תפריט נגישות
חיפוש

"למה לגרש החושך?" כיצד להתמודד עם פחד מחושך אצל ילדים

"למה לגרש החושך?" כיצד להתמודד עם פחד מחושך אצל ילדים

פורסם על ידי שני אור-נוי

כמעט כל הילדים פוחדים מחושך בשלב מסוים בחייהם. ככל הנראה, אין הורה שלא התבקש פעם להדליק אור קטן ליד מיטת ילדו, להישאר איתו עד שיירדם וכמובן, להסכים לו שיישן במיטת ההורים. יש גם ילדים שמרוב הפחד בחושך, מבקשים מהוריהם ללוות אותם לשירותים או לחדרים שונים. כתוצאה מכך, הורים רבים חשים מותשים ומתוסכלים. באופן טבעי, הורים רוצים להגן על ילדיהם ולהקל עליהם, אולם לעתים קרובות הם שואלים את עצמם שאלות כגון - האם מדובר בפחד אמיתי או בפינוק? אם אתן לילדי לישון במיטתי, האם זה "נכון" מבחינה חינוכית? מתי מדובר בפחדים שהם נורמטיביים ויעברו עם הגיל, ומתי מדובר בהפרעת חרדה של ממש? האם ללחוץ על הילד להתגבר על פחדיו כדי שלא ילמד להימנע מדברים שונים, או שדווקא להיפך- לתת לזמן לעשות את שלו ולא להגביר את רמת הלחץ שלו?

מקורות הפחד מחושך

כדי להבין את מקור הפחד, יש לחזור להיסטוריה האנושית הקדומה. עם רדת הליל יצאו בעלי החיים הטורפים החוצה ובתגובה לכך, התכנסה המשפחה יחדיו, על מנת להגן על הילדים מפני הטורפים הפוטנציאלים. כיום, הפחד מטורפים הותק לפחד מגנבים ורוצחים שעלולים לפרוץ לבית בשעות הלילה המאוחרות, כאשר כולם ישנים. אחד ההסברים המרכזיים לפחד שלנו מחושך, טמון בכך שחוש הראיה הוא החוש בו אנו תלויים יותר מכל להישרדותנו. אך בחושך, כשאיננו רואים, אנו חוששים שמא לא נצליח להתמצא במרחב, לא נדע לצפות סכנה אם תגיע ובאופן טבעי, חווים חוסר שליטה בסביבה, המלווה אצלנו בתחושות של חרדה. 

בנוסף, קרה לכם פעם שניסיתם להירדם ואז עלו מחשבות מפחידות? אני מניחה שכן. החושך, מקביל אצלנו לא אחת לחוויה של שקט, של פרידה מהיום שעברנו, של התכנסות פנימה מן העשייה הנמרצת בשעות היום. אותה התכנסות פנימה, מפגישה אותנו עם עצמנו, גם עם חלקים פחות נעימים בתוכנו, כך שהיא יכולה באופן טבעי לעורר מחשבות מפחידות וחרדות. אולם, לנו המבוגרים יש מנגנונים של ויסות והרגעה- עצמית, אותם רכשנו ברבות החיים, בעוד שלילדינו חסרים מנגנונים אלו, בעיקר בגילאים צעירים. יתר על כן, העולם הפנימי אצל ילדים הינו עשיר, כך שלעתים הם מתקשים להבחין בין מציאות לבין דמיון. לפיכך, הם נוהגים לפנות למנגנוני הרגעה חיצוניים להם, אותם הם מכירים היטב- ההורים. 

אז מאיפה להתחיל? ומה זאת בכלל חרדה?

 קודם כל, ככל שתצטיידו בידע מקדים, כך תחושו בעצמכם פחות מבוהלים ותוכלו לתווך לילדכם את תחושותיו בצורה שקולה ורגועה. חשוב שתדעו, שחרדה היא למעשה ציפייה לאיום עתידי (ממשי או לאו), המתבטאת במישור הפיסי (עוררות, דריכות), המחשבתי (מחשבות שליליות) וההתנהגותי (הימנעות, נקיטת זהירות). החרדה נראית כמו גל; היא עולה בהדרגה ולאחר מספר דקות מגיעה לשיאה, שממנו היא יורדת שוב בחזרה. ראוי להדגיש, כי החרדה לכשעצמה, אינה יכולה לגרום לילדכם נזק פיסי או לפגוע בבריאותו; היא מוגבלת בזמן וגם אם לא תנקטו בשום צעדים, היא תחלוף מעצמה. יחד עם זאת, זיהוי מוקדם שלה, עשוי לאפשר את בלימתה לפני הגיעה לשיאה. למרבה הצער, פעמים רבות מה שמגביר את החרדה הוא הלחץ שאנו חווים מעצם חווית החרדה. ברגע שנקבל זאת ונבין שזוהי תחושה טבעית ונפוצה שחולפת מעצמה, נוכל להתמודד עימה בצורה הרבה יותר טובה.

אז איך כדאי לנהל שיחה בנושא הפחד מחושך? 

חכו לתזמון המתאים: השתדלו לנהל שיחה עם ילדכם, כאשר הוא ואתם נמצאים בפניות רגשית לכך, ולא בזמן שהפחד נוכח. 

הסבירו לילד כי הפחד שלו נפוץ ולגיטימי: ספרו לילד שהוא לא לבד; ילדים רבים פוחדים מהחושך כך שזה דבר מאוד טבעי ומובן.

תנו מקום לפחד ואל תבטלו אותו על הסף: רצוי מאוד להימנע מלתת לילדכם את התחושה כי מחשבותיו מטופשות או לא רלוונטיות, משום שהוא עשוי לחוש אשם או לא מובן. עודדו אותו לשתף אתכם ברגשותיו תוך הבעת סקרנות אמיתית לחווייתו.

גלו סקרנות אמיתית לחוויית ילדכם הייחודית: הפחד מחושך יכול לנבוע משלל סיבות יצירתיות ומגוונות, כך שלכל ילד תסריט אישי שלו. יש ילדים שמפחדים מפורצים או חוטפי ילדים, ויש כאלה המפחדים דווקא מליצנים. 

שקפו לילד את תחושותיו: לעיתים מתקשים ילדים לשים מילים לתחושותיהם, ואתם יכולים לעזור להם בכך. למשל, תגידו לו: "אני רואה שזה מפחיד אותך". נסו לברר מה בדיוק הדבר בחושך שמפחיד את ילדכם וספקו לו בהתאם את המידע המציאותי הדרוש. 

נסו לא להיבהל בעצמכם: זכרו שאתם מהווים מודל עבור הילד להתמודדות עם העולם, וברגע שאתם נבהלים, הילד לומד שזו התגובה המתאימה למצב ועשוי להיבהל בעצמו.  

החזירו לילד את השליטה לידיו: חוויית הפחד מלווה בחוסר שליטה, כך שרק נכון יהיה לתת לילדכם את התחושה שהוא שולט בגורלו ויודע הכי נכון מה טוב עבורו. שאלו אותו, מה הוא חושב שיכול לעזור לו וסביר להניח, שידע לחשוב על פתרונות יצירתיים למצבו.  

מעבר לשיחה עצמה, כמה טיפים שיוכלו לסייע לכם בהתמודדות עם הבעיה:

נסו לשמור על שגרת ערב קבועה: מומלץ לקיים טקס שינה קבוע לפני ההשכבה, הכולל למשל ארוחת ערב, מקלחת וסיפור לפני השינה. כמו כן, ניתן להדליק אור קטן בחדרו של הילד, או לצייד אותו בתמונה שלכם או בבובה שיבחר, כמעין "אמצעי הגנה", מפני אותם יצורים דמיוניים שמדירים שינה מעיניו.

עודדו את ילדכם להירדם באופן עצמאי: פעמים רבות, הורים מאפשרים לילדיהם לישון במיטתם, אך נראה כי כך הילד יתקשה לפתח מנגנוני הירדמות או מנגנוני ויסות והרגעה עצמיים, החשובים ביותר לגדילתו וליכולתו להתמודד עם קשיים עתידיים. כמו כן, שינה במיטת ההורים מהווה "רווח ראשוני", משום שהילד בעצם נמנע כך מלהתמודד עם הפחד וכן, "רווח משני" – בכך שמקבל תשומת לב מהוריו. 

למדו את ילדכם הרפיה פיזית: אחת הדרכים היעילות ביותר להירגע מן הפחד, היא להרפות את שרירי הגוף ולהשקיט את הגוף. באופן טבעי, כשאנו מתוחים וחרדים, כך גם גופנו מכווץ ומתוח. חבקו את ילדכם, דברו אליו ברוגע, עזרו לו לנשום לאט ולהרפות את הגוף ונסו להציע לו פעילות מהנה, כמו לשמוע מוזיקה מרגיעה שהוא אוהב. 

אתגרו את ילדיכם עם מחשבות נוגדות חרדה: החרדה מתעוררת כשאנחנו חושבים שמשהו מסוכן עומד לקרות. למשל, אם נשמע רעש בחדר השני ונחשוב שמדובר בגנב, סביר להניח שמאד נפחד. לעומת זאת, אם נחשוב שמדובר רק חתול, סביר שלא נפחד. ילדים עם רגישות לחרדה, יחשבו כמעט תמיד שהדבר הגרוע ביותר עומד להתרחש, גם אם הסיכוי שיקרה הוא קטן ביותר. מאחר שהמחשבות שלנו משפיעות על החרדה שאנו חווים, נוכל לעזור לילד להתמודד עמה בעזרת כמה שאלות חשובות: 

* האם יש סיכוי גדול או קטן שהדבר המפחיד יקרה? 

* האם המצב הוא באמת מסוכן, או רק מפחיד?  

* האם יש לך הוכחות לכך שהדבר המפחיד יקרה? האם יש לך הוכחות הפוכות לכך?

* האם יש דרכים שיעזרו לך להתמודד אם הדבר המפחיד יקרה? 

חשפו את ילדיכם באופן הדרגתי למצבים מעוררי חרדה: לעתים, ילדים שמפחדים בחושך נמנעים ממקומות, מפעילויות וממצבים שמפחידים אותם. דוגמא לכך, היא ילדים שמפחדים שבחושך יבוא גנב ולכן לא מסכימים להישאר לבד בחושך. הבעיה היא, שכאשר הילד מפסיק לעשות משהו מפני שהוא מפחיד, אין לו הזדמנות ללמוד שבעצם הדבר המפחיד לא מתרחש (למשל, שהגנב לא בא). לעומת זאת, אם הילד מנסה להתמודד עם המצב המפחיד, הוא יכול ללמוד שהדבר המפחיד לא קורה, כך שעם הזמן, הוא מתרגל למצב המפחיד והפחד מפניו יורד. אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודדות עם חרדות ופחדים, היא לסייע לילד לחזור לעשות דברים שהפסיק לעשות בגללם. אולם, חשוב לעשות זאת לפי מספר כללים. ראשית, חשובה ההתקדמות ההדרגתית, כלומר, לזהות עם הילד מהם הדברים איתם הוא רוצה להתמודד ולהתחיל מדברים שמפחידים רק מעט. בהדרגה ניתן להתקדם לדברים יותר ויותר מפחידים. עוד כלל חשוב הוא, שצריך לחזור מספר פעמים על כל פעולה מפחידה, עד שמתרגלים אליה והפחד יורד. מומלץ לשבח את הילד על כל ניסיון להתמודדות (גם אם הוא לא מצליח מייד).

פחד מול הפרעת חרדה

פחדים מחושך הינם כאמור נורמטיביים לחלוטין בגילאי הילדות. 'הפרעת חרדה' לעומתם, היא מצב של העצמת הפחד למימדים חריגים. למשל, כאשר קיים עיסוק- יתר אצל הילד בנושא, בכל שעות היום (למשל: הילד מתלונן שוב ושוב על כך שהוא מפחד ממפלצות בלילה או מגנבים), כאשר מופיעות תופעות גופניות, כגון בחילות, סחרחורות, דופק מהיר ותחושות מחנק בלילה, כאשר הילד מתחיל להיות מודאג מהחושך מספר שעות לפני רדת הלילה, כאשר קיימת הרטבת לילה כתוצאה מפחד, או כאשר קיימת פגיעה בתפקוד בבית או במסגרת החינוכית כתוצאה מהחרדה. ישנן גישות רבות לטיפול בהפרעת חרדה, בין אם טיפול פסיכו-דינאמי, טיפול התנהגותי- קוגניטיבי ( (CBTועוד. באיזו גישה שלא תבחרו, מומלץ במצבים אלו לפנות לאיש מקצוע למטרת ייעוץ או טיפול, שכן להפרעת חרדה נטייה להתרחב ולפגוע בתפקוד בתחומי החיים השונים.

על הכותבת - שני אור-נוי

שני אור-נוי, הינה פסיכולוגית שיקומית מומחית, נוירופסיכולוגית, ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית. מרצה לתואר שני בפסיכולוגיה במכללה האקדמית ת"א-יפו. מרצה ומדריכה בתוכנית הדו- שנתית לטיפול התנהגותי- קוגניטיבי בבי"ח שניידר. פסיכולוגית בכירה במרפאת החרדה בבי"ח שניידר. פסיכולוגית במחלקת אשפוז יום פסיכיאטריה מבוגרים, בי"ח שיבא. מדריכה מוסמכת מטעם איט"ה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב.

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך