תפריט נגישות
חיפוש

Relational psychotherapy - פסיכותרפיה התייחסותית

פסיכותרפיה התייחסותית הנה זרם טיפולי אשר התגבש בשנות התשעים בארצות הברית. פסיכותרפיה התייחסותית צמחה מתוך פסיכותרפיה פסיכואנליטית, כאשר היא מבקשת לאתגר חלק ממושגי היסוד של הטיפול, בדגש על האופן בו היא תופסת את הקשר הטיפולי. כמו כן פסיכותרפיה התייחסותית יוצקת לתוך הטיפול רעיונות חדשים, שמקורם בגישות חברתיות.

פסיכותרפיה התייחסותית – בסיס פסיכואנליטי

התיאוריה שבבסיסה של פסיכותרפיה התייחסותית נאמנה במובנים רבים לעקרונותיה של פסיכותרפיה פסיכואנליטית. נפש האדם נתפסת כמעוצבת בעיקר בשנות הילדות, כתוצאה מהאינטראקציה של הפרט עם ההורים, כאשר מצוקה בהווה, מהווה שחזור של פגיעה או קושי מהעבר, אשר נותרו בלתי פתורים. כמו כן פסיכותרפיה התייחסותית דבקה ברעיון הפסיכואנליטי לפיו נפש האדם נחלקת לרמות מודעות, המבטאות את המידה בה תכנים מסוימים נגישים לאדם ברגע נתון, כאשר הרמה הכי פחות נגישה מכונה לא מודע. האדם מרחיק אל הלא מודע תכנים וזיכרונות אשר מעוררים בו כאב וחרדה, הקשורים לרוב לפגיעה שמקורה בשנות הילדות, ונמנע ממגע עמם בעזרת סדרה של הגנות נפשיות. בפועל ההגנות משפיעות על האופן בו האדם מתנהל במציאות, ולעיתים אף גורמות לו למצוקה.

פסיכותרפיה התייחסותית – נוכחות המטפל בקשר הטיפולי

אחד המושגים הפסיכואנליטיים שפסיכותרפיה התייחסותית מבקשת לערער עליו, הנו אופי הקשר הטיפולי. זיגמונד פרויד, אבי הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית, האמין כי על פסיכולוגים לצמצם את נוכחותם במסגרת הטיפול, ככל האפשר. לדוגמא, לא לחשוף מידע לגבי עצמם, ולהשתתף בתהליך הטיפולי רק כאשר הם מקשרים בין פגיעת העבר לאופן בו האדם מתנהל בהווה, מה שמכונה מתן פרשנות. לאורך השנים זרמים שונים בפסיכותרפיה הפסיכואנליטית, ביקשו לשים יותר דגש על האופן שבו נפש האדם מתפתחת מתוך מערכות יחסים, וכחלק מכך יצקו יותר ויותר משמעות לחלק של המטפל בקשר הטיפולי. לדוגמא, תיאוריית יחסי אובייקט שמה דגש על האופן שבו הטיפול מהווה שחזור של הקשר ההורי המוקדם, כאשר המטפל לעיתים נמצא בפוזיציה של ההורה, אשר עוזר למטופל לעבור תהליך של תיקון. פסיכותרפיה התייחסותית ממשיכה ומרחיבה את מקום ותפקיד המטפל, ורואה בטיפול קשר במסגרתו גם למטפל יש נוכחות סובייקטיבית משלו. לפי תפיסה זו, בכל טיפול המטפל מכניס את הסובייקטיביות שלו - השאלה היא המידה בה הוא ער לכך ומוכן להשתמש בכך במסגרת התהליך הטיפולי. נוכחות המטפל בחדר מתבטאת לדוגמא במידה בה הוא חושף מידע אישי ואף משתף בתחושות ומחשבות, הן לגבי עצמו והן לגביי המטופל.

פסיכותרפיה התייחסותית – שילובן של תיאוריות חברתיות

נדבכים משמעותיים נוספים שפסיכותרפיה התייחסותית מוסיפה, קשורים לאופן בו היא משלבת תיאוריות חברתיות בטיפול, כגון תיאוריות פמיניסטיות וביקורות פוסט מודרניות. פסיכותרפיה התייחסותית מאמינה כי האדם מתעצב לא רק בתוך יחסים ספציפיים, כי אם במסגרת מכלול חברתי. במובן הזה, לתפיסות חברתיות יש כוח והשפעה על האופן שבו הוא מתפתח ותופס את עצמו. לדוגמא, אשת קריירה מצליחה אשר פונה לטיפול בשל ערך עצמי נמוך, עשויה לחוש כך בשל קושי שמקורו ביחס הורי מאוד ביקורתי, ולצד זאת עשויה גם להגיב למערך הכוחות החברתי, המקשה על נשים לממש את עצמן מבלי לחוש אשמות על המחיר שהקריירה גובה מהתא המשפחתי.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי