תפריט נגישות

Antidepressants Medication - תרופות נגד דיכאון

תרופות נגד דיכאון הם שם כולל לקבוצת תרופות פסיכיאטריות המכוונת להפחתת סימפטומים דיכאוניים מתונים או אקוטיים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מתי יש להשתמש בנוגדי דיכאון, שילובן עם טיפול פסיכולוגי וההשפעות השונות של התרופות. 

מהם נוגדי דיכאון?

נוגדי דיכאון מכוונים להפחתת סימפטומים דיכאוניים מתונים או אקוטיים, וביניהם תחושות עצבות, אשמה וחוסר ערך, מחשבות על מוות, פגיעה בדפוסי השינה ו/או האכילה וכן פגיעה בהנאה והעניין בחיים.

נוגדי הדיכאון הראשונים התגלו בטעות בשנות ה-50' ובעקבותיהם התפתחו נוגדי דיכאון יעילים אך בעלי תופעות לוואי בלתי נעימות. בשנות ה-90' התחוללה מהפכה עם פיתוח הפרוזאק, אשר מהווה אבטיפוס למגוון נוגדי דיכאון יעילים שהשימוש בהם לרוב אינו מלווה בתופעות לוואי ובמידה והוא אכן מלווה בהן – מדובר בדרך כלל בתופעות קלות החולפות תוך מספר ימים.

נוגדי הדיכאון הנפוצים כיום נחלקים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה היא של נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI (פרוזאק, ציפרלקס, פריזמה, רסיטל) אשר מאזנים את קליטת הסרוטונין, נוירוטרנסמיטור האחראי בין השאר על מצב הרוח. הקבוצה השנייה היא של נוגדי דכאון מקבוצת SNRI (אדרונאקס, אפקסור), אשר מאזנים הן את רמות הסרוטונין והן את פעילות הנוראפינפרין. כאשר נוגדי דיכאון אלו אינם מביאים להקלה המצופה, ניתן להיעזר בנוגדי דיכאון מקבוצת הטריצייקלים או מקבוצת מעכבי המונואמינים. יעילות התרופות ומיעוט תופעות הלוואי שלהן הפכו את נוגדי הדיכאון לתרופות שהשימוש בהן נפוץ ביותר ברחבי העולם – נוגדי דיכאון הן התרופות הנמכרות ביותר בעולם מלבד אנטיביוטיקה. 


  • מהם ההבדלים בין דיכאון
    וחרדה? ומה הטיפול?
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון
  • דיכאון זה אופי? על הקשר בין תכונות אישיות לדיכאון

מתי משתמשים בנוגדי דיכאון?

* סימפטומים דיכאוניים חריפים הנמשכים שבועיים ומעלה ומביאים למצוקה קשה, לפגיעה משמעותית בתפקוד או למחשבות אובדניות המעמידות את שלומו של האדם בסיכון.

* סימפטומים דיכאוניים מתונים אשר מתקיימים לאורך זמן (חודשים או שנים) ופוגעים באיכות החיים, גם אם אלו אינם מביאים לסבל אקוטי או לפגיעה תפקודית קשה.

* תחושת חרדה ואובססיות המשולבות בתחושות דיכאוניות – סימפטומים חרדתיים ואובססיביים פוגעים באיכות החיים ובתחושת הביטחון והערך העצמי ולכן לא פעם הם מתקיימים בו זמנית. נוגדי דיכאון משפיעים במקביל על סימפטומים דיכאוניים וחרדתיים ולכן יעילים במצבים אלו.

* תגובה מתמשכת לאובדן או משבר נפשי – תגובות של עצב, שכול וכאב נפשי הן תגובות מוכרות לאבל ולמצבי משבר. יחד עם זאת, קיימת ציפייה כי לאחר מספר שבועות או חודשים יחול שיפור ברמת התפקוד והמצוקה. כאשר שיפור זה אינו מתרחש, ניתן להיעזר בנוגדי הדיכאון.

* כאשר פסיכותרפיה הניתנת על ידי מומחים לדיכאון למיניהם, למשל במסגרת טיפול פסיכודינמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא מסייעת מספיק להקלה במצב. במצבים מסוימים המצוקה עזה עד כדי פגיעה באפשרות להיעזר בטיפול הפסיכותרפי באופן מספק, ואז כדאי לשקול להיעזר בנוגדי דיכאון לתקופת זמן מוגדרת.

נוגדי דיכאון או טיפול פסיכולוגי?

בעשורים האחרונים התפרסמו מאמרים רבים המשווים בין יעילותם של נוגדי דיכאון ליעילותה של פסיכותרפיה במצבי דיכאון. אחד הממצאים העקביים מצביע על כך ששילוב בין פסיכותרפיה לטיפול באמצעות נוגדי דיכאון יעיל יותר מטיפול תרופתי או פסיכולוגי העומדים בפני עצמם. זאת, מאחר ונוגדי הדיכאון אמנם מביאים להקלה בסימפטומים, אך פסיכותרפיה היא זו שמספקת תמיכה רגשית ומאפשרת רכישת אסטרטגיות התמודדות המקטינות את הסיכון להתפרצות מחודשת של הדיכאון. יחד עם זאת, לעיתים טיפול באמצעות נוגדי דיכאון או באמצעות טיפול פסיכותרפי בלבד מביאים לתוצאה מספקת, ובפרט במצבים של דיכאון לא חריף. במצבים של דיכאון קשה המלווה במחשבות אובדניות, מצוקה עזה, ייאוש ופגיעה תפקודית – מומלץ להיעזר בנוגדי דיכאון להשגת הקלה מהירה.

מי יכול להמליץ על שימוש בנוגדי דיכאון?

מרשם והמלצה לשימוש בנוגדי דיכאון ניתן לקבל במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי או מרופא משפחה. פסיכיאטר יכול לאבחן קשיים רגשיים באופן מקיף ומעמיק יותר ולכן מומלץ לפנות אליו במידה וקיימת תחושה כי הדיכאון התעורר על רקע קשיים קודמים ומקיפים. חשוב להדגיש כי פסיכולוג אינו רשאי לרשום נוגדי דיכאון אך יכול להמליץ למטופל על התייעצות עם פסיכיאטר כאשר הוא חש שהטיפול הפסיכותרפי אינו מהווה התערבות טיפולית מספקת דיה.

האם תרופה נגד דיכאון תשנה לי את האישיות?

לא. תרופה נגד דיכאון מכוונת להשבת איזון נוירוכימי אשר אבד עקב פגיעות גנטית מולדת ו/או בעקבות מצב משברי. היכולת שלנו להנות ולשמוח תלויה בין השאר בחומרים הנוירוכימייים האחראיים על רגשות אלו, ועל כן תרופה נגד דיכאון המשיבה את האיזון בתחום זה - מפחיתה סימפטומים דכאוניים כמו חוסר הנאה, עצב והיעדר עניין. כלומר, תרופה נגד דיכאון מחזירה לאיזון את היכולת לחוות מגוון רגשות חיוביים, אך היא אינה מביאה לשינוי אישיותי של תפיסות, אמונות, ערכים והיבטים נוספים המרכיבים את אישיותנו.

זו גם הסיבה מדוע נטילת תרופה נגד דיכאון ללא ליווי של טיפולי פסיכותרפיה עשויה להוות פתרון חלקי בלבד במקרים (השכיחים) בהם דיכאון נובע לא רק מחוסר איזון נוירו-כימי, אלא גם מגורמים פסיכו-סוציאליים כגון אירועי חיים מלחיצים, סגנון אישיותי נוקשה, משברי חיים כמו גירושין, אובדן וכן הלאה.

תרופה נגד דיכאון ממכרת? הפסקת השימוש בה תחמיר את המצב?

לא. תרופות נגד דיכאון אינן ממכרות והפסקתן לא תביא להחמרה. עם זאת, הפסקת השימוש בתרופה עשויה להביא לנסיגה למצב הרגשי הקודם, ולכן יש להתייעץ עם איש מקצוע בטרם מפסיקים את השימוש בה. בכל מקרה, חשוב לציין כי לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופות באופן מיידי וגם אם מעוניינים להפסיק את הטיפול התרופתי, הרי שיש לעשות זאת באופן הדרגתי (ירידה איטית במינון עד שמגיעים למינון אפסי). 

תרופה נגד דיכאון משפיעה באופן מיידי?

לא. מרבית התרופות משפיעות תוך שבועיים-שלושה. במהלך תקופה זו יכולות להופיע תופעות לוואי שונות, אך הן לרוב חולפות לאחר תקופה קצרה. 

ניסיתי וזה לא עזר לי. יש טעם לנסות שוב? 

בהחלט, במקרים כאלה יש להיוועץ עם רופא ולשקול להחליף תרופה. גם אם תרופה מסוימת לא הועילה, ייתכן שתרופה אחרת תועיל, וזאת מפני שלתרופות שונות יש מנגנוני פעולה שונים על המוח כמו גם תופעות לוואי שונות. כמו כן, לעיתים תרופה נגד דיכאון עשויה להתחיל להשפיע רק כאשר היא מלווה בפסיכותרפיה המאפשרת שינוי פנימי ועיבוד של המצב שהוביל לדיכאון.


מקורות

Fournier, J. C., DeRubeis, R. J., Hollon, S. D., Dimidjian, S., Amsterdam, J. D., Shelton, R. C., & Fawcett, J. (2010). Antidepressant drug effects and depression severity: a patient-level meta-analysis. Jama, 303(1), 47-53

Dimidjian, S., Hollon, S. D., Dobson, K. S., Schmaling, K. B., Kohlenberg, R. J., Addis, M. E., ... & Jacobson, N. S. (2006). Randomized trial of behavioral activation, cognitive therapy, and antidepressant medication in the acute treatment of adults with major depression. Journal of consulting and clinical psychology, 74(4), 658

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכיאטרי