תפריט נגישות
חיפוש

Social Phobia - חרדה חברתית

אחד החלומות הנפוצים בחברה המערבית הוא חלום בו האדם מוצא עצמו עירום במקום ציבורי, נבוך וחשוף ללעג חבריו לכיתה או המשרד. הפחד מפני חריגות ודחייה חברתית קיים, במידה מסוימת, אצל מרבית האנשים והוא בעל ערך הישרדותי: בעלי חיים ואנשים שנודו מקהילתם לא שרדו, בעבר, וגם היום זקוקים מרבית האנשים לקבלה והכרה על ידי החברה. חשש מדיבור מול קהל, מבוכה מפני אכילה בחברה וכד' מטרידים אנשים רבים, אך כאשר עוצמת פחדים אלו מביאה לפגיעה תפקודית ניכרת, עשויה להיות מאובחנת חרדה חברתית.

חרדה חברתית - תסמינים קליניים

חרדה חברתית משתייכת לקבוצת הפרעות החרדה, בבסיסה של החרדה החברתית עומד פחד מפני השפלה או מבוכה פומביים, ומפני הערכה שלילית על ידי אחרים. פחד זה מביא להימנעות מסיטואציות הנתפסות כבעלות פוטנציאל למבוכה עצמית כגון אכילה בציבור, דיבור מול קהל, יציאה לפגישה רומנטית, כתיבה לעיני אחרים, השתנה בשירותים ציבוריים וכד'. כאשר לא ניתן להימנע מסיטואציות אלו, מלווה ההשתתפות בהן באי נעימות ומצוקה משמעותית העשויה להתבטא בתסמינים פיזיים (המדמים לעיתים התקף פאניקה) כהסמקה, גמגום, הזעת יתר, צמרמורת, בחילות, סחרחורת, מתח בשרירים, תחושת חנק, קוצר נשימה, גלי חום וקור. חשוב לציין, כי הגורם מעורר החרדה אינו הפעולה לכשעצמה (למשל, אכילה או כתיבה) אלא ביצועה בפני אנשים אחרים. במרבית המקרים החששות מפני מבוכה או תפקוד לקוי מוגזמים, אך לעיתים עשויה הנבואה להגשים את עצמה, ועוצמת החרדה מביאה לתפקוד לקוי ועלולה להביא לפגיעה בתפקוד החברתי, המקצועי והלימודי. 

ניתן לחלק את החרדה החברתית לשני תתי סוגים:

חרדה חברתית ייחודית: פחד ממצב או מצבים חברתיים מוגדרים המעוררים חשש מהשפלה כפחד במה או אכילה בציבור. אנשים אלו עשויים לתפקד בצורה סבירה במרבית הסיטואציות אך להימנע או לחוות מצוקה רבה בסיטואציה חברתית מסוימת (כהליכה למסעדה).

חרדה חברתית כללית: פחד משמעותי מפני רוב המצבים החברתיים, המביא להימנעות או מצוקה משמעותית במרבית הסיטואציות הכרוכות באינטראקציות חברתיות. לעיתים ניתנת במקביל לאבחנה זו גם אבחנה של הפרעת אישיות נמנעת.

אנשי מקצוע בתחום חרדה חברתית   מאמרים מומלצים בתחום חרדה חברתית

חרדה חברתית - שכיחות ההפרעה

השכיחות השנתית המוערכת של ההפרעה בארה"ב עומדת על כ-7%, והיא נפוצה יותר בקרב נשים. ההפרעה נוטה להופיע בשנות גיל ההתבגרות ושכיחותה יורדת עם העלייה בגיל. היא מלווה פעמים רבות בהפרעות נוספות כפאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, פוביה, דיכאון או שימוש בחומרים ממכרים על מנת להפחית את החרדה ולסייע בהתמודדות (למשל, שתיית אלכוהול לפני מסיבה).

אבחנה ע"פ ה-DSM

אבחנת חרדה חברתית ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

A. חשש ניכר וממושך ממצבים חברתיים (אחד או יותר) בהם הפרט חשוף לבחינה של אחרים. לדוגמא, אינטראקציה חברתית (שיחה, מפגש עם אנשים לא מוכרים), מצב בו האדם נצפה (אכילה או שתייה) או אמור להופיע מול אחרים (לנאום). בילדים, החרדה צריכה להופיע באינטרקציות עם בני קבוצת השווים ולא רק באינטראקציות עם מבוגרים.

B. הפרט פוחד שהוא או היא יציגו סימפטומים של חרדה שיתקבלו באופן שלילי (יושפלו או יובכו, יידחו או יפגעו באחרים).

C. המצבים החברתיים מעוררים לרוב פחד או חרדה. בילדים, הפחד או החרדה יופגנו על ידי בכי, התקפי זעם, קיפאון, הצמדות, התכווצות או אי יכולת לשוחח במצבים חברתיים.

D. קיימת הימנעות ממצבים חברתיים, או התמודדות הכרוכה בפחד רב או בחרדה.

E. הפחד או החרדה לא פרופורציונלים לאיום האמיתי הטמון בסיטואציה החברתית וביחס להקשר הסוציו-תרבותי.

F. הפחד, החרדה או ההימנעות הם עקביים, ונמשכים לרוב 6 חודשים או יותר.

G. הפחד, החרדה או ההימנעות גורמים למצוקה או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או בתחומי תפקוד חשובים אחרים.

H. הפחד, החרדה או ההימנעות אינם כתוצאה מהשפעה פיזיולוגיות של שימוש בסמים, בתרופות או עקב מצב רפואי.

I. הפחד, החרדה או ההימנעות אינם מוסברים טוב יותר על ידי סימפטומים של מצב נפשי אחר, כמו הפרעת פוביה, הפרעת דיס-מורפיה או הפרעה בספקטרום האוטיסטי.

J. במקרה שמצב רפואי אחר נוכח (התקף פרקינסון, השמנת יתר, השחתת המראה עקב כוויה או פציעה), הפחד, החרדה או ההימנעות הינם בברור לא קשורים למצב רפואי זה או מוגזמים.

חרדה חברתית - גורמים

גישות שונות הציעו הסברים להיווצרותה של הפרעת חרדה חברתית וכיום נראה כי מדובר בשילוב בין גורמים ביולוגיים לגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים.

גורמים פסיכו-חברתיים והתנהגותיים: פוביות חברתיות נובעות פעמים רבות מהתנסויות שליליות במצבים חברתיים: אדם הצופה או מתנסה בכישלון והשפלה חברתית, משמש מטרה לכעס או ביקורת נוקבת, עלול לפתח פחד מוגבר מסיטואציות דומות. 

גורמים קוגניטיביים: הטענה הקוגניטיבית היא כי לבעלי חרדה חברתית יש סכמות (מחשבות בסיס) של סכנה מפני בני אדם אחרים, המביאות לתחושת פגיעות ולדריכות יתר לסימני ביקורתיות וליחס שלילי מצד הסביבה. רגישות מוגברת זו מביאה להתנהגות מעוכבת ומהוססת הפוגמת ביכולת לקיים פעולות גומלין.

גורמים ביולוגיים וגנטיים: הגורמים הביולוגיים והגנטיים המעורבים בהיווצרות חרדה חברתית אינם ידועים באופן ודאי, אך ממצאים שונים מצביעים על מעורבות מערכת הדופמין ועל שחרור מוגבר של נוראפינפרין במוח. כמו כן, לבעלי פוביה חברתית יש בד"כ קרובי משפחה הסובלים אף הם מההפרעה, אך ייתכן וממצא זה אינו מצביע על רכיב גנטי אלא על למידה סביבתית.

חרדה חברתית - טיפול

חרדה חברתית עשויה להביא לפגיעה תפקודית משמעותית בתחום החברתי והתעסוקתי, ופגיעה זו, עלולה כאמור, להביא להפרעות נלוות כהפרעות דיכאון או התמכרות לסוגיה. יחד עם זאת, טיפול הולם עשוי להביא לשיפור תפקודי ניכר ולירידה משמעותית ברמות החרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול יעיל במיוחד, כאשר פעמים רבות מומלץ לשלבו עם טיפול תרופתי.

מאמרים מומלצים בתחום


ביבליוגרפיה

הסיוג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי, 2002 הוצאות דיונון  

American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Book 2013

Barlow, D.H (1988), Anxiety and its disorders: The nature and treatment of anxiety and panic, New York: Guilford

תחומי מומחיות:
חרדה חברתית

אנשי מקצוע בתחום

חרדה חברתית