חיפוש

התעללות מינית בילדים

התעללות מינית בילדים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"לוליטה את ילדה יפה, ויש לך פוטנציאל

זה לא קשור בשכל- זה טמון רק בישבן"

ב-1953 ניסה נבוקוב לפרסם את ספרו, 'לוליטה', המתאר את הומברט, גבר בוגר המתאהב נואשות בילדה בת 12. הספר נדחה ע"י מספר הוצאות ספרים אשר ראו בו "ספרות תועבה" אשר עשויה להשחית את מידותיהם של הקוראים בו. אחת הביקורות המרכזיות שהועלו כלפי הספר הייתה החשש שדמותו מעוררת האהדה של הומברט תצדיק את הפדופיליה, אך גם מעבר לדמותו המקסימה של הומברט ניתן לזהות את עוצמת הפגיעה שהוא פוגע בלוליטה, ואת האופן השיטתי בו הוא מחריב את חייו ואת חייה.

מהי התעללות מינית בילדים?

"לוליטה כמה את יפה

עולם מוטרף בחוץ"

פגיעה מינית בילדים התרחשה כנראה לאורך ההיסטוריה האנושית, אך חקר השפעותיה התפתח רק במאה ה-19 עם עבודתו של פרויד, אבי הפסיכואנליזה. פרויד ניסח את "תיאוריית הפיתוי הילדי" על פיה סימפטומים היסטריים ונוירוטיים נובעים פעמים רבות מפגיעה מינית מודחקת שקרתה בילדות. תחילה הניח פרויד כי ילדים רבים עברו התעללות מינית בילדותם אך בהמשך חזר בו וניסח את "תיאוריית המיניות הילדית": תיאוריה על פיה מרבית הסימפטומים אינם נובעים מהתעללות מינית ממשית אלא ממשאלות מיניות מודחקות. בפועל, נמצא כי בין 3% ל- 31% מהגברים ובין 6% ל- 62% מהנשים נחשפו להתעללות מינית. רק כ1%-2% מהתלונות על פגיעה מינית נמצאו כשקריות.

התעללות מינית בילדים מוגדרת כמגע מיני בין מבוגר לקטין שמטרתו סיפוק מיני של המבוגר. התעללות עשויה לכלול יחסי מין אוראליים, גניטליים או אנאליים, מגעים מיניים לא מלאים (נשיקות, ליטופים באזורים אינטימיים), חשיפת הילד לתכנים מיניים (התערטלות, פורנוגרפיה, הטרדה טלפונית) ושאר התנהגויות המכוונות להשגת סיפוק מיני באמצעות הילד.

במרבית המקרים האדם המתעלל הוא קרוב משפחה או מכר של הילד: כ-7% ממקרי ההתעללות מתבצעים ע"י אבות ואבות חורגים, בין 16%- 42% ע"י אחים ודודים, בין 32%- 60% ע"י מכרים ורק כ-1% ע"י אנשים זרים לגמרי.

מאז עבודתו הראשונית של פרויד על השלכותיה של ההתעללות המינית בילדות זוהו ונחקרו השפעותיה של ההתעללות הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק. מספר מחקרים ניסו לזהות את המשתנים המשפיעים על היקף ועומק הפגיעה, כאשר אחד המשתנים המשמעותיים הוא מידת הקרבה המשפחתית בין הילד למתעלל. מאמר זה סוקר את השפעותיה של ההתעללות המינית מבלי להתייחס להבחנה זו; לקריאה מורחבת על הגורמים וההשלכות הספציפיים לפגיעה מינית בתוך המשפחה לחץ כאן.

השפעות ההתעללות המינית

"ואת צריכה לרוץ, לרוץ על הבמות עם מיני ומחשוף

ואם תהיי טובה יותר, נפליג מחוף אל חוף"

התעללות מינית גורמת לנזק נפשי משמעותי אשר חומרתו והיקפו מושפעים מגורמים שונים כגיל הילד בעת ההתעללות (ככל שקטן, כך הפגיעה קשה יותר), משך ההתעללות, מידת האלימות והאיומים הנלווים לפגיעה, הפרשי הגיל ומידת הקרבה המשפחתית למתעלל וגורמים הקשורים בתגובת הסביבה- הימצאות או היעדר דמות הורית מגוננת, מידת הסודיות הכרוכה במעשה וקבלת או היעדר טיפול מתאים עם חשיפת ההתעללות. כמו כן, זוהו ארבעה היבטים מרכזיים בהתעללות אשר מביאים לנזקים פסיכולוגיים ולפגיעה בדימוי העצמי הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק:

עיוות בתפיסת המיניות: התעללות מינית מביאה להתפתחות לקויה של תפיסת המיניות והגישה אליה- המיניות עשויה להיות מקושרת לכוח וכאב ולהיתפס כאמצעי להשגת הטבות. כך, למשל, עשויות ילדות שסבלו מהתעללות מינית להפגין התנהגות מינית מוגזמת ואף להגיע לזנות.

סטיגמה חברתית: ילדים שעברו התעללות מינית קולטים בשלב מסוים את שליליות המעשה ונוטים להאשים את עצמם, לייחס לעצמם תכונות שליליות ולחוש סוטים ומלוכלכים.

הרגשת בגידה: כאשר הילד מבין שנוצל ע"י אדם בו היה תלוי מתעוררת תחושה קשה של בגידה המביאה לפגיעה ביכולת לתת אמון באחרים. תחושת הבגידה עשויה להיות מופנית גם אל דמויות קרובות אחרות אשר לא הגנו על הילד בצורה מספקת.

תחושת חוסר אונים: התעללות מינית מלווה פעמים רבות בתחושת חוסר אונים הנובעת מחוסר יכולתו של הילד למנוע את הפגיעה ברכושו הבסיסי- הגוף.

בטווח הקצר (בשנתיים שלאחר הפגיעה המינית) עשויה הטראומה להביא לסימפטומים פסיכולוגיים כהפרעה פוסט טראומטית, הפרעות שינה ואכילה, דיכאון, פוביות וחרדה, ולסימפטומים התנהגותיים כהתעללות בילדים צעירים ובחיות ובהפרעות בהתנהגות המינית (אוננות כפייתית, התנהגות מינית אגרסיבית וכד'). בטווח הרחוק ובבגרות עשויים נפגעי התעללות מינית לסבול מסימפטומים דומים, אך לסימפטומים אלו עשויות להתלוות הפרעות בתפקוד המיני או התנהגות מינית כפייתית, הפרעות דיסוציאטיביות, פגיעה עצמית וקשיים בנתינת אמון ויצירת קשר עם אחרים.

מחסום השתיקה- כיצד ניתן לזהות התעללות מינית?

"ואל תספרי לאף אחד- זה לא טוב למזל

תשמעי מה אני אומר לך... אני כמו אח, אני"

קושי מרכזי בטיפול בילדים נפגעי התעללות מינית הוא הסתרת והכחשת הפגיעה.

ילדים קטנים תלויים בהוריהם ובמבוגרים אחרים באופן מוחלט. תלות זו, המביאה את הילד להניח כי המבוגרים רוצים בטובתו, נלווית לנטייה הטבעית לציית למבוגרים והופכת את הילד לפגיע במיוחד להתעללות מינית ולזיהויה ככזאת: עד גילאי 5-6 שופט הילד את המעשים לפי תוצאותיהם ולכן, כאשר הוא מתוגמל על האקט המיני, הוא עשוי שלא להבין כי נפגע ("אם אמרו לי שככה כולם עושים, או נתנו לי ממתקים אחרי- כנראה שזה בסדר"). בגילאים מאוחרים יותר, עשוי הילד לזהות כי המעשה אסור אך איומי והבטחות המתעלל עשויים למנוע ממנו את חשיפת ההתעללות ("הכל יהיה בסדר אם תשמור על זה בסוד", "אני אהרוג אותך ואת המשפחה שלך אם תספר למישהו"). כמו כן, ילדים רבים חשים אשמה או חוששים שייענשו על חלקם במעשה המיני (לעיתים מאחר והמתעלל אמר להם כי הם פיתו/ רצו במעשה), וחלק מהם אינם מסוגלים לספר על ההתעללות עקב גילם הצעיר או עוצמת הטראומה. יתר על כן, לפעמים מנסים הילדים לספר על שעברו אך המבוגרים סביבם מכחישים או מתעלמים מדבריהם.

קושי מרכזי נוסף בטיפול בהתעללות מינית הוא היעדרן של התנהגויות או סממנים חד משמעיים המצביעים על קיומה. יחד עם זאת, ישנם מספר אלמנטים העשויים לעורר חשד לפגיעה מינית:

סימני זיהוי פיסיים: סממנים פיסיים העשויים להצביע על פגיעה מינית הם פגיעות, חבלות ודימומים באיברי המין/פי הטבעת, תלונות על כאבים/ גירויים באיברי המין ודלקות שתן חוזרות, מחלות מין, קשיי הליכה/ישיבה, כאבי בטן והקאות חוזרות, חזרה להרטבה לאחר הגמילה.

סימני זיהוי התנהגותיים: התנהגויות העשויות להצביע על פגיעה מינית הן רתיעה ממגע, הפגנת ידע או התנהגות מינית שאינם תואמי גיל, עיסוק מוגבר במיניות (למשל, אלמנטים מיניים לא תואמים במשחק וציור של ילדים צעירים), שינוי פתאומי בהתנהגות, ניסיון אובדני, חוסר ריכוז וירידה משמעותית בלימודים, הפרעות אכילה, התנהגות עבריינית והפרעות פסיכוסומטיות.

חשוב לציין כי סממנים אלו עשויים לסייע בזיהוי התעללות מינית, אך אינם בהכרח מעידים על קיומה. כמו כן, פגיעה מינית עלולה להתרחש מבלי שיהיו לה ביטויים פיסיים או התנהגותיים (לקריאה מורחבת על התנהגויות מיניות של ילדים לחץ כאן).

טיפול בילדים נפגעי התעללות מינית

כפי שניתן לראות, התעללות מינית מלווה במרבית המקרים בפגיעה פסיכולוגית משמעותית. עם זאת, במקרים רבים עשויים טיפול בילד ובמשפחתו להוות גורם מתווך משמעותי הממתן את עוצמת הפגיעה. הילד אשר עבר התעללות מינית חווה פגיעה קיצונית בקשר עם אדם אחר, ולכן ממוקד הטיפול בשיקום היכולת לקשר בין אישי באמצעות חוויה מתקנת של יחסים עם מבוגר תומך ומיטיב. במסגרת זו מקבל הילד הכרה בכאבו העצום ובפגיעה שחווה, אל מול ההשתקה והסודיות המלווים פעמים רבות את ההתעללות המינית: האירועים הטראומטיים ותחושות הבושה, ההאשמה העצמית וכן הלאה זוכים לעיבוד מחודש בסביבה מקבלת ומוגנת. כמו כן, מתמקד הטיפול בהפחתת סימפטומים פסיכיאטריים נלווים (הפרעות אכילה, סימפטומים פוסט טראומטיים וכד') ובשינוי התנהגויות בעייתיות הקשורות בפגיעה המינית (פגיעה עצמית, התנהגות מינית הרסנית ובלתי מבוקרת וכן הלאה). הטיפול עשוי להינתן במסגרת פרטנית או קבוצתית, כאשר יתרון מרכזי של הטיפול הקבוצתי הוא התמיכה לה זוכה הילד והבנתו כי אינו היחיד שחווה פגיעה זאת.

חשיפת ההתעללות המינית מערערת לא רק את הילד אלא את המשפחה כולה, ואת יחסי ההורה-ילד. אלמנט זה משמעותי במיוחד כאשר הפוגע הוא אחד ההורים, אך גם כאשר הפגיעה מתרחשת מחוץ למשפחה, מעוררת חשיפת ההתעללות תחושות וטלטלות (כעס של הילד על ההורים שלא שמרו מספיק, כעס של ההורה על עצמו, קשיים זוגיים וכן הלאה). על כן, פעמים רבות מומלצת פנייה לטיפול משפחתי אשר יאפשר התמודדות מערכתית עם כאבו של הילד והמשפחה כולה (הערה: במקרים מסוימים מומלצת פנייה לטיפול מוסמך של פסיכולוג ילדים).

אתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל: www.1202.org.il

אתר מקום- מידע בנושא טראומה מינית וארגוני תמיכה, יעוץ וטיפול בתחום: www.macom.org.il

אל"י- האגודה להגנת הילד: www.eli.org.il/Content/index1.asp

יד ביד- נוער מקשיב לנוער: www.yadbeyad.org.il

ער"ן- עזרה ראשונה נפשית: www.eran.org.il, או בטל' 1201 (כולל צ'ט אנונימי עם אחד ממתנדבי האתר).

ביבליוגרפיה:

לדבר את השתיקה/ שמואל גולדשטיין, עמותת אשלים 2005.

התעללות מינית בילדים/ טילמאן פרניס,הוצאת אח 1995.

טראומה והחלמה/ ג'ודית הרמן, הוצאת עם עובד 1992.

BJ Sadock, VA Sadock, (2007) Synopsis of Psychiatry: Behavioral Sciences/ Clinical Psychiatry, 10th edition.

* שורות השיר המצוטטות לקוחות משירה של אתי אנקרי, 'לוליטה'.

תחומי מומחיות:
פגיעה מינית