תפריט נגישות
חיפוש

Pyromania - פירומניה

מדי שעה, בכל יום, פורצת באוסטרליה דליקה. עלות כיבוי השריפות, פיצוי על הנזקים וטיפול בנפגעים מגיעה ל-57 מיליון דולר מדי שנה. משמעותם של נתונים אלו שנויה במחלוקת: יש הרואים בפריצת הדליקות גורם שאינו בשליטת האדם, ויש הרואים בו את תוצאת פעולתם של פירומנים. פירומניה, או "שיגעון האש", מיוחסת לאנשים אשר חווים עניין והנאה מיוחדת מהצתת אש והתבוננות בתוצאות הדליקה.

תסמינים קליניים

פירומניה היא אחת מהפרעות השליטה בדחף המתבטאת בנטייה להצתות אש לשם הנאה וללא מניע ברור כרווח כספי, נקמה וכד'. ההפרעה מתחילה בדרך כלל בילדות, אך עשויה לפרוץ גם במהלך גיל ההתבגרות או בבגרות. הלוקים בהפרעה מגלים סקרנות והנאה מצפייה בדליקות ואינם מגלים חרטה על נזקים שגורמות הצתותיהם. לעיתים משמשת ההצתה כמקור לעוררות מינית. חשוב לשים לב שעל אף ההנאה הנגרמת מהצתת האש, עדיין מדובר בהפרעה פסיכיאטרית: הלוקים בפירומניה חווים דחף חזק מאוד להצתה, אשר עמידה בו היא משימה קשה במיוחד.

אבחנה ע"פ ה- DSM

קריטריונים לאבחון:

A. יותר ממקרה אחד של הצתת אש מכוונת או מחושבת.

B. עוררות או מתח לפני מעשה ההצתה.

C. עניין, סקרנות או משיכה לאש ולהקשר המצבי (לדוגמא: אביזרים, שימושים ותוצאות האש).

D. הנאה, סיפוק או רגיעה בעת הצתת האש או כאשר האדם צופה או נוטל חלק בתוצאות ההצתה.

E. הצתת האש לא נעשית: לרווח כספי, לביטוי אידיאולוגיות חברתיות-פוליטיות, להסתרת פעילות קרימינלית, לבטא כעס או נקמה, לשיפור תנאי החיים, כתגובה לדילוזיה או הלוצינציה או כתוצאה של שיפוט לקוי (לדוגמא בהפרעה נוירו-קוגניטיבית, הפרעה התפתחותית אינטלקטואלית, הרעלה משימוש בחומרים).

F. הצתת האש לא מוסברת טוב יותר על ידי הפרעת התנהגות, אפיזודה מאנית או הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

שכיחות ההפרעה

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה אינה ידועה, אך מעריכים כי שכיחותה היא כ-3% והיא נפוצה יותר אצל גברים. ההפרעה נפוצה בעיקר אצל אנשים הסובלים מפיגור קל, אלכוהוליסטים ואנשים בעלי תכונות אישיות אנטי סוציאליות ונטייה להתעללות בבע"ח.

גורמים

גורמים פסיכולוגיים: פרויד ראה בפירומניה ביטוי מיני פתולוגי, מאחר ולדבריו מהווה האש, עקב חומה וצורת להבותיה, סמל מיני.

גורמים פסיכו סוציאליים: גישות אלו ראו בפירומניה ביטוי פתולוגי לצורך בכוח ויוקרה חברתית, או דרך לביטוי כעס הנובע מתחושת נחיתות חברתית, פיסית או מינית ביחס לאחרים.

טיפול בפירומניה

טיפול בפירומניה אפשרי ויעיל ביותר כאשר הוא ניתן בילדות, עם הופעת הסימפטומים. באמצעות טיפול יעיל, אשר מתמקד אף בהכנת המטופל להתמודדות עם חזרת הדחף הפירומני, ניתן להגיע להחלמה מלאה.

טיפול תרופתי: אין עדויות מחקריות מספקות לתרומתו של טיפול תרופתי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי: נמצא כיעיל ביותר לטיפול בהפרעה וכולל אימון לפתרון בעיות, אימון קוגניטיבי בהערכת הסיכונים והרווחים הטמונים בהתנהגות עבריינית, נתינת חיזוקים, התמודדות עם דחפים ועוד. בטיפול בילדים, נמצאו יעילים גם הדרכת הורים להתמודדות נכונה עם קשיי הילד והסברה לילד על מהות הבעיה והשלכותיה של הצתת אש.


ביבליוגרפיה

DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.

Bernardo Dell'Osso, Carlo Altamura, Andrea Allen, Donatella Marazziti, and Eric Hollander. Epidemiologic and clinical updates on impulse control disorders: a critical review. European Archives of Psychiatry and clinical Neuroscience, Vol 256 (8) Dec 2006, 464-475.

תחומי מומחיות:
התמכרויות

אנשי מקצוע בתחום

התמכרויות