תפריט נגישות

ילדים מוכים: סיפור של כאב

ילדים מוכים: סיפור של כאב

זוהר גורן אהרון

"העיקר שאבא יהיה מרוצה": על הגורמים וההשפעות של התעללות פיסית בילדים

תארו לעצמכם את המצב הבא: ילד שלא הכין שיעורי בית, התחצף, הציק לאחיו או "התנהג לא יפה" כפי שילדים עושים עשרות פעמים, נשלח על ידי אביו לחפש את המקל בו יכה אותו כעונש. אותו ילד מסתובב בחצר הבית ומתלבט האם לבחור במקל קטן אשר יכאיב לו פחות או במקל גדל אשר יגרום לאביו להיות מרוצה. לבסוף, הוא בוחר במקל הגדול: "הכל רק שאבא יהיה מרוצה".

את הסיפור האמיתי הזה מתאר זוהר גורן אהרון, עובד סוציאלי באגודה להגנת הילד (אל"י), כדי להמחיש את הפחד והכאב הנפשי העצומים הנגרמים לילד החווה התעללות ואלימות פיסית. "לכל פגיעה פיסית מתלווה פגיעה נפשית", אומר גורן אהרון. "הילד לומד שדווקא ההורה אשר אמור להגן עליו, הוא זה שפוגע בו בצורה הקשה ביותר ומבין כי אין לו משענת אמיתית בעולם. בהתאם, ילדים אשר חווים התעללות מאבדים פעמים רבות את היכולת לבטוח באחרים וליצור איתם קשרים משמעותיים ואינטימיים. נטייה זו נלווית לדימוי עצמי וגופני נמוך ובהתאם גם לסבל נפשי וקשיים בהיבטי חיים משמעותיים, כעבודה וקשרים זוגיים ומשפחתיים".

למרות שקל לנו לשער באופן אינטואיטיבי כי פגיעה פיסית בילד מביאה לפגיעה פסיכולוגית משמעותית, גורמים שונים מביאים אלפי הורים לפגוע באופן קשה וממושך בילדיהם. נכויות פיסיות, נפשיות וקשיים התנהגותיים ורגשיים של ילדים הופכים אותם לפגיעים יותר להפוך לקורבנות להתעללות, אך מרבית מקרי ההתעללות נובעים מתפיסות שגויות של ההורות, חוסר ידע וקשיים של ההורה עצמו.

נושאים נוספים שאולי יעניינו אותך:

  • אלימות במשפחה
    שאלות ותשובות על אלימות במשפחה – מגיפה קטלנית משל עצמה
  • טיפול בנפגעי אלימות
    טיפול בנפגעי אלימות
  • אלימות רגשית בקשר
    האם אתם סובלים מאלימות רגשית בתוך קשר?

הורים מכים עשויים לתפוס את הילד כרכושם ולהניח כי עליו לספק את צרכיהם. בהתאם, ההורה המכה עשוי לפרוק על הילד תסכולים או להגיב באופן תוקפני לכל התנהגות של הילד הנחווית כדחייה. כמו כן, כאשר כל תכונה או התנהגות שלילית של הילד נחווית כאיום על ערכו העצמי של ההורה ("אני בטח הורה גרוע אם הוא מתנהג כך"), ההורה עשוי לנסות "לתקן" את הילד באלימות כדי להתמודד עם האיום.

לדברי גורן אהרון, מלבד התפיסות והפרשנויות השגויות להתנהגותו של הילד, עשויה אלימות לנבוע מגורמים תרבותיים ותפיסות חינוכיות העוברות במשפחה מדור לדור: "כאשר ההורה חווה אלימות כילד, פעמים רבות הוא ממשיך את הדפוס החינוכי בו הורגל ומשתמש באלימות גם כהורה. היום אנחנו יודעים, למשל, שיש מספר גדול יחסית של משפחות בהן צריבה של הילד עם סכין לוהט נתפסת כעונש חינוכי לכל דבר ולא כאקט של התעללות. מעבר לזאת, חלק מההורים מודעים לכך שהתנהגותם האלימה אינה נכונה אך אינם מכירים אלטרנטיביות התנהגותיות להצבת גבולות, שמירה על סמכותם כהורים וכן הלאה". 

"אבא מרביץ לי, אבל שלא ילך לכלא": טיפול בילדים נפגעי התעללות

במשך מאות שנים נתפסו אלימות, ניצול ופגיעה בילדים על ידי הוריהם כלגיטימיים מאחר והילד נתפס כרכוש של ההורה. בעשרות השנים האחרונות השתנתה תפיסה זו באופן מהותי וכיום קיימים ארגונים רבים להגנת הילד ושמירה על זכויותיו.

כאשר תופעת ההתעללות בילדים הפכה לתופעה מוכרת והחלה למשוך את תשומת ליבם של אנשי מקצוע, נערכו מחקרים רבים על השפעות ההתעללות. ממצא מעניין אשר עסק בקשר שבין ילדים להוריהם המתעללים, הצביע על כך שהיקשרותו של הילד להורה המתעלל אינה פוחתת – גם ילדים אשר חוו התעללות קשה נצמדו להוריהם והביעו צורך בקשר איתם. ממצא זה מצביע על חשיבות הקשר בין הילד להורה ועומד הן בבסיס קשייהם של ילדים מוכים לפנות לעזרה והן בבסיס גישת ההתערבות בה נוקטים מטפלים המתמודדים עם הורים מכים וילדים מוכים.

"למרות הסבל הפיסי והנפשי שחווים ילדים הסובלים מהתעללות, מרביתם לא יתלוננו או יפנו לקבלת עזרה", אומר גורן אהרון, "בחלק מן המקרים הילד אינו מבין כי התנהגות ההורה לקויה אך במקרים רבים הילד פשוט מניח כי הוא האשם בהתנהגות ההורה. בדרך כלל המכות יגיעו בתגובה להתנהגות של הילד וגם אם מדובר בהתנהגות מינורית כהצקה לאח או איחור לבית הספר, הילד ירגיש ש'הגיע לו'. בנוסף לתחושות אלו הילד יחווה מבוכה, חשש שלא יאמינו לדבריו ופחד מתגובת המשפחה לגילוי הסוד המשפחתי. גם כאשר הילד מבין שהתנהגות ההורה אינה לגיטימית, ילדים רבים מעדיפים להמשיך לסבול מההתעללות ולא לחשוף אותה באופן שאולי יסכן את ההורה ויביא להרחקתו או לכליאתו".

החשש מענישה ומסנקציות חוקיות כהרחקת הילד מביתו, מקשה גם על הורים רבים לפנות לעזרה. עם זאת, הוצאת ילד מביתו נעשית רק במקרים קיצוניים בהם נראה כי ההורה אינו מסוגל לרכוש מיומנויות אשר יאפשרו לו לטפל כראוי בילד. לדברי גורן אהרון, "עבור מרבית הילדים האפשרות הטובה ביותר היא מגורים עם ההורה. העברת ילד לפנימייה, משפחת אומנה וכן הלאה, כרוכה בעלויות כספיות גבוהות לרשויות ובתהליך ממושך וקשה של הסתגלות עבור הילד. לכן, במרבית המקרים הסיוע ניתן באמצעות טיפול לילד, טיפול משפחתי או הדרכת הורים. בחלק קטן מן המקרים מוציאים את הילד מביתו לטווח קצר כדי לאפשר למשפחה להיערך טוב יותר לטיפול בו, ובחלק קטן עוד יותר ולאחר בדיקה מעמיקה של יכולות ההורים, מוציאים את הילד מביתו באופן מלא. בסך הכל, מרבית ההורים מעוניינים לגדל את ילדיהם ולעשות זאת על הצד הטוב ביותר, ויכולים להיעזר בטיפול והדרכת הורים כדי לשפר את התמודדותם עם הילד. במסגרת ההדרכה ההורים לומדים להבין מהם גבולות הענישה הלגיטימיים, להרחיב את רפרטואר התגובות לבעיות והתנהגויות שונות של הילד ולזהות את הטריגרים והחלקים התוקפניים שבהם. פעמים רבות ההורה עצמו חווה אלימות בילדותו ובאמצעות הטיפול או ההדרכה לומד להבין כיצד חוויות אלו קשורות להתנהגותו עם ילדו ואיך למנוע שחזור של הדפוסים האלימים וההרסניים".

כ-80-90% מהמשפחות המטופלות בעקבות התעללות בילדים מצליחות להשתקם ולשפר משמעותית את תפקודן. עם זאת, נזקיה הפסיכולוגיים של ההתעללות מצריכות במרבית המקרים גם טיפול בילד עצמו. הטיפול ממוקד פעמים רבות בשיקום יכולתו של הילד להאמין ולבטוח באחרים, שיפור בטחונו ודימויו העצמי והתמודדות עם בעיות ההתנהגות אשר עלולות להתעורר בעקבות הפגיעה.

על הכותב – זוהר גורן אהרון

עו"ס קליני (MSW), מטפל זוגי ומשפחתי, מדריך ופסיכותרפיסט מוסמך. בעל רקע מקצועי עשיר במסגרות טיפוליות, אקדמיות ופרטיות. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים בקליניקה פרטית בחיפה, בקריות ובתל אביב.

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך