המחשבה על מסיבה או דיבור בפני קהל גורמת לך לרעוד ולהזיע? ייתכן ואתה לוקה בחרדה חברתית - פחד ממושך ומוגזם והימנעות ממצבים העשויים להביא להשפלה או מבוכה.
שיתוףאחד מחלומות הלילה הנפוצים בחברה המערבית הוא חלום בו האדם מוצא עצמו עירום במקום ציבורי, נבוך וחשוף ללעג מצד חבריו לכיתה או למשרד. הפחד מפני חריגות ודחייה חברתית קיים במידה מסוימת אצל מרבית האנשים והוא בעל ערך הישרדותי: בעבר בעלי חיים ואנשים שנודו מקהילתם לא שרדו, וגם כיום רובנו זקוקים לקבלה ולהכרה על ידי החברה. חשש מדיבור מול קהל, מבוכה מפני אכילה בחברה וכדומה מטרידים אנשים רבים, אך כאשר עוצמת פחדים אלו מביאה לפגיעה תפקודית ניכרת - המצב עשוי להתאים לאבחנה של חרדה חברתית.
חרדות חברתיות ברמה מסוימת לא רק שאינן חריגות או פתולוגיות אלא להיפך - הן מסייעות לנו להתמודד עם סיטואציות חברתיות חדשות. לדוגמה, מרבית האנשים חשים מבוכה ואי נוחות מסוימת בסיטואציות חברתיות ותחושות אלו גורמות למרביתנו לא “לקפוץ למים” החברתיים אלא להמתין, ללמוד את הסיטואציה אליה נקלענו וכך להבין כיצד להתנהל בה. אילו לא היינו רגישים ומהססים מעט, או במילים אחרות חווים חרדות חברתיות ברמה מסוימת, היינו עשויים להסתכן בהתנהגות חברתית בלתי מקובלת אשר היתה מביאה לתחושת דחייה. במקביל, חרדות חברתיות מתונות גורמות לנו לא פעם להיצמד לאנשים הקרובים אלינו וכך להבטיח לעצמינו הגנה וביטחון.
חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) משתייכת לקבוצת הפרעות החרדה, ובבסיסה עומד פחד מפני השפלה או מבוכה פומבית וכן מפני הערכה שלילית על ידי אחרים. פחד זה מביא להימנעות מסיטואציות הנתפסות כבעלות פוטנציאל למבוכה עצמית כגון אכילה בציבור, דיבור מול קהל, יציאה לפגישה רומנטית, כתיבה לעיני אחרים, שימוש בשירותים ציבוריים וכדומה. חשוב לציין כי הגורם מעורר החרדה אינו הפעולה לכשעצמה (דיבור, אכילה או כתיבה) אלא ביצועה בפני אנשים אחרים. במרבית המקרים החששות מפני מבוכה או תפקוד לקוי אינם משקפים את המציאות ונוטים להיות מוגזמים, אך לעיתים עשויה הנבואה להגשים את עצמה, ועוצמת החרדה אכן עלולה להביא לתפקוד לקוי ולפגיעה בתחום החברתי, המקצועי או הלימודי.
חרדה חברתית מאופיינת בסימפטומים קוגניטיביים, פיזיולוגיים, רגשיים והתנהגותיים:
אנשים עם חרדה חברתית מחזיקים באמונות ומחשבות שליליות לגבי עצמם והסביבה. אפשר לחלק אותן לשלושה סוגים:
אנשים רבים המתמודדים עם חרדה חברתית חווים סימפטומים גופניים בזמן או לקראת התמודדות עם סיטואציה חברתית, כמו דופק מהיר, הסמקה, גמגום, הזעת יתר, צמרמורת, בחילות, סחרחורת, מתח בשרירים, תחושת חנק, קוצר נשימה, גלי חום וקור וכדומה.
חרדה חברתית משפיעה על תחומי חיים רבים, ויכולה לגרום לסובלים ממנה להרגיש שהם לא חווים את החיים במלואם, ושאינם יכולים להגשים את שאיפותיהם המקצועיות והחברתיות. בעקבות זאת יכולות להתעורר תחושות של עצב, דיכאון, בושה, כעס ועוד.
המרכיב ההתנהגותי הבולט בהפרעה מאופיין בהימנעות מסיטואציות חברתיות שונות, וכן ב"התנהגויות ביטחון" - דפוסי התנהגות שונים המסייעים להרגיש בטוח יותר בתוך הסיטואציה החברתית, כמו היצמדות לשולי החדר במסיבה, עיסוק מוגזם בטלפון, אי-יצירת קשר עין, ישיבה במקום לא בולט וצדדי בכיתה ועוד. התנהגויות אלו מפחיתות חרדה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך משמרות ומחזקות את ההפרעה.
חרדה חברתית ייחודית: פחד ממצב או מצבים חברתיים מובחנים ומוגדרים אשר מעוררים חשש מהשפלה, דוגמת פחד במה או אכילה בציבור. אנשים הסובלים מסוג חרדה זה עשויים לתפקד בצורה סבירה במרבית הסיטואציות החברתיות, אך להימנע או לחוות מצוקה רבה בסיטואציה חברתית ספציפית (דוגמת הליכה למסעדה).
חרדה חברתית כללית: פחד משמעותי מפני רוב המצבים החברתיים, המביא להימנעות או למצוקה משמעותית במרבית הסיטואציות הכרוכות באינטראקציות חברתיות (פנייה לזרים ברחוב, השתתפות במפגש חברתי רחב). לעיתים ניתנת במקביל לאבחנה זו גם אבחנה של הפרעת אישיות נמנעת.
חרדה חברתית היא אחת ההפרעות השכיחות, למשל בארה"ב נמצא כי 12% מהאוכלוסיה יסבלו מחרדה חברתית במהלך חייהם. ההפרעה נוטה להופיע בשנות גיל ההתבגרות ושכיחותה יורדת עם העלייה בגיל. עם זאת, בהיעדר טיפול היא עלולה להחמיר ולהפוך לכרונית. היא מלווה פעמים רבות בהפרעות נוספות דוגמת הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, פוביה, דיכאון או תלות בחומרים ממכרים על מנת להפחית את החרדה ולסייע בהתמודדות (למשל, שתיית אלכוהול לפני מסיבה).
אבחנה של חרדה חברתית ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
גישות שונות הציעו הסברים להיווצרותה של הפרעת חרדה חברתית וכיום נראה כי מדובר בשילוב בין גורמים ביולוגיים לגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים.
גורמים פסיכו-חברתיים והתנהגותיים: פוביות חברתיות נובעות פעמים רבות מהתנסויות שליליות במצבים חברתיים: אדם הצופה או מתנסה בכישלון והשפלה חברתית (דחייה חברתית, חרם ממושך), משמש מטרה לכעס או ביקורת נוקבת, עלול לפתח פחד מוגבר מסיטואציות דומות.
גורמים קוגניטיביים: הטענה הקוגניטיבית היא כי לבעלי חרדה חברתית ישנן סכמות (מבנים מנטליים הכוללים ידע ועמדות כלפי נושא ומגדירים את האמונות הבסיסיות של האדם ביחס לעצמו ולסביבתו) של סכנה מפני בני אדם אחרים, המביאות לתחושת פגיעות ולדריכות יתר לסימני ביקורתיות וליחס שלילי מצד הסביבה. רגישות מוגברת זו מביאה להתנהגות מעוכבת ומהוססת אשר פוגמת ביכולת לקיים פעולות גומלין.
גורמים ביולוגיים וגנטיים: הגורמים הביולוגיים והגנטיים המעורבים בהיווצרות חרדה חברתית אינם ידועים באופן ודאי, אך ממצאים שונים מצביעים על מעורבות מערכת הדופמין ועל שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח. כמו כן, לבעלי פוביה חברתית יש בדרך כלל קרובי משפחה הסובלים אף הם מההפרעה, אך ייתכן וממצא זה אינו מצביע על רכיב גנטי אלא על למידה סביבתית.
חרדה חברתית עשויה להביא לפגיעה תפקודית משמעותית בתחום החברתי והתעסוקתי, אשר בתורה עלולה להביא להתפתחותן של הפרעות נלוות כגון דיכאון או התמכרות לסוגיה. יחד עם זאת, טיפול הולם עשוי להביא לשיפור תפקודי ניכר ולירידה משמעותית ברמות החרדה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית (CBT) נחשב לטיפול יעיל במיוחד בהפרעה, כאשר לעיתים משלבים אותו עם טיפול תרופתי. טיפול CBT בחרדה חברתית כולל עבודה על דפוסי החשיבה הקטסטרופליים ("אם אדבר מול קהל כולם יחשבו שאני טיפש/ה") אשר מכשילים את האדם ומשמרים את מעגל החרדה, תוך שילוב של עבודה התנהגותית וחשיפה הדרגתית לסיטואציות מעוררות חרדה.
Aderka, I. M., Hofmann, S. G., Nickerson, A., Hermesh, H., Gilboa-Schechtman, E., & Marom, S. (2012). Functional impairment in social anxiety disorder. Journal of anxiety disorders, 26(3), 393-400
American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5). American Psychiatric Pub
Barlow, D.H (1988), Anxiety and its disorders: The nature and treatment of anxiety and panic, New York: Guilford
Clark, D. M. (2005). A cognitive perspective on social phobia. The essential handbook of social anxiety for clinicians, 193-218
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית מקל על תחושת החרדה באמצעות איתגור דפוסי חשיבה שליליים והתנסות מחודשת בשטח. מידע על עקרונות ומהלך הטיפול.
קראו עודמתי תגיע להישגים גבוהים יותר, כשאתה מבצע משימה פשוטה לבדך או כחלק מקבוצה? על פי עקרון ההתבטלות החברתית, ביצועיך כחלק מקבוצה יהיו נמוכים באופן משמעותי
קראו עוד