פרשנות היא טכניקה טיפולית, אשר מטרתה לעזור למטופל להגיע למשמעות סמויה הנוגעת לתכנים לא מודעים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על פרשנות בטיפול.
פרשנות, או פירוש, הינה טכניקה טיפולית הנפוצה בטיפולים פסיכולוגיים בעלי אוריינטציה פסיכודינאמית. מטרתה של הפרשנות הינה לבחון מימדים של עומק וסיבתיות בחומרים שהמטופל מעלה במהלך הטיפול. דרך פרשנויות, ניתן להגיע להבנה מלאה ועמוקה בנוגע להשפעה של תכנים קונפליקטואליים בלתי מודעים על ההתנהגות היומיומית.
באופן מעשי, פרשנות הינה כל אמירה שמפנה המטפל למטופל, ומטרה היא לעזור לו להגיע למשמעות סמויה הנוגעת לתכנים לא מודעים. עם זאת, יש חשיבות לבצע פירושים על פי כללי הטיפול ואופן התפתחותו. נושא זה נידון רבות בנוגע לאופן בו יש לבצע פירושים מבחינת תזמון, עומק, סדר, ניסוח ועוד.
בטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי של זיגמונד פרויד, השימוש בפרשנות נעשה סביב 4 איזורים עיקריים:
1. פירוש חלומותיו של המטופל.
2. פירוש האסוציאציות החופשיות שמעלה המטופל במהלך הטיפול.
3. פירוש ההתנגדויות של המטופל לתהליך הפסיכואנליטי.
4. פירוש יחסי ההעברה, המאפשר להאיר את האופן בו משליך המטופל על המטפל זכרונות ורגשות כלפי הדמויות ההוריות שלו, אשר הודחקו לאורך החיים.
כיום, עושים מטפלים פסיכודינאמיים שימוש בפרשנות גם בהקשרים אחרים ורחבים יותר של הטיפול, הכולל פרשנויות על המקורות האפשריים בעבר להתנהגות של המטופל בהווה. למשל, על סמך החומרים שעולים בטיפול, עשוי מטפל לפרש למטופל כי הנטייה שלו להגיב באופן מוגזם לאירועים שליליים בחיים נובעת מנסיון העבר שלו. כלומר, כיוון שהוריו לא היו קשובים לו בתור ילד, הוא למד כי הדרך היחידה להשיג תשומת לב כאשר הוא נזקק לה, הינה באמצעות הגברת ה"ווליום" של התגובות שלו.
מקורות
השילוני, ס. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 12: פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
Kernberg, O. (1986). Severe Personality Disorders: Psychotherapeutic Strategies. New Haven, CT: Yale University Press
Wachtel, P. L. (1993). Therapeutic Communication: Principles and Effective Practice. New York: Guilford Press
