תפריט נגישות

Panic Attack - התקף חרדה

התקף חרדה הוא מצב חולף בו האדם חווה פחד עז, אי נוחות קיצונית ורמת מתח ולחץ גבוהה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התסמינים של התקף חרדה, גורמים ודרכי טיפול.

אתה נוסע באוטובוס, משתתף בישיבה ואולי נמצא לבדך בבית. ברגע הראשון נדמה שזו התחלה של שפעת - חם לך, אתה מזיע ויש לך צמרמורת קלה - אבל כאשר אתה מתחיל לחוש דקירות בחזה וסחרחורת, אתה מתחיל לחשוש שמדובר במשהו רציני יותר, אולי התקף לב. הידיים שלך מתחילות לרעוד, אתה מרגיש תחושה של 'נימול' בכפות רגליך ופחד שעוד רגע תאבד את ההכרה לעיני כולם או לחלופין - כאשר אתה לבדך ואיש לא יכול לעזור לך - הולך ומתגבר. במילים אחרות - אתה חווה התקף חרדה.

התקף פאניקה מהווה, למעשה, מצב בו הגוף "מתנהג" כאילו הוא מצוי בסכנה כאשר בפועל אין כל סיבה לפחד: הגוף מפעיל מגוון תגובות ומנגנונים אשר במצבי סכנה ממשיים היו מתריעים על הצורך בפעולה הישרדותית - התגוננות, מאבק או בריחה. כך, למשל, אילו היינו מטיילים בג'ונגל ורואים אריה, סביר להניח שהדופק שלנו היה עולה מיידית, באופן אוטומטי, כדי להבהיר לנו שמדובר במצב סכנה. במצב של התקף פאניקה הגוף מתנהג באופן דומה על אף שאין אריה, או סכנה אחרת, שמאיימת עלינו.

החדשות הטובות – התקף חרדה אינו סוף העולם, והוא אינו מסוכן בפני עצמו. מדובר בתופעה נפוצה למדי, היכולה להתרחש בהקשר של הפרעות שונות (כמו הפרעות חרדה, דיכאון, PTSD ועוד), של מצבים רפואיים מעוררי פחד (כמו התקף לב) ועל רקע אירועי חיים מלחיצים (מעבר דירה, פיטורים, גירושים וכדומה).

מה קורה בהתקף חרדה?

על פי מדריך האבחנות האמריקאי (5-DSM), התקף חרדה הוא מצב חולף בו האדם חווה פחד עז, אי נוחות קיצונית ורמת מתח ולחץ גבוהה. ההתקף מגיע לשיאו תוך מספר דקות וחולף בתוך כ10-20 דקות. במהלכו מופיעים לפחות ארבעה מהסימפטומים הבאים:

1. דופק מהיר

2. הזעה

3. רעד בגוף

4. קוצר נשימה

5. תחושת מחנק

6. לחצים באזור החזה

7. בחילה או אי נוחות במערכת העיכול

8. תחושת סחרחורת, חוסר יציבות או עילפון

9. גלי חום או קור

10. תחושת עקצוץ או נימול בגוף

11. תחושת חוסר מציאותיות, קהות חושים או דה פרסונליזציה ("זה לא אני, זה לא קורה לי")

12. פחד מאיבוד שליטה או שפיות

13. פחד ממוות

התקף חרדה יכול להתעורר מתוך מצב רגוע או חרד, ומבחינים בינו לבין חרדה מתמשכת בעוצמת הסימפטומים ובפרק הקצר יחסית של כל התקף (הגעה לשיא תוך מספר דקות וסיומו לרוב מספר דקות לאחר מכן).

מלבד הסימפטומים שצוינו כאן, קיימים סימפטומים נוספים, מבוססי תרבות, היכולים להתרחש במהלך התקף חרדה כמו טנטון, כאב בצוואר, כאב ראש, צרחות או בכי בלתי נשלטים ועוד (סימפטומים אלו לא נכללים כחלק מארבעת הסימפטומים הנדרשים לאבחון של התקף).

התקף חרדה צפוי ובלתי צפוי

ניתן לחלק התקפי חרדה להתקפים צפויים ובלתי צפויים. התקפי פאניקה צפויים הם כאלו הכוללים טריגר או סיבה ברורה (למשל, התקף חרדה בזמן מבחן חשוב או לפני ראיון עבודה). התקף חרדה בלתי צפוי מתרחש ללא כל סיבה נראית לעין, מבלי שהאדם יכול לקשר זאת למשהו (למשל, בזמן הירגעות, הליכה ברחוב או בהתעוררות משינה). כאשר התקף חרדה בלתי צפוי חוזר מספר פעמים, עשויה להינתן אבחנה של הפרעת פאניקה.

התקף חרדה – שכיחות וגורמים

באוכלוסייה הכללית, השכיחות המוערכת של התקפי חרדה במבוגרים בארה"ב עומדת על 11.2%, כאשר השכיחות עבור נשים גבוהה יותר. התקף פאניקה עשוי להתרחש גם אצל ילדים, אבל נחשב ליחסית נדיר עד גיל ההתבגרות.

כיום מסבירים התקף חרדה כנגרם משילוב בין גורמים ביולוגיים, קוגניטיביים ורגשיים. מחקרים מצביעים על כך שאנשים מסוימים הם בעלי מועדות גנטית-מולדת גבוהה יותר להתקפים מסוג זה, וכי הסיכוי להופעתו של התקף פאניקה גדולה יותר בקרב אנשים בעלי קרובי משפחה הסובלים מהפרעות חרדה.

בהיבט הקוגניטיבי, נמצא כי הסבירות להופעתו של התקף חרדה גדלה כאשר קיימת נטייה לפרש באופן מוגזם וקטסטרופלי תחושות גופניות שונות. כך, למשל, אדם שיפרש הזעה, סחרחורת ותחושות גופניות אחרות כביטוי לכך ש"משהו רע קורה" – נמצא בסיכון גבוה יותר להתפתחות התקף פאניקה ביחס לאדם שיניח כי מדובר בתחושה חולפת ולא משמעותית.

באופן טבעי, גורמים ביולוגיים וקוגניטיביים הקשורים בהופעתו של התקף חרדה מתעצמים על רקע גורמים רגשיים. התקף חרדה עשוי להופיע בתקופה של חוסר ודאות, לאחר אובדן, סביב חוויות טראומטיות ובתקופות של לחץ ומתח מוגברים.

טיפול בהתקפי חרדה

התקפי חרדה חוזרים עלולים לגרום למצוקה ולפגיעה משמעותית בתפקוד, ומאותתים לא פעם על קיומו של נושא לא מעובד הדורש התייחסות. במקרים כאלו כדאי לשקול לפנות לטיפול. כאשר הסיבה להתקפי החרדה ידועה, הטיפול יתמקד בגורמים להתקף, למשל התמודדות עם מצב חיים מלחיץ או כחלק מהפרעת חרדה אחרת. כאשר מדובר בהתקפים בלתי צפויים, יכול להיות שתינתן אבחנה של הפרעת פאניקה, והטיפול יהיה בהתאם לכך. הטיפול בהתקפי חרדה יכול להיעשות ביעילות מתוך גישות שונות. נציין את הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, פסיכודינמית, ותרופתית.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) כוללת מספר היבטים להבנה והתמודדות עם התקפי חרדה:

היבט פסיכו-חינוכי: הקניית ידע אשר יבהיר מהו התקף חרדה ומה הם הסימפטומים שלו, כך שניתן יהיה לזהות אותו ולהשתמש באסטרטגיות אשר נרכשות במהלך הטיפול. גם קבלת המידע לכשעצמה מביאה להקלה בחרדה: רבים מהפונים לטיפול בהתקפי חרדה לא יודעים, למשל, כי ההתקף נוטה להסתיים תוך עשר דקות וחווים פחד עז מכך ש"זה לא יגמר לעולם".

נטרול מחשבות ואמונות: אחד הגורמים להופעתם של התקפי חרדה הוא פרשנות שגויה ומוקצנת של תחושות גופניות. חלק מהאנשים נוטים לפרש אי נוחות גופנית באופן קטסטרופלי ("זה התקף לב", "אני משתגע") ובעקבות פרשנויות אלו חווים חרדה עזה. טיפול בהתקפי חרדה מתמקד בין השאר בזיהוי מחשבות, תפיסות ואמונות בלתי רציונליות אשר גורמות להתקפי החרדה ומעצימות אותם.

רכישת טכניקות הרגעה: רכישת מיומנויות ויסות והרגעה עצמית (כמו דמיון מודרך, נשימות או מיינדפולנס) ושליטה בסימפטומים הגופניים מסייעת להתמודדות במקרים בהם מופיעים התקפי החרדה. כמו כן, הידיעה של האדם עצמו כי הוא אינו חסר אונים מול ההתקף מביאה פעמים רבות לירידה משמעותית בעוצמת החרדה.

חשיפה: התקפי חרדה מביאים חלק מהלוקים בהם להימנע מסיטואציות ופעילויות הקשורות בהתקפים. שימוש בטכניקות חשיפה הדרגתית והתרגלות מחודשת לאותם סיטואציות ומקומות מהם האדם נמנע נמצאו כיעילות מאוד בהפחתת מידת ההימנעות.

טיפול בגישה דינמית / פסיכואנליטית

כאמור, התקפי חרדה עשויים לאותת על קיומו של קונפליקט נפשי משמעותי, בין אם מודע או לא מודע, הדורש התבוננות ועצירה. טיפול בגישה דינמית יתמקד בחקירת גורמי העומק העומדים בבסיס התקפי החרדה. גורמים אלו עשויים להיות קשורים באירועי חיים ושינויים שהתרחשו בעולמו של האדם (אובדן, פיטורים, פרידה) ובגורמים אישיותיים כצורך גבוה בשליטה, תחושת חוסר ערך וכן הלאה.

טיפול תרופתי

במידה והסימפטומים תכופים ועוצמתיים, טיפול בהתקפי חרדה כולל בחלק מהמקרים גם ייעוץ פסיכיאטרי. טיפול תרופתי מומלץ במצבי חרדה קשים, כאשר התקפי החרדה מביאים לפגיעה תפקודית משמעותית ובמידה והמטופל חש כי הוא מעוניין בהקלה מהירה.

כיום, מטפלים רבים משלבים כלים מגישות שונות בכדי לתת מענה מדויק יותר לצרכי המטופל. כך, הטיפול עשוי להתמקד בתחילה בהיבטים קוגניטיביים-התנהגותיים בכדי להקנות כלים ולהפחית מעוצמת החרדה, ובהמשך לעבור לחקירה מעמיקה יותר של הגורמים לחרדה והשפעתם על חלקים שונים בנפש.


מקורות

American Psychiatric Association, D. S., & American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM-5 (Vol. 5). Washington, DC: American psychiatric association

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition

Lingiardi, V., & McWilliams, N. (Eds.). (2017). Psychodynamic diagnostic manual: PDM-2. Guilford Publications

תחומי מומחיות:
חרדה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה