היי קוראים לי שירה, אני בת 24 ואני מתמודדת עם אוסידי. עד לפני חודשיים לא הייתי בטיפול להפרעה. לצערי הרבה שנים זה התפספס ולא אובחן. אני לא רושמת פה בגלל האוסידי, כי בשביל זה יש לי מענה סוף סוף. הסיבה היא בגלל שהייתי בטיפול שנה וחצי אצל מטפלת באומנויות (תנועה) ופסיכותרפיה. למשך תקופה ארוכה של המפגשים שלנו שיתפתי אותה במחשבות הטורדניות שלי, שגם החליפו תוכן בתקופה שהייתי אצלה. היא לא הבינה שמדובר באוסידי ושייכה המחשבות לאישיות שלי. שזה עוד יותר החריף את המצב. גם שאמרתי לה שמשהו מרגיש לי לא בסדר ושאני חושבת שיש לי אוסידי, היא התעקשה שזה ״מאפיינים אישיותיים״. הזמן עבר, וכל פגישה שהגעתי אליה, הגעתי יותר מפוחדת, חרדה מהקודמת. היא לא רצתה להודות בכך שהיא לא יכולה לתת לי את המענה והטיפול שאני צריכה, ולא הפנתה אותי לפסיכולוג/ ית. זה באמת פגע בי כי סמכתי עלייה, הייתי אצלה תקופה ארוכה, אבל החלטתי לשחרר את זה ואמרתי לעצמי להתמקד בעכשיו, שעכשיו אני במקום הנכון.
אבל עדיין משהו בהתנהלות שלה הרגישה לי חריגה, בעיקר ככל שהזמן עובר ואני מבינה מה עברתי כל הזמן הזה. אז החלטתי לבדוק עליה, פרטים על התארים שלה והניסיון שלה. ומתברר שהיא הציגה את עצמה, היא שיקרה לגבי שהבסיס שלה הוא תואר בפסיכולוגיה (תואר ראשון)- היא למדה מדעי ההתנהגות. וזה שקר שחזר על עצמו שוב שוב, היינו מדברות על זה המון כי אני בעצמי באמצע התואר שלי בפסיכולוגיה. אני מרגישה כועסת , שרימו אותי , ואני בכלל לא מבינה איך אפשר לעשות את זה למישהי במצוקה כזאת.
אני לא יודעת איך להתנהל עם המצב-
להתעמת איתה על זה?
לחשוב על אפשרות לתביעה בעתיד?(אם זה בכלל אפשרי..)
או פשוט לשחרר את זה ולהתמקד בעצמי ובהחלמה שלי למרות הכל…
אשמח לעוד דעה מאנשי מקצוע🙏🏼