהסובלים משילוב של דיכאון וחרדה רגישים לתופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות הניתנות במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי והפסימיות והמצוקה הנלווים להפרעות המשולבות מביאים פעמים רבות להתנגדות וסקפטיות הפוגמים בתהליכים במסגרת פסיכותרפיה

למרות קשיים אלו, קיימים היום מגוון טיפולים היעילים לטיפול בדיכאון, חרדה והשילוב ביניהם. טיפול יעיל במיוחד הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים. שינוי זה משפיע פעמים רבות הן על הסימפטומים החרדתיים והן על הסימפטומים הדכאוניים. זאת, מאחר והם ממוקדים בהקניית מיומנויות בהיבטים בין אישיים ובאספקטים הנוגעים להתמודדות עם לחץ וויסות רגשי. כמו כן, הטיפול מסייע בזיהוי ונטרול תפיסות בלתי יעילות הקשורות בדיכאון וחרדה ("זה חייב להיות מושלם"; "כולם חייבים לאהוב אותי").

ביבליוגרפיה:

Comorbid anxiety and depression: Illumination of a controversy, By Hranov, Luchezar G., International Journal of Psychiatry in Clinical Practice. Vol 11(3), Sep 2007, 171-189.
Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, tenth edition, Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A, 2007.

למידע נוסף על: חרדה, התקף חרדה, טיפול בחרדותהפרעת חרדה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה

עוד מאמרים שיעניינו אותך