תפריט נגישות
חיפוש

Freud Sigmund - פרויד זיגמונד

פרויד זיגמונד - Freud Sigmund

"פליטת פה פרוידיאנית", "זה התת-מודע שלך מדבר", "מה המשמעות של החלום שלי?", "תפסיק להדחיק ותתחיל לדבר": קשה לדמיין את החיים שלנו ללא הביטויים הרבים שהכניסה התיאוריה הפרוידיאנית לחיינו. הטיפול הפסיכואנליטי שהגה זיגמונד פרויד בסוף המאה ה-19 היווה את הבסיס לכל הטיפולים הפסיכולוגיים של ימינו, גם אם רבים מהם שונו לאין הכר.

רקע

זיגמונד פרויד (1856-1939) נולד בצ'כוסלובקיה למשפחה יהודית חילונית וענייה למדי. הוא בילה את מרבית ילדותו בווינה, עם ששת אחיו ואחיותיו. על שנים אלו אמר, בבגרותו, "ואז באו שנים ארוכות וקשות... אין בהן דבר שראוי לזכרו". פרויד היה תלמיד מוכשר ושאפתן, נחשב לבן המועדף והחל בלימודי רפואה בגיל 18. פרויד התחיל את עבודתו כרופא בווינה אך לאחר שזכה במלגת לימודים והתנסה בעבודה עם אחד הנוירולוגים הידועים של התקופה, שארקו, החל לעסוק ברפואה פסיכיאטרית ובהיפנוזה. במקביל לנישואיו ולהולדת חמשת ילדיו, החל פרויד לפתח את רעיונותיו בתחום ההיסטריה, החרדה, הפיתוי הילדי והחלימה. בהמשך, פיתח את יסודות  הטיפול הפסיכואנליטי. פרויד נודע בחוסר סובלנותו לדעות המנוגדות לדעותיו, אך הוא עצמו הרבה לשנות ולתקן אלמנטים שגויים או בלתי מדויקים שזיהה בעבודתו. פרויד זכה להכרה רבה על עבודתו בתחום הפסיכיאטריה, אך כתביו זכו לגינוי ונשרפו בפומבי בתקופת השלטון הנאצי.

בגיל 67 חלה פרויד בסרטן אך המשיך לטפל ולפרסם את כתביו. את מרבית חייו בילה פרויד בוינה, אך שנה טרם מותו נאלץ לברוח מהנאצים והשתקע עם אישתו וביתו הצעירה, אנה פרויד, באנגליה. ב-1939 שב הסרטן לתקוף את פרויד. מאחר ולא ניתן היה לנתחו, בחר פרויד לסיים את חייו וביקש מרופאו להזריק לו כמות קטלנית של מורפיום. הוא נפטר בגיל 83.

קווים מנחים לעבודתו של פרויד

עבודתו התיאורטית של פרויד רחבה ומקיפה תחומי חיים רבים, החל מהתפתחותו הנפשית של הפרט וכלה באלמנטים תרבותיים כדת ואומנות. יחד עם זאת, עמדו בבסיס עבודתו של פרויד מספר הנחות יסוד אשר היוו את הבסיס לעבודתו הנרחבת:

*דטרמיניזם פסיכולוגי: מקורה של כל התנהגות היא בחיי הנפש, ולכן ניתן להסביר ולמצוא סיבה נפשית לכל התנהגות אנושית.
*העבר משפיע על ההווה: חוויות, זיכרונות ורגשות מתקופת הילדות מעצבים את האישיות הבוגרת ומשפיעים על התנהגות ורגשות בהווה.
נפש האדם נתונה ללחצים מצד גורמים חיצוניים (דרישות המציאות) ופנימיים (מבנים נפשיים שונים), ביניהם היא מנסה לאזן.
*קשר בין גוף לנפש: הגוף והנפש קשורים זה בזה, כאשר תפקידה של הנפש הוא ויסות ובקרה על הדחפים היצריים שמקורם בגוף. בהתאם, מתחים נפשיים מתבטאים פעמים רבות בסימפטומים פיסיים הניתנים לריפוי רק על-ידי נטרול מקורם הנפשי. 

פרויד יצא מהנחה כי נפש האדם מופעלת על-ידי כוחות פנימיים בלתי מודעים, אשר סובבים, ברובם, סביב דחפי מין ותוקפנות. האלמנטים הנפשיים הבלתי מודעים משפיעים על התנהגותו של כל אדם, אך במקרים מסוימים עשויים להביא לסימפטומים פתולוגיים. החיפוש אחר דרך להסרת סימפטומים פתולוגיים הביא את פרויד לניסוח מספר רעיונות הנוגעים למבנה הנפשוהכוחות המפעילים אותה.

בריאות ופתולוגיה על פי פרויד

הן אצל האדם הבריא והן אצל האדם הסובל מסימפטומים פתולוגיים פועלים מנגנונים נפשיים דומים: האגו מנסה לפשר בין דרישות המציאות, תביעות האיד (דחפים ופנטזיות) וצווי הסופר אגו (ערכי מוסר ומצפון). כחלק מפעולתו, עושה האגו שימוש במנגנוני הגנה אשר נועדו להסוות דחפים אשר אינם ניתנים למימוש ומעוררים חרדה.

סימפטומים פתולוגיים נוצרים כאשר האגו אינו מסוגל למלא את תפקידו כראוי ולהתמודד עם התביעות השונות המוצגות לו ועם החרדה שהן מעוררות. פרויד זיהה מספר סוגי פתולוגיות אשר נבדלו זו מזו בחומרתן, נסיבות היווצרותן והמנגנונים הנפשיים המעורבים בהן:

*נוירוזה (Neurosis): נוירוזה נוצרת כאשר האגו אינו מצליח להתמודד עם הקונפליקט הנפשי הנובע מתביעות האיד והסופר אגו. האדם הנוירוטי סובל מסימפטומים פתולוגיים המייצגים דחף (שמקורו באיד) אשר אינו מסופק אך גם אינומודחק בצורה טובה דיה.
דוגמא לנוירוזה הנובעת מהתמודדות לקויה עם דחפי האיד ניתן לראות בהתמודדות כושלת עם דחף מיני אסור: דחף מיני מתעורר ומעורר חרדה אשר תודחק אצל האדם הבריא. לעומת זאת, אצל הנוירוטי תיכשל ההדחקה והדחף יתבטא, למשל, בפוביה מחיות אשר מסמלות באופן בלתי מודע את מושא התשוקה המינית. נוירוזות אחרות עשויות לנבוע מסופר אגו נוקשה מדי: דרישות האני העליון מחמירות עד כדי כך שדחפים "לא ראויים" (כדחפי מין ותוקפנות) הופכים בלתי נסבלים ולכן מתבטאים בסימפטומים כפייתיים. לדוגמא, אדם אשר הסופר אגו שלו אינו מוכן להכיר בקיומם של דחפים מיניים עשוי להשתמש במנגנון של ביטול ולהזדקק לרחיצת ידיים כפייתית המסמלת טיהור מהדחף המיני.   
*פסיכוזה (psychosis): הקונפליקט בין האיד לסופר אגו מביא להתמוטטות האגו ולכניעתו המוחלטת לתביעות האיד. האגו מתפקד באופן לקוי ביותר (יכולות החשיבה ובוחן המציאות נפגעות) וישנה הצפה של דחפים מיניים ותוקפניים.

להרחבה על פסיכופתולוגיה בתיאוריה הפרוידיאנית:  פרוורסיה, היסטריה

מיניות ופסיכופתולוגיה

פרויד ראה במיניות מקור מרכזי ליצירת פתולוגיות והציג שתי תיאוריות הקושרות בין סימפטומים פתולוגיים למיניות בגיל הילדות:

*תיאורית הפיתוי הילדי (Infantile seduction): במהלך חקירותיו האנליטיות זיהה פרויד שרבים ממטופליו נחשפו למגע מיני בשלב מוקדם מדי של ילדותם, לאחר שפותו על-ידי מבוגר. גילו הצעיר של הילד אינו מאפשר לו לעבד את החוויה המינית והוא מדחיק אותה. כאשר מגיע הילד לבגרות מינית, מתעוררים מתחת לפני השטח הזיכרונות והרגשות הנוגעים לחוויה המודחקת וסימפטומים פתולוגיים נוצרים, עקב הלחצים המופעלים על הנפש.
בשלב מסוים של עבודתו החל פרויד לתהות האם ייתכן שילדים רבים כל כך נחשפו להתעללות מינית. ספקותיו הביאו אותו לזנוח את התיאוריה ולהחליפה בתיאוריית המיניות הילדית.
*תיאוריית המיניות הילדית (Infantile sexuality):  פרויד הטיל ספק בקיומה של התעללות מינית ממשית בשכיחות גבוהה כל כך, אך עדיין האמין בהשפעת המיניות הילדית על הפתולוגיה בבגרות. פרויד הניח כי מטופליו הנוירוטיים לא פותו בילדותם, אך כמהו ופינטזו על פיתוי.
הבנה זו הביאה את פרויד להרחיב את רעיונותיו לגבי שלבי ההתפתחות המינית הילדית, והכשלים העשויים להתרחש במהלכה ולהביא לסימפטומים פתולוגיים.

טיפול על פי פרויד

פרויד דימה את עבודתו האנליטית לעבודת ארכיאולוגיה בה מסירים שכבה אחר שכבה בכדי להגיע לממצאים החבויים בבטן האדמה, או בנפש האדם. לטענתו, סימפטומים פתולוגיים נובעים מקיומם של קונפליקטים נפשיים בלתי מודעים. ריפוי יתאפשר, לדעתו, רק במידה וקונפליקטים אלו יעלו למודעות המטופל. על כן, מיקד פרויד את עבודתו האנליטית בחקירה נפשית האמורה לאפשר גישה לזיכרונות, חוויות, רגשות ומשאלות מודחקים אשר אינם נגישים לחוויה המודעת אך מייצרים מצוקה וסימפטומים פתולוגיים. פרויד עיצב מסגרת טיפולית ((Setting אשר נועדה לאפשר את התנאים האופטימליים לחקירה הנפשית. הוא האמין כי על המטפל לשמור על אובייקטיביות מדעית ועל עמדה נייטרלית ומרוחקת, אשר לא "ילכלכו" את החקירה הנפשית. על כן, הקפיד פרויד לשבת מאחורי מטופליו באופן בו לא יראו את פניו ולשמור על דיסקרטיות מוחלטת בנוגע לפרטיו האישיים. בהמשך הוא גילה כי מסגרת זו אף מגבירה את השימוש בהשלכה, העברה ופנטזיות על המטפל, אשר משרתים את החקירה הנפשית.   

בתחילת עבודתו השתמש זיגמונד פרויד בהיפנוזה, אך בהמשך פיתח  מספר טכניקות יעילות יותר לסלילת הדרך אל חלקים בלתי מודעים בנפשו של המטופל, כשימוש בפירוש חלומות, אסוציאציות חופשיות והעברה.

להרחבה: המודל הדינאמי, המודל הטופוגרפי, המודל הסטרוקטורלי, שלבי ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית, מנגנוני הגנה,פירוש חלומות


ביבליוגרפיה

פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
פרויד/ אנטוני סטור, הוצאת פפירוס, ספרי עליית הגג 1993.
פרויד/ פיטר גי, הוצאת דביר 1993.
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה