תפריט נגישות

Complex PTSD - פוסט טראומה מורכבת

פוסט טראומה מורכבת הינה מושג אשר מתייחס לפגיעה נפשית בעקבות חשיפה ממושכת למצבים טראומטיים, לרוב במסגרת קשר קרוב ובשלב מוקדם בחיים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התפתחות המושג, תסמינים וטיפול בפוסט טראומה מורכבת.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית עלולה להתפרץ בעקבות חשיפה לאירוע יחיד המאיים על שלמות בריאותו הפיזית והנפשית של אדם. היא כוללת תסמינים שונים כמחשבות וזיכרונות חודרניים על האירוע, פלשבקים וסיוטי לילה, הימנעות מגירויים המזכירים את האירוע, והיא פוגעת בתחומי חיים משמעותיים שונים. אך מה קורה כאשר אדם נחשף למצבים טראומטיים באופן מתמשך וחזרתי? המונח "פוסט טראומה מורכבת" מתייחס לפגיעה הנפשית הרב-מערכתית העלולה לנבוע ממצבים כאלה.

נכון להיום לא מדובר באבחנה רשמית. המהדורה החמישית והעדכנית ביותר של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (DSM), וכן מסמך סיווג המחלות הרשמי של ארגון הבריאות העולמי (ה-ICD), אינם מכירים באבחנה כזו. יחד עם זאת, קיים דיון נרחב בקהילה המקצועית על הרלבנטיות שלה, כמו גם שימוש קליני בה הלכה למעשה.

התפתחות המושג

המושג הוצע לראשונה על-ידי ג'ודית לואיס הרמן ב-1992 בספרה "טראומה והחלמה", תחת השם "הפרעת לחץ פוסט-טראומטית מורכבת". הוא התייחס למכלול התסמינים השכיחים אצל אנשים הנמצאים במצבים טראומטיים מתמשכים, ובתוך יחסי שליטה, כך שהבריחה קשה או אף בלתי אפשרית (שבי, עבדות, מחנות ריכוז, גילוי עריות או אלימות פיזית חוזרת בילדות). פעמים רבות, מדובר במצבים בהם הפגיעה נעשית במסגרת קשר קרוב וכן בשלב מוקדם בחיים.

הרמן ביקשה להבחין בין חשיפה למצבים אלה ובין חשיפה לאירועים טראומטיים יחידים ובתוך כך להצביע על ההשלכות הייחודיות של פגיעות מתמשכות. בניגוד למצבי טראומה חד פעמית, במצבי טראומה מורכבת לאדם אין אפשרות להתאושש, לשקם את המשאבים שנפגעו ולגייס תמיכה: הוא חשוף שוב ושוב לאירועים טראומטיים או דרוך לקראת בואם, ונמצא במצב הישרדותי תמידי.

לפי תפישתה, מצבי טראומה מורכבת דורשים מהאדם להפעיל מנגנוני הגנה עוצמתיים ומונעים ממנו לרכוש תחושה בסיסית של ביטחון, יכולת ואמון באנשים אחרים. בשל כל אלה, פעמים רבות אנו רואים אצל נפגעי מצבים כאלה השפעה נרחבת על התפתחות האישיות ועל היכולת לקיים יחסים בין אישיים. יחד עם זאת, מושג זה כולל גם את התסמינים האופיינים להפרעת דחק פוסט-טראומטית.

הפרעה רשמית נוספת החולקת תסמינים שונים עם מושג זה היא הפרעת אישיות גבולית. מאז הופעתו של המושג "פוסט-טראומה מורכבת" קיים ויכוח מקצועי בנוגע ליחס בינו ובין הפרעת אישיות זו. אלה המקדמים אבחנה רשמית של פוסט-טראומה מורכבת, למשל, טוענים לשכיחותם של אבחונים שגויים של נפגעות ונפגעים של טראומה ממושכת כבעלי הפרעת אישיות גבולית וסבורים כי הדבר גורם נזק בשל ההבדלים ביניהם והצורך באבחון וטיפול ייעודי לנפגעים. 

תמונה קלינית

ספרה של הרמן לא יצא בחלל ריק אלא התאפשר הודות לעבודה חלוצית ומשמעותית של ארגונים חברתיים דוגמת התנועה לשחרור האישה בארצות הברית. במשך השנים, המושג פותח וזכה לשמות שונים, ביניהם "תסמונת פוסט-טראומטית מורכבת" או "הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת". המונח מתייחס כאמור לחשיפה ממושכת לטראומה, פעמים רבות במסגרת קשר קרוב עם המתעלל, יחד עם זאת, ישנן עדויות לאנשים הסובלים ממקבץ תסמינים זה גם בעקבות אירוע יחיד.

תפיסת המושג כיום כוללת תסמינים שונים האופייניים להפרעת דחק פוסט-טראומטית אך נוספים להם כמה תסמינים חמורים ועיקשים אחרים הקשורים בפגיעות בפונקציות עצמי שונות:

- קשיים בויסות רגשות ודחפים (למשל קושי בשליטה בכעס, פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות, נטילת סיכונים מוגברת, התנהגות מינית לא מווסתת, שימוש בחומרים כאלכוהול וסמים).

- שינויים בתודעה (כגון אמנזיה דיסוציאטיבית, ובמצבים קיצוניים אף הפרעת זהות דיסוציאטיבית).

- פגיעה בזהות העצמית ובדימוי העצמי (בטחון עצמי ירוד, היעדר אהבה עצמית, תפיסה העצמי כמופחת, מובס, או חסר ערך).

- תחושות של בושה, אשמה או כישלון הקשורים לאירועים הטראומטיים.

- קשיים בקיום מערכות יחסים מיטיבות ובתחושת קרבה לאחרים (היעדר אמון, קורבנות חוזרת – דהיינו התנהגות משחזרת של הטראומה לרוב מתוך רצון להשגת שליטה וחוויה מתקנת).

- סומטיזציה (כאב כרוני, קשיים בתחום המיני, קונברסיה ועוד).

תסמינים אלה גורמים לפגיעות בתחומי חיים משמעותיים: אישי, משפחתי, חברתי, לימודי, תעסוקתי ועוד.

טיפול

כפי שעולה מכתיבה קלינית אודות הטיפול באנשים נפגעי טראומה מתמשכת הסובלים ממכלול תסמינים זה, שיטות הטיפול היעילות לפוסט-טראומה עלולות להיות בעלות יעילות מוגבלת לטיפול בפוסט-טראומה מורכבת. בנוסף, ההתעללות המתמשכת במסגרת קשרים ראשוניים וקרובים מתבטאת לא פעם בקושי מהותי בביסוס יחסי אמון וביצירת קשר ותהליך טיפולי. עם זאת, ישנן שיטות שונות שנמצאו יעילות במחקר, ביניהן טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) וכן התאמה של שיטות טיפול בפוסט-טראומה כגון עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים (EMDR) כמו גם טיפול קבוצתי.


מקורות

זליגמן, צ. (2004). "מבוא לגילוי עריות: אין אמת ואין חסד ואין רחמים". בתוך צ. זליגמן, ז. סולומון (עורכות). הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (עמ' 15-36). הקיבוץ המאוחד

לואיס הרמן, ג'. (2001). טראומה והחלמה. עם עובד.

להב, י'., כהן, י'. (2019). מכאב בלתי נראה לחיים ששווה לחיות אותם: טיפול דיאלקטי־התנהגותי בתסמונת פוסט־טראומטית מורכבת. בתוך י. להב, ז. סולומון (עורכות). משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית (עמ' 462-425). רסלינג.

אנשי מקצוע בתחום

פוסט טראומה