תפריט נגישות

דיכאון

כולנו חווים לפעמים תקופות של דכדוך ומצב רוח ירוד, ורבים מאיתנו משתמשים במונח ״איזה דכאון״ כדי לתאר רגעים לא נעימים. אולם, מתי עצב ודכדוך הופכים לדיכאון של ממש? בעמוד זה תוכלו למצוא מידע על סוגי הדיכאון השונים, על הגורמים להתפתחות דיכאון, ועל הדרכים הקיימות כיום לטיפול בדיכאון.

  • טיפול בדיכאון בתל אביב

  • טיפול בדיכאון בחיפה

  • טיפול בדיכאון בירושלים

  • טיפול בדיכאון בראשון לציון

  • טיפול בדיכאון בבאר שבע

  • טיפול בדיכאון במודיעין

  • טיפול אונליין

אנשי מקצוע בתחום דיכאון

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום דיכאון

דיכאון
דיכאון בגיל השלישי - זיהוי, איתור וטיפול
דיכאון
כיצד תוכלו לסייע לאדם אובדני?
כיצד תוכלו לסייע לאדם אובדני?
דיכאון
טיפול חדשני בדיכאון עמיד לתרופות?
טיפול חדשני בדיכאון עמיד לתרופות?
דיכאון
הדיכאון עבר! האם כדאי לי להמשיך לקחת תרופות?
דיכאון
כיצד תוכלו לסייע לאדם אובדני?
הגברים בוכים בלילה: מדוע גברים לא פונים לטיפול נפשי ומה הם מפסידים?
דיכאון
אני עצוב או מדוכא? מהו דיכאון ואיך אפשר לטפל בו
אני עצוב או מדוכא? מהו דיכאון ואיך אפשר לטפל בו

מהו דיכאון?

תחת המונח דיכאון נכללות מספר הפרעות מצב רוח, אשר המשותף להן הוא מצב רוח שלילי מתמשך, אשר פוגע בתפקוד היום-יומי ובאיכות החיים באופן משמעותי. אנשים המתמודדים עם דיכאון סובלים בדרך כלל מרגשות שליליים כמו ייאוש, בושה וחוסר תקווה. פעמים רבות, אל תחושות אלו נלווים נסיגה חברתית, ואובדן עניין בפעילויות שבעבר היו מסבות הנאה. 

אלו סוגי דיכאון קיימים? 

תחת דיכאון נכללות מספר אבחנות שונות:

דיכאון קליני: דיכאון קליני מאופיין בתקופה של שבועיים לפחות בה האדם חווה מצב רוח ירוד, אשר גורם למצוקה נפשית עזה ולעיתים אף לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, התעסוקתי או הבין-אישי. דיכאון קליני מתאפיין גם בירידה בעניין ובהנאה, בשינויים בדפוסי השינה והאכילה, בפגיעה בריכוז, ובתחושות אשמה וחוסר ערך. דיכאון קליני יכול להופיע כחלק מדיכאון אחרי לידה, או מדיכאון עונתי.

דיסתימיה: בעוד שמצבי דיכאון קליני מלווים בתחושות עזות של מצוקה נפשית, בסימפטומים חריפים ובפגיעה משמעותית בתפקוד, דיסתימיה מהווה מצב דיכאון מתון יותר, והיא נמשכת לאורך שנתיים לפחות. אנשים הסובלים מדיסתימיה נוטים לדווח על תחושות חוסר שייכות, היעדר עניין והנאה, האשמה עצמית, ערך עצמי נמוך, פסימיות ועצבנות. סימפטומים אלו, על אף שאינם פוגעים בתפקוד באופן אקוטי, מלווים בדרך כלל בפגיעה מסוימת ביכולתו של האדם ליהנות מחייו ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלו בתחום הרגשי, התעסוקתי והבין-אישי.

הפרעת ויסות מצב רוח: הפרעה אשר מופיעה לרוב בילדות וכוללת התפרצויות זעם קשות ומצב רוח רגזני. 

הפרעה דיספורית קדם ווסתית: מתבטאת בסימפטומים חמורים של עצב, חרדה ועצבנות אשר מופיעים בשבועיים שלפני קבלת הווסת ופוגעים באופן משמעותי בתפקוד. הסימפטומים חולפים יומיים-שלושה לאחר קבלת הווסת. 

דיכאון פסיכוטי: הוא מצב דיכאוני אשר מאופיין לא רק בסימפטומים של דיכאון, אלא גם בפגיעה בתפיסת המציאות הקשורה לתכנים הדיכאוניים. כך, למשל, בעוד שאדם המתמודד עם דיכאון שאינו פסיכוטי עשוי להרגיש כי הוא חסר ערך וכי חייו מתבזבזים, אדם המתמודד עם דיכאון פסיכוטי עשוי להרגיש כי הוא נרקב באופן קונקרטי. חשוב להדגיש כי בניגוד למצבי הדיכאון האחרים, דיכאון פסיכוטי הוא מצב נדיר יחסית אשר מושפע בעיקר מגורמים גנטיים.

מאניה דפרסיה: דיכאון קליני על סוגיו השונים נחשב לדיכאון מסוג יוני-פולארי (חד קוטבי). דיכאון דו פולארי הוא דיכאון אשר מתקיים, לסירוגין, לצד תקופות של מאניה המאופיינות בעלייה קיצונית במצב הרוח, תחושת גרנדיוזית ופעלתנות יתר. דיכאון דו-פולארי עשוי להופיע לא רק כחלק ממאניה דפרסיה אלא גם כחלק מציקלותימיה, אשר מתבטאת בתנועה בין מצבי דיכאון לבין מצבים של עלייה מתונה יותר במצב הרוח.

דיכאון אצל ילדים ומתבגרים

דיכאון אצל ילדים: במשך שנים דיכאון נחשב לבעיה איתה מתמודדים רק אנשים בוגרים, אך כיום ידוע כי אפילו פעוטות וילדים צעירים יכולים לסבול ממצבי דיכאון. דיכאון בילדות דומה במאפייניו למצבי דיכאון בבגרות, וכולל תחושת עצבות, חוסר תקווה ופגיעה תפקודית. אולם, דרכי הביטוי של הדיכאון עשויות להיות פחות ישירות מאשר בבגרות. כך, למשל, ילד המתמודד עם דיכאון עשוי לבטא את מצוקתו דרך בעיות פסיכוסומאטיות, התנהגות אלימה, קשיי שינה ואכילה. כמו כן, תחושות של דיכאון בילדות עשויות להתבטא דרך המשחק והציור של הילד, המהווים ערוץ ביטוי רגשי.

דיכאון בגיל ההתבגרות: גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב בו המתבגר מתמודד עם שינויים פיסיים ורגשיים ועם משימות מורכבות של גיבוש זהות עצמית, גילוי המיניות, יצירת קשרים בין אישיים מורכבים ועמוקים ובניית איזון בין עצמאות ואוטונומיה לבין קרבה ואינטימיות עם בני משפחתו ובני גילו. על רקע משימות רגשיות מורכבות אלו, חלק מהמתבגרים נתקלים בקונפליקטים מכאיבים. אלו, בשילוב יכולות ההתמודדות של המתבגר אשר עדיין אינן בשלות מבחינה רגשית וקוגניטיבית גורמות בחלק מהמקרים להתפתחות דיכאון. 

מה גורם לדיכאון?

הגורמים לדיכאון הם רבים ומגוונים, ובדרך כלל דיכאון פורץ על רקע שילוב בין גורמים גנטיים, ביולוגיים, אישיותיים וסביבתיים.

גורמים גנטיים: מחקרים שנערכו על משפחות ועל תאומים (זהים ולא זהים) מצביעים על כך שאנשים הקרובים קרבה גנטית לאנשים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון ביחס לכלל האוכלוסיה.

גורמים ביולוגיים: אחד הגורמים הנחקרים ביותר בהקשר של דיכאון הוא חוסר איזון של נוירוטרנסמיטרים במוח, אשר אחראיים לוויסות מצב הרוח (בעיקר סרוטונין ונוראדרנלין). כמו כן, מחקרים תומכים בכך שחוסר איזון הורמונלי הפוגע בפעילותם הסדירה של הורמונים בהיפותלמוס, בבלוטת התריס ובבלוטת יותרת הכליה קשור אף הוא להגברת הסיכון להתפתחות מצבי דיכאון.

גורמים אישיותיים: קווי אישיות אשר משפיעים על חוויית החיים של האדם, והופכים אותה לפסימית, נוקשה וקשה יותר, מהווים גורם סיכון להתפתחות דיכאון. כך, למשל, נמצא כי סגנון חשיבה נוקשה מגביר את הסיכון לפריצת דיכאון, ואנשים אשר נוטים לחשיבה דיכוטומית נוטים לפרש אירועים וסיטואציות באופן שלילי ומוקצן, ובכך להגביר את הסיכון להצפה של רגשות שליליים. מלבד זאת, אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך אשר תופסים את עצמם באופן שלילי, פגיעים יותר להתפתחות דיכאון.

גורמים סביבתיים: אירועי עבר שליליים וטראומטיים, גורמי לחץ מרובים וחוויות של חוסר אונים, מגבירים את הסיכון לסבול מדיכאון. אירועי עבר שליליים עלולים להשפיע גם על האישיות המתפתחת, וכך להוביל למעגל קסמים שלילי של חוויות שליליות. למשל, חרם חברתי או יחסים משפחתיים קשים בילדות עשויים לתרום לביסוס דימוי עצמי נמוך, אשר בבגרות יגרום לקשיים חברתיים ותעסוקתיים, ולסיכון מוגבר לסבול מדיכאון.

כיצד ניתן לטפל בדיכאון?

פנייה לטיפול מומלצת עבור כל אדם אשר חש כי סימפטומים דיכאוניים משפיעים לרעה על חייו. קיימות כיום שיטות מגוונות לטיפול בדיכאון, והמחקר שבחן את השיטות הפסיכולוגיות השונות מצביע על כך שאין הבדל משמעותי ביעילותן כל עוד מתקיים קשר טיפולי חזק ומשמעותי בין המטפל למטופל. לצד זאת, מחקרים מצביעים על כך שההתערבות הטיפולית היעילה ביותר למצבי דיכאון, ובפרט למצבי דיכאון המלווים במצוקה נפשית עזה ובפגיעה תפקודית, היא התערבות המשלבת בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפול תרופתי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר וממוקד, אשר כולל לרוב בין 10 ל-12 מפגשים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון יתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים, אשר משפיעים על המצב הדיכאוני ותורמים לו. בטיפול, המטופל ירכוש אסטרטגיות שיסייעו בשינוי דפוסים אלו, וילמד טכניקות לוויסות רגשי והרגעה עצמית.

טיפול פסיכודינמי: טיפול פסיכודינמי בדיכאון הוא בדרך כלל טיפול ממושך וארוך, אשר יתמקד בזיהוי חוויות עבר וגורמים לא מודעים אשר עומדים בבסיס הדיכאון. במהלך הטיפול, תכנים מן העבר יהפכו להיות זמינים יותר עבור המטופל, והמטפל יסייע לו לעבד אותם בצורה מיטבית, כך שיהיה ניתן להפחית תחושות אשמה וחוסר ערך.

טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דיכאון מסייעות בהשגת איזון כימי בהולכה העצבית הקשורה בוויסות מצב הרוח. טיפול תרופתי בדיכאון יעיל להפחתת הסימפטומים הדיכאוניים תוך זמן קצר יחסית (שבועיים-שלושה), אך מטבע הדברים אינו מביא להשגת שינוי נפשי בהיבטים כדפוסי חשיבה, רכישת אסטרטגיות התמודדות ועיבוד חוויות ויחסי עבר. בהתאם, מרבית אנשי המקצוע ימליצו על שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכולוגי בדיכאון. 

טיפול בנזעי חשמל (ECT): טיפול בו זרם חשמלי יזום ומבוקר מוזרם למערכת העצבים המרכזית וגורם להתקף מוחי מבוקר של המוח. התקפים אלו נמצאו כמסייעים בהפסקת או הפחתת סימפטומים דיכאוניים ו-ECT נחשב לטיפול יעיל עבור אנשים אשר טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים לא היו יעילים דיים עבורם. שיטת טיפול זו מעוררת חששות רבים, וקיימים מיתוסים רבים לגבי הכאב שנלווה לה והפגיעה שלה ביכולות הזיכרון. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שהטיפול עצמו אינו גורם לכאב ועל כך שהפגיעה בזיכרון היא פגיעה זמנית בלבד.

אשפוז פסיכיאטרי: מצבי דיכאון קשים, ובפרט מצבי דיכאון המלווים במחשבות או ניסיונות אובדניים, מציבים את האדם הסובל מדיכאון בסכנה ועל כן מצריכים, בחלק מהמקרים, אשפוז פסיכיאטרי. במסגרת האשפוז ניתן להגן על המטופל ולמנוע ממנו לפגוע בעצמו, עד לייצוב המצב הנפשי וירידה בעוצמת המצוקה. כמו כן, מאחר שאנשים המצויים במצב מתמשך של דיכאון חווים לא פעם גם עייפות ושחיקה סביב הניסיונות המתמשכים לתפקד ולשפר את מצבם, האשפוז מהווה פעמים רבות גם מנוחה והקלה מהעומס. כך, האשפוז מאפשר התאוששות הדרגתית מהדיכאון תוך הגנה על המטופל, וליווי בחזרה לתפקוד מלא בקהילה לאחר מכן.