תפריט נגישות

Caesura - סזורה

המונח סזורה לפי הפסיכואנליקטי וילפרד ביון, מתייחס לחתך המפריד בין אירועים אשר נדמים כמופרדים באופן מוחלט, אך בפועל נמצאים על רצף המשכי. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על משמעות המונח סזורה והשימוש הקליני בה בעבודתו של ביון.

"בין החיים בתוך הרחם לבין הינקות המוקדמת ביותר יש המשכיות רבה יותר מכפי שהסזורה המרשימה של אירוע הלידה מאפשרת לנו להאמין" (פרויד, 1926). משפט זה עומד בלב המאמר "סזורה" מאת הפסיכואנליטיקאי וילפרד ביון, אשר פורסם בשנת 1977.

במקור, המונח סזורה מתייחס לחתך המפריד בין מצבים או אירועים אשר נדמים כמופרדים באופן מוחלט זה מזה אך בפועל נמצאים על רצף המשכי - בדומה למרווח בין צלילים ביצירה מוסיקלית או למרווח בין פעימות הלב. כלומר, סזורה היא אמנם מרווח, הפרדה, אך מהותה היא בהיותה חלק מרצף המשכי של "יש" ו"אין".

בהמשך לכך, ביון התייחס לסזורה כמונח המחזיק היבטים מנוגדים: הן הפרדה וניתוק בין דברים, והן המשכיות וחיבור. כאמור, הסזורה הקלאסית עליה דיבר פרויד היא הלידה, המעבר בין הרחם לעולם. ביון הרחיב את השימוש במונח והצביע על קיומן של סזורות נוספות בנפש האדם - בין שינה לעירות, בין עבר לעתיד, בין שפיות לשיגעון, וכמובן את הסזורה בין המודע ללא מודע שגילה פרויד. ההתפתחות הנפשית, כמו גם העבודה הפסיכואנליטית, דורשת חצייה ובנייה של סזורות, מה שמאפשר מצד אחד הפרדה בין חלקים שונים באישיות, ומצד שני המשכיות ביניהם.

איך נוצרת חוויה של המשכיות?

ביון טען שסזורה צריכה להיות חדירה, כלומר כזו הניתן לעבור ולחזור דרכה (הוא אף סימן אותן בתו "/" כדי להדגיש את ההפרדה מצד אחד ואת הדינמיות במעבר בין חלקים, ללא כיוון ספציפי, מהצד השני). כאשר הסזורה חדירה מספיק, היא מאפשרת מעבר דינמי בין היבטים שונים של האישיות, ויצירת נקודות התבוננות שונות (vertices) בתוך האדם. כתוצאה מכך נוצרת חוויה מתמשכת של רצף והמשכיות.

מאידך, כאשר הסזורות לא חדירות, התוצאה היא שהאישיות תעשה יותר ויותר מפוצלת בלי אפשרות של מגע בין החלקים השונים, מצב העלול להוביל בסופו של דבר להתפוררותה, כמו במצבי סכיזופרניה. אך גם במצבים קיצוניים פחות, יצירת ניתוק בין היבטים שונים באישיות, מונעת את האפשרות של דיאלוג בין החלקים המפוצלים ומשאירה אותם בלתי נגישים. ביון עסק ברעיון של סזורה מתוך עניין באפשרות לגשר על סזורות באותם מצבים הנדמים כמופרדים לגמרי, ובפרט באופן בו ניתן לגשר על הסזורה בין המטפל למטופל ובין מצבים רגשיים שונים של המטופל. מכאן אולי נגזרת מטרה נוספת לטיפול - לחצות את הסזורות ולהפוך אותן ליותר חדירות, ומצד שני ליצור סזורות במקומות בהן יש בהם צורך.

נסיים במילותיו היפות של אבנר ברגשטיין, מתוך התרגום המוער למאמרו של ביון: ”סזורה זו שבין החיים שלאחר הלידה לבין החיים שלפני הלידה - אולי ההפרדה החדה והדרמטית ביותר בחיי האדם - מהווה עבור ביון דגם לאפשרות לצלוח ולפגוש את ההמשכיות ואת החיבור שבין מצבים ואירועים נפשיים, שנראים מופרדים ובלתי ניתנים לגישור, ועם זאת יש ביניהם המשכיות ורציפות: שפיות/שיגעון, עבר/הווה, זיכרון/תשוקה, שינה/ערות, חוויה רגשית/פירוש וכדומה, ובסופו של דבר, הסזורה שבין מצב נפשי אחד לבין מצב נפשי אחר, בין אדם לבין זולתו ובין אדם לבין עצמו“.


מקורות

ביון, ו. (2012) סזורה: תרגום מוער ומאמרים נוספים. תל אביב: תולעת ספרים.

Skelton, R. M. (Ed.). (2006). The Edinburgh international encyclopaedia of psychoanalysis (pp. 72-73). Edinburgh: Edinburgh University Press

אנשי מקצוע בתחום

פסיכואנליזה