שלום,
כל ילדיי בוגרים וכרגע לא בזוגיות ,
כל הילדים של אחיי שצעירים מהם נשואים וחלקם כבר עם ילדים
מוצאת את עצמי מול המשפחה המורחת מתמודדת עם בקרוב אצלכם ומה קורה וכו..
מרגישה לא בנוח ותמיד עונה שכל אחד בזמנו וסותמת להם פיות ,אציין שאין לי בעיה שילדיי עדין לא שם הם בונים את עצמם ונהנים מהחיים בסך הכל ,השאלה איך מתמודדים במצבים האלו ,מרגיש שמאחוריי גבנו יש איזה רחמים על ילדיי וכו
אף פעם לא הבנתי מדוע אנשים מחטטים בחיים של אחרים ומה זה נותן להם אין מילים אך לא נעים בסביבה כזו למרות שזו משפחתי הקרובה ביותר.
שלום לך.
התערבות יתר של דמויות חיצוניות למשפחה אכן עשויה להיות לא נעימה, ובפרט אם היא לוחצת על נקודות רגישות.
אמנם לא ניתן לשלוט בשאלות ובהתנהלות של אחרים, אך נדמה לי שככל שתרגישי בנוח יותר להביע את עמדתך הלא מודאגת או להציב גבול למידע שאת מוכנה לחלוק, יתכן והסיטואציות הנ"ל יהיו פחות בלתי נעימות עבורך.
מעבר לכך, מאחר ואת מתארת אי נוחות משמעותית סביב הנושא, מציעה לבדוק בינך לבין עצמך האם השאלות שמופנות אלייך נוגעות בכל זאת בהיבטים שרגישים גם עבורך:
האם לצד האמון והפרגון לילדייך ובחירותיהם יש גם דאגה, חשש או שאלות? במידה וכן, כדאי לנסות ולהתבונן עליהן ישירות,
מאחר ולא פעם עצם ההכרה בכך שיש כאב או קושי מסוימים מביאה להקלה ולהרחבת אפשרות ההתמודדות.
ליטל
.jpg)
