תפריט נגישות

EMDR וארכיאולוגיה: דוגמה לאבחון וטיפול בפגיעה מינית מוקדמת

EMDR וארכיאולוגיה: דוגמה לאבחון וטיפול בפגיעה מינית מוקדמת

סילבי דוד קוסיאקובסקי

היכרות

נועה (שם בדוי), בת 26, פנתה אליי לטיפול עקב התלבטויות בתחום הזוגי. היא סטודנטית בעלת הישגים גבוהים בתחום המדעי. הוריה גרושים והיא מתגוררת אצל אביה מגיל ההתבגרות. שני אחיה, אח גדול ממנה ואחות צעירה ממנה, גרים עם אמה.

נועה היא אישה צעירה, נאה וחייכנית. המפגשים הטיפוליים מאפשרים לה להגיע לתובנות הן בתחום הזוגי, הן בתחום המשפחתי והן בתחום הלימודי.

שובה של הטראומה

באחד המפגשים, נועה מתייעצת איתי על שרשרת של אירועים לא ברורים שקרו לה לאחרונה. היא אינה מבינה אותם ומתקשה לפרשם. בתוך מספר ימים מצאה את עצמה נכנסת להתקף של בכי עז לאחר אירועים שלא היו נראים לה משמעותיים במיוחד.

האירועים כללו חברה שסיפרה לה כי עברה בעבר הטרדה מינית מה שעורר בה חוסר נוחות ובכי, צפייה בסרט שכלל אלימות מינית מה שהוביל אותה לעצור את הסרט, וחלום ממנו התעוררה בוכה ומיוזעת, היא לא זכרה לגמרי את החלום אך חשבה שהיה בו גוון מיני.

היא סיפרה לי כי לאורך כל השנים היא זוכרת את עצמה חשה אי נוחות כאשר עולה הנושא של פגיעה מינית. אנחנו מתחילות להבין שהעניין של פגיעה מינית מעסיק אותה, ומנסות לברר האם נועה זוכרת אירוע בו חוותה פגיעה מינית. דבר שלא זכור לה. ידוע לנו בנוסף, שלנועה אין קושי בתפקוד המיני. שאלותיי לא הובילו אותה לתובנות או הבנות נוספות בתחום.

התהליך הטיפולי כמסע ארכיאולוגי – מציאת הזיכרון האבוד

בשלב הזה של הטיפול, אנחנו מחליטות לנסות לגלות את ה"זיכרון המסתורי" שנותר חבוי מאתנו ומונע מנועה לחוש שלווה. אני מציעה לנועה כמה מפגשים של עבודה בשיטת EMDR שיכולים לעזור לנו לגלות את החבוי ואת ש"נשכח" בדרך אסוציאטיבית.

זיכרונות מודחקים כמובן שאינם רגעים שפשוט "שכחנו". מדובר בזיכרונות עם עוצמה רגשית משמעותית אך שהחלק הלא-מודע שלנו החליט "להשכיח" אותם מאתנו, על מנת לא להתמודד עם חומר רגיש וטעון.

לאחר הסבר קצר על שיטת ה-EMDR, שיטה קוגניטיבית שמאפשרת דרך תנועה בילטרלית של העניים לעורר בו זמנית את שתי ההמיספרות של המוח ועשויה לעיתים לעזור בגילוי זיכרונות "שנשכחו", נועה מסכימה.

בתוך מספר קטן של מפגשים בשיטת EMDR נועה נזכרת בילדותה המוקדמת, כאשר הייתה בת 4. דרך העיניים של ילדה קטנה, היא חווה מחדש את הסיטואציה בה היא משחקת משחק מיני עם אחיה הגדול. היא מתארת לפרטי פרטים את המקום, את האירוע ואת מה שחשה באותו זמן. היא אף זוכרת מתי המשחק הופסק – כשאביה נכנס לחדר. למרות שהוא לא צפה במשחק המיני, היא חשה שיפוטיות במבטו של האב ונותרת בתחושה שעשתה משהו אסור.

תהליך הקבלה

לאחר המפגשים המתוארים, היה קשה לנועה להתמודד עם החומר שהתעורר בזיכרונה. הטיפול היווה גורם תמיכה משמעותי בנקודה זו, היות והוא היווה מרחב בטוח לעבד את התחושות הקשות שחשה.

בהדרגה, ממפגש למפגש, נראה כ נועה נרגעת. אנחנו מבינות טוב יותר, בדיעבד, את הכעס העז שחוותה כלפי אחיה לאורך השנים, דבר שגרם לה לעבור לגור אצל אביה כאשר הוריה התגרשו. באמצעות השיח הפתוח שאנחנו מקיימות, נועה מבינה כי באותה תקופה היא ואחיה היו ילדים קטנים שהתעסקו בתחום אסור, דבר שפגע בשניהם וככל הנראה הותיר בשניהם סימנים.

התהליך הזה, החקירה והעיצוב מחדש של הסיפור שלה, מאפשר לנועה בהדרגה לראות את אחיה באור פחות שלילי ואפילו לסלוח לו ולעצמה. לאחר תהליך זה של קבלה, הקשר של נועה עם משפתחה השתפר בהרבה. כמו כן, החלומות שהיו רווים בתחושת חרדה וכללו תוכן מיני פסקו.

כאשר נועה חשה שלווה יותר עם עצמה, אנחנו חוזרות לעבודה טיפולית בנושאים אחרים ונערכות לקראת תהליך הפרידה.

על הכותבת - סילבי דוד קוסיאקובסקי

סילבי דוד קוסיאקובסקי, פסיכולוגית קלינית למבוגרים ולילדים, בעלת ניסיון של 30 שנה בתחום הטיפול. מטפלת בגישה דינאמית עם כלים קוגניטיביים והתנהגותיים

תחומי מומחיות:
EMDR ,טיפול נפשי ,פגיעה מינית

אנשי מקצוע בתחום

EMDR

עוד מאמרים שיעניינו אותך