פורום טיפול נפשי

שלום לידור.

קשה לי לקבוע על סמך דבריך האם מדובר בחרדה חברתית, משום שחרדה חברתית נוגעת לדפוס רחב יותר של קשיים בתחום הבין אישי מאלו שאתה מתאר. לכן, אני מציעה בשלב ראשון לנסות ולחדד: היכן אתה חש בקושי- רק בנוגע לעסק, או גם באינטראקציות חברתיות "רגילות"? עד כמה הנושא מביא למצוקה ו/או פוגע בתפקודך? 

במידה והקושי ממוקד בנושא העסקי, אפשר להיעזר ביעוץ מקצועי-עסקי או אימון ממוקד בנושא זה. במסגרת יעוץ זה תוכל לסמן ולהגדיר את מוקדי הקושי והגורמים להם, ולרכוש כלים אפקטיביים לשיפור התפקוד. במידה ומדובר בדפוס או קושי רחב יותר, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי אשר יסייע לך להבין מה עומד תחת הקשיים, לעבד את גורמי העומק הקשורים בנושא ומתוך כך לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה המגבילים אותך וגורמים לחרדה וחוסר הביטחון העצמי.

ליטל

שלום אור.

אני משתתפת בצערך ומצטערת לשמוע על האובדן הקשה שאתה חווה. 

בתקופות כאלו של אבל ואובדן, חשב לקבל כמה שיותר תמיכה מקרובים לך. לא ציינת מה גילך ובאיזה מסגרת משפחתית אתה חי ולכן קשה לי להציע המלצות ספציפיות, אך מציעה להיעזר, לשתף, ולדאוג לכך שתקבל תמיכה ו"עטיפה" בתקופה קשה זו. במקביל, יתכן וכדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי בו תוכל לעבד את הפרידה ולקבל כלים להתמודדות עמה. 

לצד כל האמור, זכור שעצב וכאב לאחר אובדן משמעותי הם טבעיים והם חלק מהתהליך הבלתי נמנע של ההתמודדות עם הפרידה. במובן זה, הכאב והעצב הם גם בריאים וחשובים. 

ליטל

שלום הודא.

טוב וחשוב שאת מנסה להתכוונן לעזרה ותמיכה בתקופה קשה וכואבת זו בחייה של למידתך. מאחר ויש שוני רב בצרכים המתעוררים לנוכח משבר ואובדן, אני חושבת שהדרך הנכונה היא לנסות לברר בעדינות מול תלמידתך למה היא זקוקה. אפשר להזמין אותה לשיחה אישית, ולשאול ישירות כיצד אפשר לעזור, והאם היתה רוצה לקיים שיחות אישיות איתך או עם יועצת בי"ס. בשיחה כזו תוכלי לשמוע ישירות את התשובה, ואף להן, תוכלי תרשם האם היא נענית לשיח, או דווקא מסתגרת וזקוקה יות לשקט. כמו כן, כדאי לומר ישירות שאת מתארת לעצמך כמה קשה לה, חושבת עליה, ודלתך פתוחה עבורה בכל דרך בה תזדקק לתמיכתך. מה שחשוב הוא להעביר את המסר שאת נוכחת ומתעניינת בשלומה, וקשובה לאופנים השונים בהם תזדקק לעזרה.

ליטל

שלום לך.

אני שמחה לשמוע על ההקלה והשיפור בתחושה. השאלות שאת מעלה הן חשובות, מאחר ונשמע שאת מחפשת הקלה ותחושה טובה, אך לא על חשבון נתק מעצמך, ומהאזורים הכואבים והמורכבים יותר. את מחפשת דרך להיות במגע עם עצמך על מכלול חלקייך, ואני יכולה רק להציע להביא את הדברים החשובים שכתבת כאן גם לטיפול, כדי לתת מקום למטרה זו ולבדוק יחד מה מעכב לעתים את השגתה.

ליטל

שלום לך.

המפגש העקיף עם זוועות ה-7.10 אשר עדיין לא הסתיימו, למעשה, יכול לעורר מגוון רחב של תחושות, ואף להוות טריגר להיבטים נפשיים שהיו קודם לכן רדומים, מווסתים או התקיימו בווליום נמוך יותר. במובן זה, תחושות של חרדה, אשמה, הזדהות, דיכאון ועוד, הן תגובה טבעית, ובפרט בקרב אנשים המתמודדים עם קושי רגשי או אירועי עבר טראומטיים אישיים. לאור זאת, אני מציעה לתת מקום לתחושות, לעבד אותן בטיפול ולהקשיב להן ולמשמעותן האישית עבורך. כך, אני מאמינה, תבוא הקלה מסויימת ואפשר יהיה להמשיך בדרך ובתנועה לשיקום והחלמה. 

ליטל

שלום עומר.

החרדה והקושי שאת חווה הם תגובה נורמלית למצב הקשה, לאי הוודאות ולזוועות אליהן נחשפת, גם אם "מרחוק". מציעה לפנות לאחד הגופים המציעים סיוע טיפולי ראשוני (ללא עלות) להתמודדות עם המצב. במסגרת עזרה ראשונה נפשית זו תוכלי לעבד מעט את הקשיים ולקבל כלים בסיסיים להתמודדות עם החרדה והקושי. תוכלי לפנות לקופ"ח אליה את שייכת או למצוא מידע נוסף בנושא בקישור זה

כך או כך, חשוב לא להזניח ולאפשר לעצמך לקבל סיוע, כדי לצלוח בצורה הטובה ביותר את התקופה הקשה הזו.

ליטל

שלום יעל.

אני שומעת את הרגישות והטעינות של הסיטואציה, ויכולה רק לדמיין כמה תחושות, שאלות, תהיות התעוררו, הן סביב תכני הפגישה והן סביב המפגש-לא מפגש שאחריה. זו בוודאי תגובה לא ממצה, אבל אני חושבת שחשוב להביא את הדברים כך, כפי שהם, למפגש הבא שלכן, ולהתבונן יחד בכל ההתרחשות. כואב ככל שיהיה, זו הדרך גם להתקרב ולחזק את הקשר וגם להבין יותר לעומק מה קרה לך. דרך אינטראקציות מסוג זה, ועיבוד שלהן בטיפול, ניתן לחקור חקירה מעמיקה את עולמך הפנימי, ולהעמיק את התהליך הטיפולי.

ליטל

שלום נועה.

הטיפול הדינאמי אכן מכוון ליצירת מרחב בו ניתן וחשוב לומר הכל, מאחר והדיבור הפתוח הוא השער להבנת וחשיפת עולמו הפנימי והלא מודע של המטופל. עובדה זו אינה סותרת את העובדה כי למילים יש השפעה, אשר היא חלק מהתהליך הטיפולי ולכן חשוב לתת לה מקום, להתבונן בה ולבחון אותה. במובן זה, הנקודה אינה איך להימנע מלהגיע לנקודות אלו בטיפול, אלא איך כיצד להשאיר את הדיבור חופשי ופתוח, ולעבד יחד אירועים מהסוג שתיארת מבלי שישתקו את השיח. חלק מהתהליך הטיפולי עובר דרך בירור התרחשויות וחוויות בשיח הטיפולי ולכן חשוב לשוב לטיפול עם התחושות שנותרו איתך, ולברר יחד מה קרה באינטראקציה ביניכן. בירור זה עשוי להרגיע ולבאר וחשוב לא פחות- לבחון היבטים נוספים בנפשך (למשל, האם החוויה בה את מבהילה אדם אחר מוכרת לך מאינטראקציות נוספות? האם "איסור" על ביטוי היבטים תוקפניים וייצריים הוא חלק מהגורמים לקשיים שהביאו אותך לטיפול?). במילים אחרות, מציעה להמשיך ולעבד את הנושא בטיפול, כחלק מהחומר של השיח הטיפולי.

ליטל

שלום רינת.

ראשית, כל הכבוד שאת מצליחה לקום, לבוא ולתפקד למרות הקושי. גם אם את לא מרגישה כך, אני בטוחה שהעשייה משפרת את המצב וטובה על פני ניתוק ואי-עשייה. 

איני יודעת אם הדכדוך שאת מתארת קשור בדבר מה שקרה בחייך הפרטיים, או במצב הכללי שעבור אנשים רבים הוא קשה ומלווה בתחושות עצב וכאב. כך או כך, כדאי לדבר על כך עם אנשי מקצוע ומכרים ובמקביל- לנסות להוסיף לשגרה שלך לא רק את הפן התפקודי-תעסוקתי אלא גם דברים שמשמחים ומרגיעים אותך- פעילויות פנאי, פעילות ספורטיבית וכן הלאה.

ליטל

שלום מרי.

אני מצטערת לשמוע על ההתמודדות שלך ושל ילדייך, ובטוחה שאכן לא קל בבית. 

מציעה להיעזר בגורם מקצועי שינחה וילווה אותך ואת ילדייך: ניתן לקבל שיחות עם איש מקצוע דרך קופות החולים, לפנות לאחד ממתחמי התמיכה לשורדי הפסטיבל או להיעזר באחד הגופים המצויינים בקישור זה

שירותים אלו ניתנים ללא תשלום, ומומלץ בחום להיעזר בהם כדי להתמודד על הצד הטוב ביותר עם האירועים הקשים.

ליטל

שלום אדל.

את שואלת לגבי התועלת/פגיע של ההתרפקות על העבר, אך נשמע לי שבנקודה זו את לא זקוקה לעזרתי- ברור לך שדפוס מחשבה זה מביא איתו גם סבל וגם הקלה בתקופה קשה מאוד. לכן, נמה לי שלא זה לב העניין אלא השאלה כיצד את מסייעת לעצמך לא להתקבע במצב זה של חרדה והתנהגות/חשיבה אובססיבית. מציעה לפנות בהקדם האפשרי לקבלת עזרה מקצועית, באמצעותה תוכלי להתמודד יותר גם עם המצב הנוכחי אך גם עם החרדות אשר אני מתארת לעצמי שפוגעות בחייך ומכבידות עלייך גם בשגרה. 

ליטל

שלום אפרת.

אני מבינה את הצער, אך מאחר וזהו ביתה של ביתך, ההחלטה היא שלה בשורה התחתונה. אפשר לנסות לפתוח איתה את הנושא ולבדוק בעדינות מדוע מפריע לה, ולבדוק האם יש דרך לגשר (למשל, אולי לא עצם האירוח מפריע לה אלא התנהלות מסוימת שלו בביתה?). מתוך כך, אפשר אולי יהיה למצוא פתרון איתו תרגיש יותר בנוח, למשל אירוח אחת לשבועיים ולא כל שבוע. במעבר לכך, אני מציעה להעביר את ניהול הנושא אליה, מאחר ובסופו של דבר מדובר בעניין שבינה לבינו ולא מולך.

ליטל

שלום דנית.

מצבים רגשיים כמו חרדה בהחלט עשויים להשפיע על איכות השינה ולכן סביר שמעורב גורם פסיכולוגי, אך אין לי אפשרות לומר האם מדובר בגורם פסיכולוגי בלבד או שמעורב גם היבט פיסיולוגי הקשור להפרעת שינה על רקע רפואי. לכן, אפשר לערוך את שני הבירורים במקביל: לפנות למעבדת שינה ובמקביל לאבחון ראשוני אצל פסיכיאטר או פסיכולוג. הבחירה בין השניים האחרונים היא עניין של העדפה אישית- פסיכיאטר יכול לאבחן ולהציע טיפול תרופתי/הכוונה לטיפול הנפשי המתאים, ופסיכולוג ינסה להציע חקירה של מקור החרדה המביאה לקשיי השינה, ועיבוד של היבטים נוספים הקשורים בנושא. בכל אחד מהמקרים, כמובן ניתן יהיה להתייחס לא רק לנושא השינה אלא לכלל התחום הרגשי-נפשי.

ליטל

שלום רוני.

קשה לי להשיב מפני שגם אני איני מבינה מהיכן הגיעה השאלה של המטפלת. הטיפול הוא המרחב שלך לדיבור ולהתבוננות, וודאי שמותר וחשוב להעלות כל נושא, ובפרט אלו שמסעירים ומטלטלים אותך. לכן, מציעה להעלות את הנושא מול המטפלת בפגישה הבאה ולנסות להבין מה היא שאלה ומה התרחש בדינמיקה שלכן ובתגובה הרגשית שלך עצמך. במקרים רבים, בירורים והתבוננות משותפת מסוג זה חושפת רבדים נפשיים משמעותיים.

ליטל

שלום צופיה.

הייתי רוצה להתחיל את דבריי בתקווה לכך שתצליחי שלא לחוש אשמה כל כך. פנטזיות כוחניות, מיניות ואלימות שכיחות מאוד גם בקרב נשים וגברים שלא נפגעו מינית, והן יכולות להוות בסיס למיניות מרגשת, מיטיבה ואינטימית כאשר הן מדוברות וממוממשות במסגרת מערכת יחסים בוגרת וטובה. אלא שאני יודעת שהאשמה והחשש מביקורת הם נושאים רגישים שאי אפשר לסלק ולהקל עליהם דרך הבנה רציונלית. לכן, ובפרט לאור האירועים העכשוויים אשר אכן מהווים טריגר מציף ומכאיב עבור נפגעות תקיפה מינית רבות, אני חושבת שחשוב וטוב שאת שוקלת פנייה לטיפול פסיכולוגי. אמנם, טיפול פנים אל פנים תמיד עדיף על טיפול אונליין אך במידה ואינך מסוגלת לצאת כרגע מהבית, יתכן וכדאי להתחיל כך. במקביל, יתכן וכדאי לפנות להתייעצת ראשונית עם פסיכיאטר או רופא משפחה לגבי אפשרות של טיפול תרופתי אשר יקל על האגורופוביה. כך או כך, חשוב לטפל בעצמך ולא לתת לאשמה ולפחד לשתק אותך. במרבית המקרים, טיפול בנפגעות טראומה מינית מאפשר לשוב ו"להסתכל בעיניים", ולהשתחרר ממשא האשמה, הבושה והסבל שנטעה הפגיעה המינית.

ליטל