מה אכלת הבוקר? נזכרת? לפי פרויד, ביצעת העברת זיכרון למודע מהסמוך למודע - מבנה נפשי המכיל את כל הזכרונות, התחושות והמחשבות שאדם יכול להעלות למודעות
שיתוףהסמוך למודע הוא אחד משלושת מרכיבי הנפש במודל הטופוגרפי של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. מודל זה נועד לתאר את המבנה הנפשי של האדם ולהסביר כיצד תכנים נפשיים משפיעים על ההתנהגות, המחשבות והרגשות של האדם.
לפי המודל הטופוגרפי של פרויד, הנפש האנושית בנויה משלושה רבדים עיקריים:
הסמוך למודע כולל מחשבות, תחושות, זיכרונות ותכנים נפשיים אחרים שאינם במוקד תשומת הלב המודעת, אך ניתן לגשת אליהם בקלות יחסית. לדוגמה, אדם עשוי שלא לחשוב באופן פעיל על תאריך יום הולדתו או שם מורתו מכיתה א', אך יוכל להיזכר בהם באופן יחסית מידי כאשר יתבקש.
למעשה, הסמוך למודע מהווה מעין תחום מעבר בין המודע ללא מודע, והוא ממלא תפקיד חשוב בעיבוד מידע ובהתנהלות יומיומית. תכנים מהסמוך למודע עשויים להפוך מודעים בעת הצורך, ולהיפך – תכנים מודעים עשויים "לרדת" באופן זמני לרובד הסמוך למודע כאשר אינם נמצאים במוקד הקשב.
הרובד הסמוך למודע מהווה "מאגר זמני" של מידע שעשוי להפעיל את ההתנהגות ולהשפיע על קבלת החלטות. הוא כולל תכנים שאינם טעונים רגשית בעוצמה רבה ולכן אינם זקוקים להדחקה, אך גם אינם חיוניים ברגע נתון. מעבר התכנים בין הרמות השונות בנפש – ממודע לסמוך למודע או מהסמוך למודע ללא מודע – אינו אקראי, אלא מתווך לעיתים קרובות על ידי מנגנוני הגנה או תהליכים נפשיים אחרים. פרויד הדגיש את חשיבות ההבחנה בין הרמות הללו, כחלק מהבנת התנהגויות ותסמינים נפשיים.
במסגרת טיפול דינמי, לפי פרויד אחד מתפקידי המטפל הוא לסייע למטופל להביא תכנים מהסמוך למודע אל המודעות, לעיתים כחלק מהתהליך של הבנת דפוסים רגשיים או קונפליקטים לא פתורים. בניגוד לתכנים לא-מודעים המודחקים ודורשים עבודה טיפולית מעמיקה כדי לעלותם, תכנים סמוכים למודע עשויים לצוף במהירות יחסית, באמצעות שיחה פתוחה או התבוננות עצמית.
הסמוך למודע הוא רובד משמעותי במבנה הנפשי שתיאר פרויד. הוא מאפשר מעבר גמיש של תכנים בין המודע לסמוך למודע, ובכך תורם ליכולת התפקוד היום יומית, להבנה עצמית ולעיבוד חוויות. כמו כן, הסמוך למודע מדגיש את הרעיון המרכזי בפסיכואנליזה שלפיו המודעות אינה כוללת את כל עולמנו הפנימי. לא כל מה שאינו מודע הוא מודחק או טראומטי – חלק גדול מהחיים הנפשיים מצוי "מאחורי הקלעים" באופן זמני ונגיש. בכך, המודל מציע הבנה מורכבת וגמישה יותר של הנפש, המאפשרת גם מעברים בין הרמות השונות בהתאם להקשר, צורך או גירוי חיצוני.
לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
ביטמן, א. (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.
ויניקוט טבע את המונח אם-סביבה, המתייחס ליכולתה של האם לקבל את מחוותיו הספונטניות של תינוקה באמפתיה ובשביעות רצון, התורמת להתפתחות היכולת לאכפתיות.
קראו עודפרויד הניח את קיומה של חרדת סירוס - פחד המתעורר בילד מפני סירוסו על ידי האב כעונש על תשוקתו לאם, המהווה חלק מתסביך אדיפוס ומשחקת תפקיד חשוב בפתרונו.
קראו עודויניקוט טבע את המונח 'התייחסות לאובייקט' בכדי לתאר את יחסיו הראשוניים של התינוק עם כל מה שאינו נחווה כ'אני', ולמעשה עודנו צבוע בהשלכות עולמו הפנימי.
קראו עוד