תפריט נגישות

Cynophobia (Fear of Dogs) - פוביה מכלבים

פוביה מכלבים מתארת מצב בו חשיפה לכלב או עצם המחשבה על כלב, מעוררת תגובת פחד מופרזת או התקף חרדה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד נוצרת פוביה מכלבים ודרכי הטיפול בפוביה זו.

הכלב הוא ידידו הטוב של האדם? יש פלח באוכלוסייה שבהחלט לא יסכים עם הפתגם הזה. עבורם, כלבים הם מסוכנים, מפחידים ומאיימים, והמפגש איתם יכול להותיר אותם מעורערים למשך זמן רב. אנשים אלו מתמודדים עם חרדה מכלבים, המכונה גם סינופוביה - פוביה ספציפית המשתייכת לקבוצת הפרעות החרדה.

מהי חרדה מכלבים ואיך היא נוצרת?

קשה לדמיין אדם שלא פחד מכלב בשלב כלשהו בחייו. בין אם מפגש עם כלב מאיים וחשוף שיניים, ובין אם בהלה מכלב שנבח עלינו במפתיע מעבר לגדר. עם זאת, לא כל מצב של פחד מכלבים נחשב לפוביה. חרדה מכלבים מתארת מצב בו חשיפה לכלב (במקרה מתון) או עצם המחשבה על כלב (במקרה קיצוני יותר), מעוררת תגובת פחד מופרזת או התקף חרדה (למשל דופק מהיר, הזעה או רעד בשרירים).

הפוביה לרוב מתחילה בשנות הילדות, תקופה בה מופיעים פחדים רבים, רובם כחלק נורמלי מההתפתחות. פוביה יכולה להיווצר בשל מפגש טראומתי עם כלב או כתגובה נלמדת מהסביבה (למשל, כאשר אחד ההורים חרד מכלבים). לפעמים פוביה נוצרת ללא סיבה נראית לעין, ומצביעה בכלל על חרדה לא מודעת אחרת אשר באה לידי ביטוי בצורה זו.

אבחנה של פוביה מכלבים תלויה במספר גורמים, ביניהם פחד לא פרופורציונלי המתעורר בכל מפגש עם כלב מפחיד, הגורם לסבל משמעותי ולהימנעות אקטיבית ממפגש עם כלבים, גם על חשבון תפקוד יום יומי (למשל, לסרב ללכת לבית הספר ברגל בגלל הסיכוי שנפגוש כלב בדרך). קריטריון חשוב, במיוחד אצל ילדים, הוא שהפחד צריך להתקיים לפחות 6 חודשים, וזאת כדי לוודא שאכן מדובר בחרדה עיקשת שאינה חולפת עם הזמן. כאשר החרדה לא חולפת מעצמה, ובייחוד כאשר היא מקשה על ההתנהלות היום יומית, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי.

איך מטפלים בפוביה מכלבים?

כיום, אחד הטיפולים המקובלים ביותר בהפרעות חרדה בכלל ובפוביות בפרט, הנו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מדובר בטיפול קצר מועד, היכול להתקיים במסגרת של טיפול פרטני או קבוצתי. הטיפול, כשמו, מתמקד בשני מישורים - מחשבות (קוגניציות) והתנהגויות.

שינוי דפוסי חשיבה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על ההנחה כי מצוקה נפשית נובעת מדפוסי חשיבה לא יעילים, אשר אינם תואמים את המציאות בשטח. אהרון בק, אבי הגישה, הצביע על מספר הטיות חשיבה כאלו, למשל:

• הכללת יתר ("כל הכלבים מסוכנים").

• פרסונליזציה ("כלבים תוקפניים דווקא כלפיי").

• חשיבה קטסטרופלית ("אם אפגוש כלב בטוח הוא יתקוף אותי ויהרוג אותי").

• התעלמות מהחיובי והדגשת השלילי (להתייחס לנביחה מפחידה של כלב ולא לעובדה שנתן ללטף אותו ולא תקף).

בטיפול, המטופל לומד לזהות את דפוסי החשיבה השליליים שפיתח לגבי כלבים, ולבדוק אם ניתן להחליף אותם במחשבות אחרות, הגיוניות לא פחות (ואפילו הרבה יותר). למשל, את המחשבה "אם אפגוש כלב הוא בטוח יתקוף אותי" אפשר להחליף ב"עד היום מכל הכלבים שפגשתי רק כלב אחד תקף אותי". כלומר, המטופל לומד לראות כיצד החשיבה לא משקפת את מידת הסכנה שבמציאות.

שינוי התנהגותי

חלק חשוב בטיפול בחרדה הוא בחשיפה הדרגתית לגירוי המפחיד. במהלך הטיפול, המטפל והמטופל מרכיבים מדרג חשיפות, המתחיל מחשיפה לגירוי פחות מפחיד שקשור לכלבים (למשל, להביט על תמונה של כלב) ומתקדם בהדרגתיות עד לגירוי המפחיד ביותר (למשל, להיות בחדר לבד עם כלב). החשיפה נעשית בקצב המתאים למטופל ולהתקדמות הטיפול. חלק מהעבודה נעשה בין הפגישות, כחלק משיעורי הבית שהמטופל מקבל בכדי להמשיך לתרגל את הכלים שרכש.

במקביל לחשיפה, המטופל לומד טכניקות הרפיה, כמו תרגילי נשימה, הרפיית שרירים או דמיון מודרך, אשר מסייעים להוריד את רמת החרדה שעולה בסיטואציה המאיימת. חלק מהמטפלים יעזרו גם בביופידבק, המספק הדמיה ממוחשבת של עוצמת התגובות הגופניות בזמן חרדה, במטרה לסייע לשלוט בהן טוב יותר.

גישות נוספות לטיפול בחרדה מכלבים

מעבר לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הממוקד בסימפטום החרדתי, ניתן להיעזר גם בפסיכותרפיה פסיכודינמית, אשר תתמקד בתמונה הרחבה יותר של מכלול אישיות האדם והדינמיקה הנפשית שלו, ובתוכה גם בגירוי מעורר החרדה. מטפלים רבים כיום מציעים גישות אינטגרטיביות לטיפול, המשלבות בין טיפול פסיכודינמי להבנת מקור הפחדים ותפקידם בתוך מערכת האישיות, וחשיפה הדרגתית להפחתת הסימפטומים החרדתיים אל מול הגירוי המאיים. לבסוף, לעיתים ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי, במיוחד כאשר החרדה גורמת לקשיים תפקודיים משמעותיים. במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם פסיכיאטר להערכה.   


מקורות

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425596

McWilliams, N. (2020). Psychoanalytic Diagnosis, Second Edition: Understanding Personality Structure in the Clinical Process. Guilford Publications

Wells A. (2005). Cognitive therapy of anxiety disorders. Wiley Publications

World Health Organization (WHO). (1993). The ICD-10 classification of mental and behavioural disorders. World Health Organization

תחומי מומחיות:
חרדה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה