תפריט נגישות

Projection - השלכה

השלכה היא מנגנון הגנה המשמש את האדם להימנעות ממפגש עם תכנים רגשיים קשים מנשוא. באמצעותה, התוכן המאיים מיוחס לאחר וכך האדם חווה אותו כדבר שלא שייך לו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על השלכה כמנגנון הגנה וכצורת תקשורת.

השלכה היא סוג של פעולה נפשית, אשר מתפקדת כמנגנון הגנה או כתצורת תקשורת בלתי מודעת בתוך יחסים. השלכה היא מנגנון דרכו האדם מייחס לאדם אחר רגשות, דחפים או תשוקות שהוא עצמו חווה באופן לא מודע. כך, הייחוס של תכנים אלו אל האחר אינו נעשה באופן מכוון, אלא ללא מודעות, והאדם המשליך יחווה את הדברים שהושלכו כמגיעים מן האדם עליו הם הושלכו.

השלכה כמנגנון הגנה

אחד הרעיונות המרכזיים בעבודתו של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, היה כי איננו מודעים לרבים מהתכנים הקיימים בנפשנו. לדבריו, משאלות אסורות ודחפי מין ותוקפנות מסווים על ידי מנגנוני ההגנה שמפעיל האגו, בכדי שהאדם לא יחווה אותם באופן מודע, וכך ימנע מחוויה של חרדה או איום גדולים מדי על תפיסתו העצמית.

מושג ההשלכה שניסח פרויד, מתייחס לאחד ממנגנוני הגנה אלו. באמצעותו, האדם אשר אינו מסוגל לשאת דחפים או תכנים נפשיים השוכנים בתוכו שכן הם בלתי נסבלים עבורו, משליך אותם על האחר וחווה אותם כמיוחסים לו. כך, האדם לא בא במגע עם אותו דחף בלתי נסבל, אלא מזהה אותו מחוץ לו, וחוויה שהיא במקור פנימית, מובנת לאדם כדבר חיצוני.

מלאני קליין הייתה מי שהציעה כי אנחנו נוטים להשליך מאיתנו גם חלקים מעצמינו – תכונות או מאפיינים עמם אנו מתקשים לבוא במגע. למעשה, ניתן לראות את ההשלכה כמבוססת על פנטזיה לא מודעת של "להיפטר" מדבר מה שנמצא בתוכנו.

למשל, אדם אשר חווה דחפים מיניים חזקים עשוי להאשים אחרים בהפקרות מינית. דוגמא קיצונית לשימוש בהשלכה, על פי תיאוריות פסיכואנליטיות, היא מצב של פרנויה, בו דחפיו התוקפניים של האדם מופנים באופן קיצוני כלפי הסביבה כולה ("כולם רוצים לפגוע בי").

השלכה כתצורת תקשורת

מלבד העובדה שהיא מגנה על האדם מפני מפגש עם תכנים פנימיים מסוימים, ההשלכה היא פעולה נפשית אשר עשויה לפעול גם בתוך תקשורת בין אישית. כך למשל, ניתן לראות בה את הבסיס ליכולת אמפתית – כאשר נעשה ייחוס של חלקים מן העצמי או רגש מסוים לאדם אחר. דרך כך שהאדם מסוגל לייחס את תחושותיו לאחר הוא יכול לחוות הדהוד של תחושותיו ולהגיב מתוך הבנה כנה.

כמו כן, השלכה היא מאפיין שקיים במערכות יחסים כבר מראשית החיים, ונחשבת לדרך תקשורת פרימיטיבית ונורמלית במהלך ההתפתחות. כך, התינוק שטרם התפתח מבחינה פסיכולוגית, משליך על אמו את החוויות הרגשיות שאינו מסוגל לחוות, והיא פועלת כמיכל להשלכותיו ומעניקה לדברים משמעות עבורו.

גם בתוך סיטואציה טיפולית מתקיימת השלכה, ואף ניתן לראותה כמנגנון אשר עומד בבסיס יחסי העברה והופך אותם לאפשריים. על ידי כך שהמטופל רואה את המטפל כמי שמקיים דפוסים, התנהגויות או מעורר רגשות מסוימים – ניתן ללמוד על עולמו הפנימי של המטופל, ועל החלקים הלא מודעים שהשליך מתוכו.

בנוסף, בתוך סיטואציה טיפולית ניתן להבין את ההשלכה גם כאמצעי לפינוי של רגשות בלתי נסבלים אל האחר, על ידי מיקומם אצל המטפל כמי שפועל כ"מיכל שלהם". למשל, המטופל שמתאר חוויה טראומטית ללא חוויה רגשית, אבל משאיר את המטפל עצוב מאוד. ההשלכה משמשת את המטופל לשם פיצול, כך שהוא מרחיק ממנו את הרגש הקשה שמעורר האירוע כשהוא משליך אותם על המטפל.


מקורות

אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.

פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.

.Introduction to the practice of psychoanalytic psychotherapy / Lemma, A, Wiley & sons, 2016

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה