דטרמיניזם פסיכולוגי הוא עיקרון יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, ולפיו אין דבר כזה התנהגות מקרית. כלומר, כל מחשבה, פעולה, תחושה או פליטת פה נובעות מתהליכים נפשיים לא מודעים, ויש להן משמעות סיבתית פסיכולוגית. על פי גישה זו, גם תופעות שנראות כ"טעויות" או מקריות, כמו שכחה, שיבושי לשון או התנהגות אוטומטית, הן למעשה תוצרים של קונפליקטים פנימיים או משאלות מודחקות.
פרויד ניסח עמדה זו כבר בכתביו המוקדמים, במיוחד בספרו "פסיכופתולוגיה של חיי היומיום" (1901), שבו טען שכל מעשה כשל משקף תוכן נפשי סמוי. כך, פליטת פה הנראית אקראית עשויה לבטא רגשות חבויים, ואילו שכחה של שם או מילה מסוימת עשויה לנבוע מדחייה בלתי מודעת של אותו תוכן.
הדוגמה הקלינית שפרויד מציע: אדם שפותח חלון בטענה ש"חם לו", אך בפועל חש תחושת מחנק רגשית מהשיחה עם אמו, ממחישה את עקרון הדטרמיניזם הפסיכולוגי: המעשים אינם ניטרליים, אלא טעונים במשמעות סובייקטיבית. התנהגויות יום-יומיות, אף הפשוטות שבהן, מהוות "שפת סימנים" של הנפש, שיש לפענח בהתאם לרקע הנפשי של האדם.
בהתאם לעיקרון זה, הפרשנות הפסיכואנליטית איננה מסתפקת ברובד הגלוי של ההתנהגות או הדיבור, אלא חותרת לחשוף את המניעים הלא מודעים העומדים בבסיסם. זהו תהליך אנליטי שבו המטופל, בעזרת המטפל, מגלה כיצד דפוסים נוכחיים משחזרים חוויות עבר ומשקפים משאלות וקונפליקטים שהודחקו.
עם זאת, פרויד עצמו הדגיש כי עיקרון זה אינו מוחלט. האמירה המפורסמת המיוחסת לו, "לפעמים סיגר הוא רק סיגר", מבטאת את ההכרה שלעיתים יש להיזהר מפרשנות יתר. לא כל פעולה טעונה במשמעות נפשית עמוקה; חלק מההתנהגויות הן אכן תוצר של מציאות פשוטה או תנאים סביבתיים.
מקורות
ביטמן, א. (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
נוימן, א. (2011). מבוא לפסיכואנליזה של פרויד. הוצאת דביר.
פרויד, ז׳. (2015). על הפסיכופתולוגיה של חיי היומיום (אדם טננבאום, תרגום; ד"ר רקפת זלשיק, עריכה מדעית). רסלינג. (העבודה המקורית פורסמה בשנת 1901).
