תפריט נגישות
חיפוש

General Anxiety Disorder - הפרעת חרדה מוכללת

כולנו חווים מדי פעם רגעים או תקופות של דאגה מוגברת. במרבית המקרים קשורה דאגתנו לנסיבות מסוימות כמשבר, מבחן או ראיון עבודה חשוב, קושי כלכלי ממושך וכן הלאה. אלו מבנינו הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת אינם זקוקים לאירוע אשר יעורר את חרדתם: עבורם, הדאגה היא מצב תמידי הנוגע כמעט בכל אחד מתחומי החיים והם מצפים לגרוע ביותר גם כאשר אין סיבה אמתית לדאגה.

תסמינים קליניים

הפרעת החרדה המוכללת (GAD) משתייכת לקבוצה המכונה קבוצת הפרעות חרדה ומאופיינת בתחושת דאגה וחרדה קבועה וממושכת ממספר היבטי חיים בו זמנית כנושאים כלכליים ובריאותיים, הישגים לימודיים או תעסוקתיים, ואסונות אפשריים שונים. החרדה אינה נובעת מהתרחשות ממשית אלא קיימת באופן מתמיד ("Free Floating").

שכיחות ההפרעה

כ-3-8% מהאוכלוסייה, מתוכם כשני-שלישים נשים, סובלים מהפרעת חרדה מוכללת. לעיתים קרובות הדאגנות המוגזמת מלווה גם בתחושות דיכאון בעוצמה כזו או אחרת. הסימפטומים עשויים לפרוץ בכל גיל, אך שכיחותם עולה בשכבות הגיל המבוגרות יותר. גם כאשר פורצת ההפרעה בגיל מבוגר מעידים הסובלים ממנה כי היו דאגנים מאז ומתמיד.

מטפלים בחרדה   מאמרים מומלצים חרדה

אבחנה על פי ה-DSM-5

אבחנת חרדה מוכללת ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

A. הבעה של חרדה ודאגה (ציפיות חרדתיות או של דאגה) המופיעה ברוב הימים - במשך 6 חודשים לפחות, כלפי מספר אירועים או פעולות (כגון בעבודה או בביצוע בביה"ס).

B. היחיד מתקשה לשלוט על דאגתו.

C. החרדה והדאגה מקושרים ל- 3 (או יותר) מהסימפטומים (לפחות כמה סימפטומים צריכים להתרחש ברוב הימים, במשך 6 החודשים האחרונים).

הערה: לילדים נדרש רק סימפטום אחד.

* חוסר מנוחה ותחושת מתח והידוק עד לקצה.

* מתעייפים בקלות.

* קושי להתרכז או "בלאק אאוט".

* רגזנות/זעפנות.

* מתח בשרירים.

* הפרעות בשינה (קושי להירדם או להישאר ישן או שהשינה חסרת שקט ואינה מספקת.

D. החרדה, הדאגה או הסימפטומים הפיזיולוגיים גורמים למצוקה קלינית משמעותית או ליקוי/קלקול באזורי התפקוד החברתיים, תעסוקתיים או באזורי תפקוד משמעותיים אחרים.

E. לא ניתן לייחס את ההפרעה להשפעות פיסיולוגיות של חומרים (כגון שימוש לרעה בסמים, תרופות) או למצב רפואי אחר (כגון פעילות יתר של בלוטת התריס).

F. ההפרעה אינה יכולה להיות מוסברת ע"י הפרעה מנטאלית/נפשית (כמו חרדה או דאגה מהתקפת פאניקה בהפרעת פאניקה, הערכה שלילית בהפרעת חרדה חברתית (חרדה חברתית), זיהום או הידבקות או אובססיות אחרות בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, פרידה מדמויות היקשרות בהפרעת חרדה מהיפרדות, תזכורות לאירועים טראומטיים בהפרעה פוסט טראומטית, עליה במשקל באנורקסיה נברוזה, תלונות פיסיות בהפרעת סימפטומים סומאטיים/גופניים, פגמים או סדקים בהופעה החיצונית כמו בהפרעה של body dysmorphic disorder, מחלה רצינית בהפרעת חרדה ממחלות, או התכנים של אמונות שווא בסכיזופרניה או בהפרעת דילוזיונית.

גורמים להפרעה

הגורמים להפרעת החרדה המוכללת אינם ידועים בוודאות, אך נראה כי שילוב גורמים ביולוגיים וסביבתיים מגביר את הסיכוי ללקות בה.

גורמים ביולוגיים וגנטיים: מחקרי תאומים (מחקרים בהם השתתפו תאומים אשר גודלו במשפחות שונות ולמרות זאת סבלו מההפרעה) הצביעו על קיומו של בסיס גנטי. למרות היעדרן של עדויות חד משמעיות על קיומו של גורם ביולוגי להפרעה, מתמקד המחקר בתחום באיזון חומרים כסרוטונין, נוראפינפרין, אציטילכולין וגלוטמט.

גורמים פסיכוסוציאליים: הסביבה הראשונית בה גדל הילד עשויה לתרום להתפתחות ההפרעה אם כי רעיון זה לא הוכח באופן מחקרי: הורים המגדלים את ילדיהם בסביבה מגוננת יתר על המידה מעבירים לילד את המסר כי העולם הוא מקום מסוכן. מסר זה מחלחל לאישיות של הילד והוא מאמץ גישה זו כגישת חיים.

גורמים פסיכולוגיים: גישות קוגניטיביות רואות בהפרעה תוצר של נטיית האדם לתשומת לב מוגברת לאירועים שליליים בסביבה, הטיות בעיבוד המידע והערכה נמוכה של יכולת ההתמודדות הכללית. גישות פסיכואנליטיות ראו את החרדה המוגזמת כנובעת מקונפליקטים פנימיים בלתי מודעים.

טיפול בהפרעה

רבים מהאנשים אשר סובלים מ-GAD יפנו תחילה לטיפול רפואי בסימפטומים הפיזיים אותם חווים, כגון קשיי השינה. כאשר נשללו סיבות גופניות בדרך כלל תומלץ על פניה לטיפול נפשי. ישנם מספר טיפולים אשר הוכחו כיכולים לסייע להתמודד עם GAD, ביניהם סוגים שונים של טיפולים פסיכותרפיים וטיפולים תרופתיים. לעיתים נעשה שילוב בין שני סוגי הטיפול.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי במקרים של חרדה מוכללת רואה בדאגה תוצר של דפוסי חשיבה מעוותים, למשל דפוסים של הכללות יתר ("תמיד משהו רע קורה לי בעבודה"). הטיפול מבקש לסייע לפרט להחליף את הדפוסים המעוותים בדפוסים יותר אדפטיביים, תוך כדי התנסות בשטח בסיטואציות מעוררות חרדה ובנייה של יכולת לנתח סיטואציות באופן מציאותי ויעיל יותר, אשר עשוי להפחית את דאגתו ומצוקתו של המטופל.

טיפול פסיכודינמי: טיפול דינאמי במקרים של חרדה מוכללת מבקש לבחון כיצד החרדה המופרזת מבטאת קונפליקטים נפשיים או מצוקה שהתהוותה בשנות הילדות, תוך הענקה של תמיכה והתמודדות משותפת בקשיים והקנייה של יכולת להתמודד עם הדאגנות באופן יעיל יותר. תובנה לגבי נושאים אלה, במסגרת קשר קרוב ומשמעותי עם המטפל, הן מאבני היסוד של קידום תהליך השינוי והורדת מפלס החרדה.

ייעוץ פסיכיאטרי: הטיפול התרופתי המקובל להפרעה הוא טיפול בתרופות המשפיעות על רמות הסרוטונין במוח. טיפול מקובל נוסף הוא טיפול בבנזודיאזפינים, אשר עשוי להינתן כטיפול מיידי ל"שעת חירום" או לחלופין, על בסיס יומי למשך מספר שבועות. במקרים של חרדה מוכללת השילוב של טיפול תרופתי עם טיפולי פסיכותרפיה נמצא כאפקטיבי ביותר.

טיפולים נוספים: כיום חרדה מוכללת ניתנת לטיפול באמצעות טיפולים נוספים. טיפול קבוצתי מאפשר לאלו המתמודדים עם חרדה מוכללת למצוא מרחב חברתי בטוח לשיתוף והזדהות, תוך כדי הכוונתו של מנחה מקצועי. טיפולי ביופידבק מסייעים לפרט לטפל בחרדה באמצעות העמקת היכרותו עם תגובותיו הפיזיולוגיות בזמן חרדה. טיפול נוספים כוללים למשל היפנוזה וכמו כן דמיון מודרך.

לקבלת מידע נוסף אודות זיהוי התקף חרדה


ביבליוגרפיה

Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM-5 (2013). Washington, D.C.: American Psychiatric Association.

Newman, M. G., Llera, S. J., Erickson, T. M., Przeworski, A., & Castonguay, L. G. (2013). Worry and generalized anxiety disorder: a review and theoretical synthesis of evidence on nature, etiology, mechanisms, and treatment. Annual review of clinical psychology, 9, 275-297.

תחומי מומחיות:
חרדה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה