חיפוש

תלישת שיער - יש מה לעשות

תלישת שיער - יש מה לעשות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט


דנה היא בחורה נאה, בעלת מראה עדין ושברירי. היא מטופחת ולבושה בביגוד אופנתי, אך בבנדנה המכסה את שיערה ובמשקפי השמש הרחבים היא משתמשת לאו דווקא מטעמי אופנה. דנה מסתירה את הבעיה ממנה היא סובלת כבר שנים רבות- תלישת שיער בלתי נשלטת מריסיה ומראשה. תלישת השיער החלה כאשר דנה היתה בכיתה י"א. היא זוכרת את תקופת הבגרויות כמלחיצה ביותר, ומספרת שהתקשתה להירדם עקב דאגה רבה מכך שציוניה לא יאפשרו לה להתקבל, בעתיד, ללימודי הרפואה אליהם שאפה. בתקופה זו היא החלה לתלוש את שיערה באופן אוטומטי, כמעט מבלי לשים לב, אך גילתה כי פעולה זו מרגיעה אותה ומקלה על המתח שחוותה. הפעם הראשונה בה החלה לחשוש כי תלישת השיער עלולה לגרום לה לנזק התרחשה לאחר מספר שנים, כאשר מצאה את עצמה תולשת שיער מריסיה ולא רק מראשה; הפעם השניה בה חוות בהלה היתה כאשר בחור איתו יצאה שאל אותה מה קרה לה שגרם לקרחת שיער קטנה בצד ראשה. דנה החלה להתאמץ כדי להמנע מתלישת השיער, אך מצאה כי היא מתקשה לשלוט בדחף בכל פעם שהוא מתעורר. היא החליטה להשהות את הדייטים כדי למנוע מעצמה תקריות מביכות וויתרה על קורס הפסיכומטרי שגרם לה ללחץ רב. הפגיעה בתפקוד השוטף הביאה אותה למסקנה כי היא זקוקה לטיפול מקצועי. באותה התקופה היא החלה לחבוש לראשונה את הבנדנה ומשקפי השמש הרחבים- בתקווה שתוכל להיפרד מהם תוך זמן קצר.

תלישת שיער, המכונה טריכוטילומניה בשפה המקצועית, היא הפרעה השייכת לקבוצת הפרעות השליטה בדחף: קבוצת הפרעות הכוללת התנהגויות מזיקות והרגלים שליליים אשר האדם מתקשה לרסן את הדחף לעסוק בהם. בקבוצה זו נכללים, בין השאר, קלפטומניה (גניבה כפייתית), הימורים פתולוגיים, התפרצויות זעם חוזרות ופירומניה (הנאה מהצתת אש). על אף השוני בין הפרעות אלו, מודלים ביולוגיים, פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים מצביעים על מקורותיהם הדומים. תיאוריות אנליטיות הדגישו את תחושת העצמי הרעועה ואת הפנייה לפעילות הדחפית כניסון לפצות על רגשות אשמה, דיכאון, חרדה וזעם; מודלים פסיכו-סוציאליים הציעו כי אנשים אשר חוו הורות מתעללת, מזניחה או אימפולסיבית פגיעים יותר לפיתוח הפרעות אלו. למרות גורמים משותפים אלו, נהוג להבחין בין תלישת שיער לבין הפרעות שליטה בדחף אשר מערבות מבנה אישיותי סוציפותי ואדישות לסבל האחר, כפירומניה, הימורים כרוניים ופירומניה.

תלישת שיער כרונית פורצת בדרך כלל בילדות או בבגרות המוקדמת. איזורי התלישה השכיחים הם הקרקפת, הגבות, הריסים ואיזור הזקן אצל גברים, כאשר בחלק מן המקרים נלווית לתלישת השיער גם אכילה שלו. תלישת שיער ממושכת עשויה לגרום לנזקים בריאותיים ואסתטיים משמעותיים כקרחות בלתי הפיכות, פגיעה בהגנה הטבעית על העיניים ובעיות עיכול מסוכנות בחלקן, במקרה של אכילת השיער.

הגורמים לתלישת שיער שנויים במחלוקת: השיפור לו מביא טיפול תרופתי מצביע על מעורבותם של גורמים נוירו-כימיים, אך

מחקרים מצביעים על כך שבהיעדר טיפול פסיכותרפי במקביל לטיפול התרופתי, קיים סיכוי גבוה להישנות תלישת השיער. מודלים פסיכולוגיים מציעים אף הן הסברים שונים לתלישת שיער. חלקם רואים תלישת שיער כתת סוג של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית אשר נובעת מרמת חרדה גבוהה, וחלקם מציעים כי העיסוק בתלישת שיער בא על חשבון עיסוק והכרה בדחפים מאיימים. הסבר נוסף מציע כי מדובר בפגיעה עצמית אשר מכוונת להפחתת מתח, ויסות רגשי או "שבירת" מצבים של קהות רגשית. טענה זו זוכה לתמיכה במחקרים אשר מצביעים על אחוז גבוה של אנשים אשר סובלים מפוסט טראומה או חוו אירועים טראומטיים ו/או התעללות בקרב הסובלים מתלישת שיער.

תלישת שיער כמעט אף פעם אינה נרפאת באופן ספונטני ולכן מומלץ לפנות לטיפול מוקדם ככל שהיא מתגלה, כדי למנוע התקבעות של ההרגל. הטיפול היעיל ביותר נמצא כשילוב בין טיפול תרופתי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר כולל רכישת מיומנויות להגברת המודעות לתלישת השיער, לויסות הדחף ולזיהוי טריגרים רגשיים ומחשבתיים המבשרים את תלישת השיער. עם זאת, כאשר תלישת שיער מופיעה על רקע של קשיים רגשיים נוספים, מומלץ לפנות גם לטיפול פסיכודינמי אשר יהווה מענה מקיף יותר לקשיי החרדה, השליטה העצמית או המצוקה הרגשית.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

עוד מאמרים שיעניינו אותך