חיפוש

Psychodynamic Treatment - טיפול דינאמי

בסוף המאה ה-19 ייסד זיגמונד פרויד את הפסיכואנליזה, שיטת טיפול המבקשת לרפא את החולה מהסימפטומים הנוירוטיים או ההיסטריים שלו באמצעות דיבור והעלאת תכנים מודחקים אל המודע. מאז נערכו שינויים רבים הן בתיאוריה הפסיכואנליטית והן ביישום שלה בקליניקה. הטיפולים הדינאמיים (נקראים לעיתים גם: טיפול אנליטיים) שקיימים היום בשוק הינם שונים ומגוונים, אך מספר עקרונות משותפים כמעט לכולם.

עקרונות ומבנה בסיסי

העקרון התיאורטי המרכזי שמנחה את הטיפול הדינאמי הוא המודל הדינאמי של פרויד, לפיו נפש האדם כוללת רבדים בלתי מודעים המשפיעים על ההתנהגות. הטיפול עשוי להימשך בין מספר חודשים למספר שנים, אורכו של המפגש הוא 50 דקות, והוא מתקיים פעם או פעמיים בשבוע במיקום קבוע (הקליניקה הפרטית של המטפל או חדר קבוע במרפאה / בית חולים). בטיפול הדינאמי, בניגוד לפסיכואנליזה, יושבים המטפל והמטופל האחד מול השני ושניהם רואים זה את זה. הטיפול הינו מונחה תובנה, כלומר, מטרתו הינה הגעה לתובנות מצד המטופל בנוגע לקונפליקטים המשפיעים על חוסר התפקוד שלו באיזורים השונים בחייו. ניתן לראות את הסוגים השונים של הטיפול הדינאמי כמתקיימים על רצף שבין שתי נקודות קיצון: האחת הינה הפסיכואנליזה הקלאסית, שבה המטפל הינו נייטרלי ומרוחק, נמנע לחלוטין ממתן עצות ומעודד את הרגרסיה של המטופל בטיפול. נקודת הקיצון השנייה הינה הטיפול התמיכתי, המבוסס על מתן עצות, הכוונה והדרכה מצד המטפל ומתאים במיוחד למטופלים עם ארגון אישיות נמוך, כאלה שנמצאים במשבר עמוק או שיכולת התובנה שלהם הינה נמוכה.
טכניקות בסיסיות שבהן נעזר המטפל ברוב סוגי הטיפול הדינאמי הן הבהרה של סתירות וחוסר בהירות בדברי המטופל; עימות המטופל עם דפוסי התנהגות בלתי רציונליים המפריעים לתפקודו בחיים; פרשנות על הקשרים בין התכנים השונים שמעלה המטופל, במטרה לבחון מימדים של עומק וסיבתיות; ועיבוד הגילויים הללו שוב ושוב במהלך הטיפול. כמו כן, בטיפולים הקרובים לקצה הפסיכואנליטי נעזר המטפל לעיתים קרובות באסוציאציות חופשיות ובפירוש חלומות.

אינדיקציות לטיפול דינאמי

הטיפול הדינאמי מתאים בעיקר למטופלים עם תפקוד גבוה יחסית, אשר מוכנים "לעבוד קשה" ולקחת בחשבון העלאה של זכרונות, משאלות ודחפים אותם היו מעדיפים להדחיק ביומיום. כמו כן, ישנה חשיבות ליכולת ליצור קשר משמעותי עם הזולת, על מנת שניתן יהיה לעבוד דרך יחסי ההעברה הנוצרים בין המטפל למטופל.
הטיפול הדינאמי מתאים לקשת רחבה של הפרעות, ביניהן דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות ומצבי משבר. כמו כן, מתאים הטיפול הדינמי לטיפול בקשיים שאינם מסווגים כהפרעות פסיכיאטריות (קושי ביצירת קשר זוגי, ערך עצמי נמוך וכד') ובאנשים המעוניינים בצמיחה והתפתחות רגשית.
תיאורטיקנים כגון הארי סטאק סאליבן ופרידה פרום-רייכמן הראו הצלחות בטיפול דינאמי גם במטופלים סכיזופרנים. עם זאת, כיום השימוש בטיפול זה עבור אנשים המתפקדים ברמה נמוכה הינו מצומצם ולא מקובל.

שינויים ווריאציות עדכניות

בעשרות השנים האחרונות פיתחו תיאורטיקנים כגון באלינט, מאן, מאלאן ודאבאנלו וריאציות קצרות מועד של הטיפול הדינאמי, שבהן מוגבל הטיפול בזמן, לרוב בין 12 ל-30 פגישות (להשוואה: טיפול דינאמי קצר מועד). טיפול זה מתאים במיוחד במקרים שבהם הבעיה של המטופל ממוקדת בתחום ספציפי בחייו, כאשר בשאר התחומים התפקוד שלו הינו גבוה יחסית. הגבלת הטיפול בזמן מתרחשת גם כאשר ישנם אילוצים חיצוניים שאינם מאפשרים טיפול ממושך, כגון מגבלות כלכליות מצד המטופל או כאשר הטיפול מתבצע במרפאה ציבורית.
בעשרות השנים האחרונות תופסת תאוצה וריאציה נוספת של טיפול דינאמי, המכונה טיפול בין-אישי או טיפול התייחסותי. בטיפול זה, ההתמקדות הינה במערכת היחסים בין המטפל למטופל, מתוך ההנחה שהכוח המרפא נעוץ בקשר הבינאישי הייחודי הנוצר בטיפול.


ביבליוגרפיה

אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח., ונוימן, מ. (2002). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל-אביב: פפירוס.

Atkinson et. al (2003). Atkinson & Hilgard's Introduction to Psychology. Belmont, CA: Wadsworth/Thomson Learning.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998). Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.

תחומי מומחיות:
טיפול פסיכודינמי