תפריט נגישות

Anxiety Medication - תרופות נגד חרדה

תרופות נגד חרדה הן תרופות פסיכיאטריות הניתנות בכדי להביא לירידה משמעותית בעוררות הגופנית, וכך להפחית גם את חווית החרדה הרגשית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על האופן בו תרופות נגד חרדה פועלות, והאם תרופות נגד חרדה יכולות להוות תחליף לטיפול פסיכולוגי.

חרדה, בניגוד לפחד, מתייחסת למצב בו מתעוררים דאגה, אימה או רצון להימנע מסיטואציות אשר אינן מערבות סכנה ממשית. לדוגמה, אם תחווי פחד ותרגישי צורך עז לברוח כאשר רוטווילר נוהם רץ לעברך – הרי שמדובר בתגובת פחד טבעית ואף חיונית להישרדותך. לעומת זאת, אם תסרב לבקר חבר מאחר ולפעמים מגיעה לביתו בת הזוג עם הפינצ'ר הזקן – סביר להניח שמדובר בחרדה.

חרדה יכולה להתבטא באופנים שונים, הרבה מהם נורמליים, כמו חרדה שמרגישים לקראת מבחן או ראיון עבודה. כאשר מדובר בעוצמות גבוהות ותכופות של חרדה, יכול להיות שמדובר בהפרעת חרדה, קבוצה הכוללת בין היתר התקפי פאניקה, פוביות, חרדה חברתית ודאגנות כרונית. מצבי חרדה אלו נובעים ברובם משילוב בין גורמים אישיותיים, קוגניטיביים, נסיבות חיים וגורמים גנטיים. השילוב בין גורמים אלו מביא לחוסר ויסות של המערכת הנוירולוגית המתריעה בפני הגוף על מצב סכנה. 

בדומה לאזעקה של רכב אשר מתחילה לצפצף כאשר חתול קופץ על הרכב, כך המערכת הגופנית מתחילה "לצפצף" ולגרום לחוויה פיסית ורגשית של חרדה גם כאשר אין סכנה ממשית. טיפול תרופתי מפחית חרדה יכול להביא לירידה משמעותית בעוררות הגופנית וכך להפחית גם את חווית החרדה הרגשית, מאחר והגוף מפסיק לאותת על חרדה.

מהן תרופות לטיפול בחרדה?

תרופות נגד חרדה הן תרופות פסיכיאטריות הניתנות על ידי פסיכיאטרים ורופאי משפחה. חלקן יכולות להתאים לשימוש קבוע על בסיס יומיומי, בעוד שסוגים אחרים של תרופות נגד חרדה מתאימים לשימוש נקודתי לפני אירועים או סיטואציות ספציפיים. לדוגמה, לאדם הסובל מהתקפי פאניקה חוזרים או מהתנהגות אובססיבית-קומפולסיבית יומלצו תרופות נגד חרדה לשימוש קבוע מאחר והחרדה מלווה אותו באופן רציף, בעוד שלאדם הסובל מפחד קהל או טיסה בלבד יומלצו תרופות נגד חרדה לשימוש נקודתי, מאחר והחרדה מתעוררת רק כאשר הוא עומד בפני סיטואציות ספציפיות.

כמו כן, משך השימוש בתרופות נגד חרדה משתנה מאדם לאדם: חלק מהמטופלים משתמשים בהן לאורך תקופות חיים ממושכות בעוד שאחרים משתמשים בהן לתקופות קצרות, בדרך כלל סביב משברים או שינויי חיים. כלומר, תרופות נגד חרדה מותאמות לצרכיו וקשייו הייחודיים של המטופל. ניתן אם כן לחלק תרופות לטיפול בחרדה לשני סוגים עיקריים:

תרופות מפחיתות חרדה – SSRI ו-SNRI

שתי המשפחות העיקריות לטיפול בחרדה עובדות על העלאת רמת הסרוטונין במוח, הורמון בעל תפקידים רבים המסייע גם בוויסות מצבי חרדה. תרופות אלו נלקחות מדי יום ומתחילות להשפיע לאחר מספר שבועות, והשפעתן ארוכת טווח. תרופות אלו משמשות גם לטיפול בדיכאון ובמצבים נוספים, כמו OCD:

SSRI - Selective Serotonin Reuptake Inhibitors – למשל, פריזמה, לוסטרל, ציפרלקס וסרוקסט.

SNRI - Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor – למשל, אפקסור, ויאפקס, מירו. 

תרופות מרגיעות - בנזודיאזפינים

תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הן למעשה תרופות הרגעה או שינה, הפועלות באופן מהיר ונקודתי. החיסרון הבולט בתרופות אלו הן אפשרות ההתמכרות אליהן. כלומר, הגוף עובר תהליך של התרגלות ונדרש עם הזמן מינון גבוה יותר בשביל להגיע לאותה השפעה, והפסקה של התרופה מלווה בתסמיני גמילה. לאור ההשפעה המיידית והמרגיעה של התרופה, גם ההתמכרות הפסיכולוגית לתרופות אלו עשויה להיות מסוכנת.

לכן, מומלץ להשתמש בתרופות אלו לזמן מוגבל בלבד, במצבים ספציפיים (כמו טיסה) או כעזרה ראשונה בעת מצוקה נפשית (SOS). הסוגים הנפוצים הם: בונדרומין, ואבן, קלונקס, לוריבן וואליום.

האם תרופות לחרדה יכולות להוות תחליף לטיפול פסיכולוגי?

תלוי. עבור חלק מהאנשים תרופות לחרדה מספיקות כדי להוריד את החרדה באופן ניכר, להרגיש מאוזנים ויציבים, והם לא נזקקים לטיפול נוסף. אך חשוב לזכור שטיפול תרופתי לא מתייחס לגורמים מעוררי החרדה, ועל כן קיימת סכנה שבמידה ויופסק הטיפול החרדה תחזור. בנוסף, במקרים חריפים הטיפול התרופתי עשוי להיות יעיל באופן חלקי בלבד. בשביל להגיע לשיפור מקסימלי, פעמים רבות מומלץ על פסיכותרפיה לצד הטיפול התרופתי, כאשר בחלק מהמקרים בהמשך אפשר לבחון הורדת מינון או הפסקת הטיפול.

גישות פסיכולוגיות רבות רואות בחרדה סימפטום המרמז על הקשיים והאתגרים עימם האדם מתמודד, על נסיבות חייו ואישיותו. חרדה היא לעיתים נקודת מוצא להליכה לטיפול, כדרך לחקירה והיכרות מעמיקה עם עצמך. לדוגמה, אדם אשר מתחיל לסבול מהתקפי פאניקה לאחר מות אביו אולי יחווה פחות חרדה בעזרת תרופות, אבל לא יעבד את האבל ותחושות חוסר האונים שנלוו לאובדן, ואישה שחרדה לחיי ילדיה אמנם תחוש הקלה אבל לא תשנה את צורת החשיבה הפסימית שלה ואת נטייתה להגנת יתר על הילדים. 

במובן זה, פסיכותרפיה דינמית או קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), בשילוב עם טיפול תרופתי, יכולה להוות מענה מקיף יותר אשר יביא הן להקלה בסימפטומים החרדתיים והן להבנה של גורמי החרדה ופיתוח כישורי חיים ויכולות התמודדות עם מצבי חרדה. בכל מקרה, במידה ואתם חווים סימפטומים חרדתיים מומלץ לפנות תחילה לייעוץ מקצועי, למשל לפסיכולוג קליני או פסיכיאטר, בכדי להתאים את הטיפול הנכון ביותר לכם ולבעיה שאתם מציגים.


מקורות

American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition. Arlington, VA, American Psychiatric Association, 2013

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition

אנשי מקצוע בתחום

חרדה