תפריט נגישות
חיפוש

Alpha function - פונקציית אלפא

פונקציית אלפא היא המושג שטבע האנליטיקאי והתיאורטיקן וילפורד ביון בהתייחס לתהליך החשיבה הבסיסי ביותר, בו רשמים חושיים ותחושות חסרי פשר לובשים משמעות.

ביון הרבה להתמקד בעבודתו לא רק בתכני מחשבותיהם וחלומותיהם של מטופליו, אלא בתהליכי חשיבה, אותם הוא קישר באופן עמוק ליכולות רגשיות. ביון הבחין בין רכיבי אלפא לבין רכיבי ביתא.

רכיבי ביתה הם רכיבי המחשבה הגולמיים ביותר, אשר מורכבים מרשמים חושיים חסרי משמעות או מתחושות בלתי מובחנות. רכיבי ביתא אינם קוהרנטיים ואינם נחווים כבעלי משמעות: הם רשמים ראשוניים אשר מצויים בנפש ונותרים חסרי צורה ותוכן של ממש כל עוד לא עברו עיבוד.
רכיבי אלפא, לעומת זאת, הם רכיבי החשיבה הפרימיטיביים אשר עברו עיבוד ובעקבות זאת הפכו לניתנים לחשיבה: לבעלי תוכן, משמעות והיגיון.

המעבר בין רכיבי ביתא לרכיבי אלפא אינו קורה באופן אוטומטי. ביון הציע כי פונקציית אלפא היא פעולה נפשית אשר מאפשרת לעכל, לעבד ולהקנות משמעות לאותם רשמים והתחושות חסרי הפשר שהם מרכיבי ביתא- ולהפוך אותם לרכיבי אלפא. כלומר, פונקציית אלפא היא פונקציה נפשית המתמירה את רכיבי ביתא לרכיבי אלפא.

ביון טען כי האפשרות להפעיל את פונקציית אלפא מותנית בקיומו של קשר ינקותי בריא עם האם (או הדמויות המטפלות) בתינוק. התינוק מגיע אל העולם ללא יכול להפעיל את פונקציית אלפא, כאשר חוויתו מורכבת מרשמים חושיים בלבד אשר מהווים רכיבי ביתא ואינן מתגבשים לכדי רכיבי אלפא ללא סיוע של נפש בוגרת יותר. רכיבי ביתא נחווים כבלתי נסבלים ולכן הם מושלכים החוצה, אל תוך האם. האם, אשר נפשה הבוגרת יכולה לעשות שימוש בתהליך של פונקציית אלפא, קולטת את רכיבי ביתא של התינוק, מעכלת ומעבדת אותם עבורו ומשיבה לו אותם באופן מעובדת ונסבל יותר. תהליך זה מתרחש שוב ושוב עד אשר התינוק בשל דיו להפנים אותו, ולהתחיל להפעיל בעצמו את פונקציית אלפא על רכיבי ביתא. ביון טען כי כאשר תהליך זה לקוי (למשל, כאשר חרדה מכדי לקלוט ולעבד את השלכותיו של התינוק), התינוק אינו מסוגל להפנים את פונקציית אלפא ומתקשה באופן משמעותי להתחיל לחשוב באופן שמאפשר את צמיחתה של עצמיות סובייקטיבית. זהו, לדעתו של ביון, הבסיס לפסיכוזה ולהפרעות נוספות המערבות כשלים חמורים ביכולת לחשוב ולהרגיש.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי