תפריט נגישות
חיפוש

Dichotomous thinking - חשיבה דיכוטומית

"אם אני לא מצליחה במבחן הזה, הלך התואר"
"אם היא לא רוצה אותי, אני כנראה ממש דפוק".
נשמע מוכר? אם כן, סביר להניח שגם אתן מתמודדים עם חשיבה דיכוטומית - סגנון חשיבה הנכלל בקבוצה של הטיות חשיבה אשר גורמות לנו לפרש את המציאות באופן שגוי. חשיבה דיכוטומית מאופיינת בחשיבת "או-או", "שחור-לבן" או "הכל-או לא כלום": סגנון חשיבה בו אדם או סיטואציה נשפטים באופן חד משמעי לכיוון חיובי או שלילי. כלומר, במסגרת חשיבה דיכוטומית לא יהיה מקום לתפיסה מורכבת ורב מימדית ("לא הצלחתי במבחן, אולי כי לא למדתי מספיק, בפעם הבאה אפנה יותר זמן ללמידה במהלך הסימסטר ולפני הבחינה") אלא רק לתפיסה חד משמעית במסגרתה "אי הצלחה במבחן=כישלון בכל התואר".

חשיבה דיכוטומית- למה זה קורה?

חשיבה דיכוטומית, בדומה למגוון הטיות חשיבה אחרות, מתקיימת באופן טבעי בגיל הרך. ילדים צעירים נוטים פעמים רבות לחשיבת "הכל או כלום"/"טוב-רע" מאחר והיכולות הקוגניטיביות והרגשיות שלהן עדיין אינן מפותחות דיין, וכך גם יכולתם לווסת את רגשותיהם המופיעים באופן גולמי ועוצמתי. כך, למשל, ילד צעיר אשר מקבל "פליק חינוכי" מאחיו הבכור יתקשה לזכור כי רגע לפני כן ם שיחקו יחד בהנאה וכי גם בפעמים הקודמות בהם רבו, הם השלימו לבסוף: העלבון הלא מווסת הוא הדבר כולו והילד שחווה אותו מתקשה להחזיק חוויה מורכבת של "גם וגם" בה האח שהרביץ הוא גם האח האהוב. עם הזמן, יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות של הילד מתפתחות, הוא צובר התנסויות והאנשים הבוגרים בסביבתו מסייעים לו לפתח פירושים מורכבים ומדויקים יותר של סיטואציות רגשיות ובין אישיות ("לא נורא, זה פאזל קשה, לאט לאט תתאמן ותצליח"). בהתאם, לאורך הזמן הילד מוותר על חשיבה דיכוטומית וחד מימדית לטובת חשיבה מורכבת יותר.

כמובן, בחלק מהמקרים תגובות הסביבה אינן מסייעות בוויתור על החשיבה הדיכוטומית אלא להיפך- משמרות ומעצימות אותה. כך, למשל, כאשר הילד נחשף לחשיפה דיכוטומית של ההורה ומפנים מסר לפיו אנשים וסיטואציות הם "או-או"-הוא עצמו יאחז גם כן באותה חשיבה דיכוטומית. כך, למשל, ילד שהפנים שציון של פחות מ-90 שווה כישלון וכישלון שווה פגיעה באהבת ההורה- יתקשה לפתח תפיסה גמישה יותר של ציונים ושל כישלון מול הצלחה.

בין אם היכולת שלא להישען על חשיבה דיכוטומית קיימת ובין אם לא, עתות של מצוקה, לחץ או משבר הן סיטואציות בהן כולנו פגיעים יותר לרגרסיה אל דפוסי חשיבה דיכוטומית: כולנו יכולים להרגיש "כישלון מוחלט" מול ציון נמוך ולחשוש שנישאר לבד לתמיד לאחר עזיבה של בת זוג נחשקת. השאלה היא באיזו מידה של יעילות אנחנו מצליחים לווסת מחדש את רגשותינו ולהזכיר לעצמנו שהתחושה הקטסטרופלית המידית שאנו חווים אינה משקפת את המציאות באופן נכון.

חשיבה דיכוטומית – איך זה משפיע עלינו?

באופן מתסכל, חשיבה דיכוטומית מאופיינת במרבית המקרים בגוון שלילי: מרביתנו לא נוטים לחוש ביטחון ורוגע קיצוניים לגבי עתידנו גם לאחר הצלחה במבחן קשה, אך חוויות שליליות נוטות להתעצם ולהיתפס, באמצעות אותו מנגנון של חשיבה דיכוטומית, כמשקפים את מצבנו ועתידנו באופן חד משמעי. בהתאם, חשיבה דיכוטומית מביאה פעמים רבות להעצמת חרדות ותחושות שליליות. באופן לא מפתיע בהקשר זה, חשיבה דיכוטומית קשורה במגוון קשיים רגשיים שביניהם דיכאון, דימוי עצמי נמוך, חרדה חברתית והפרעות חרדה נוספות.

לאור השפעותיה הרגשיות, חשיבה דיכוטומית נוטה להשפיע גם על שיקול הדעת וקבלת ההחלטות שלנו. כאשר אנו מפרשים סיטואציה על סמך חשיבה דיכוטומית, אנו פגיעים יותר לקבל החלטות לא רציונליות: החל מסיום המנוי באתר הכרויות ("כי גם ככה אף אחד לא ירצה אותי") ועד לפרישה מלימודים, סיום קשר זוגי או הימנעות מהגשת מועמדות למשרה נחשקת.

לאור יכולתה להשפיע על המצב הרגשי ועל החלטות חשובות בחיינו, כאשר מזוהה נטייה מתמשכת להישענות על חשיבה דיכוטומית, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי.

חשיבה דיכוטומית – איך מביאים לשינוי?

הצעד הראשון בהתמודדות עם חשיבה דיכוטומית הוא זיהויה ככזאת והכרה באופנים בהם היא משפיעה עלינו. לעיתים, עצם הזיהוי וההכרה בהשפעות אלו מספיקים כדי לנטרל את המידה בה החשיבה הדיכוטומית מכתיבה את תחושותינו ופעולותינו. עם זאת, כאשר חשיבה דיכוטומית משפיעה עלינו באופן לא מודע וכאשר מקורותיה הרגשיים הם עמוקים- קשה לנטרל את השפעותיה השליליות. כך, לדוגמה, אדם אשר גדל באווירה של פרפקציוניזם והישגיות עשוי לזהות את הטיות החשיבה וההגזמה שמאפיינות אותו סביב נושאים אקדמיים אך בו זמנית לחוש דחוי, חסר ערך ובלתי אהוב בכל פעם שאינו עומד ברף ההישגים שהציב לעצמו. במקרים אלו, טיפול נפשי באוריינטציה פסיכודינמית יכול לסייע בהתבוננות מעמיקה יותר ובעיבוד של הדינמיקות המשפחתיות אשר עומדים בבסיס תחושות אלו, וכך לשכך את עוצמת ההישענות על חשיבה דיכוטומית, לשפר את הדימוי העצמי ולפתח התבוננות ודרכי פרשנות גמישות ויעילות יותר. גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אשר מתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים הוא טיפול יעיל בהקשר זה מאחר והוא מאפשר התמקדות לא רק בחשיבה הדיכוטומית אלא במגוון דפוסי חשיבה בלתי יעילים אר פוגעים ברגשותינו והתנהגותנו.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT