תפריט נגישות

Super Ego - סופר אגו / אני עליון

פרויד טען כי הסופר אגו הוא החלק בנפש שמכוון להתנהגות לפי נורמות, מוסר ותרבות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התפתחותו הסופר אגו וכיצד עשויה להיווצר פסיכופתולוגיה.

במסגרת כתיבתו התיאורטית, זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ניסה להבין ממה מורכבת נפש האדם וכיצד היא פועלת. ב-1923, ניסח פרויד את המודל הסטרוקטורלי (מבני) כהרחבה למודל הראשוני של הנפש, שהיה מודל טופוגרפי (חלוקת הנפש לרובד מודע, לא מודע וסמוך למודע). המודל הסטרוקטורלי מתייחס לרכיבי העצמי השונים: איד, אגו וסופר-אגו, המתפקדים כ-3 ישויות נפרדות ושונות האחת מהשנייה, אשר מקיימות ביניהן יחסי גומלין מורכבים.

סופר אגו – מה זה ואיך הוא מתפתח?

לפי פרויד, הסופר-אגו מתפתח בתגובה לחיזוקים ועונשים חיצוניים שהילד/ה מקבל מהוריו. בתחילת החיים, התנהגות הילד/ה מונעת אך ורק מהיצרים והדחפים שלו (כלומר, הוא מונע לחלוטין מעיקרון העונג). ההורים מנחים את הילד לגבי מה אסור ומה מותר, והילד מגיב לכך בעיקר מתוך פחד מנטישה או פחד מעונש.

בשלב מסוים, לאחר פתרון תסביך אדיפוס (אשר מהווה את התגלמות האיד – הילד/ה רוצה לממש אהבתו להורה בן המין השני ולהרוג את ההורה בן אותו המין שמהווה תחרות עבורו), הילד/ה מפנים את הנורמות החברתיות ואת מערכת הערכים של הוריו כך שהוא יודע כיצד יש להתנהג בעולם גם ללא הוראות מפורשות מהסביבה. כעת, הילד/ה מווסת את ההתנהגות הדחפית שלו באופן שתואם את המציאות ואת הנורמות החברתיות.

למעשה, הסופר-אגו הוא החלק המוסרי בנפש האדם לפי פרויד. הוא מתפקד כמעין מצפון אשר אחראי להיענות לנורמות חברתיות ולקודים התנהגותיים. כלומר, חלק זה בנפש מתייחס אך ורק למה שצריך האדם לעשות, ולא למה שהאדם היה רוצה לעשות. כך, אם מטרתו של האיד היא להביא לסיפוק הצרכים ולהביא להנאה מקסימלית, אז מטרת הסופר-אגו היא להתנהל בהתאם לדרישות החברה, המציאות והמוסר. הישות השלישית, האגו, מתווכת בין שני קטבים אלו אשר קיימים בנפש האדם.


  • פסיכואנליזה
  • המודל הסטרוקטורלי/מבני
  • זה עובר כל גבול! תיווך גבולות לילדים

סופר אגו ופסיכופתולוגיה

על פי פרויד, התפתחות תקינה היא מצב בו הופנמה מערכת ערכי מוסר ונורמות תרבותיות וחברתיות בצורה מיטיבה, כך שהיא מאפשרת יחסי גומלין בין רכיבי הנפש השונים ואיזון בין רצונות לצרכי המציאות. במצבים בהם הופנמו בילדות המוקדמת מערכות ערכים ונורמות בלתי אדפטיביות, למשל כאשר הורים נוטים להיות נוקשים או מתירנים מדי, עלול להתפתח אצל הילד/ה סופר-אגו בלתי אדפטיבי. במילים אחרות, לפי פרויד, הדינמיקה הלא מאוזנת בין מבני האישיות השונים, היא זו שיוצרת את הסימפטומים הנוירוטיים והקשיים הנפשיים בבגרות.

סופר אגו רודפני/ נוקשה – סביבה אשר שמה דגש רב על מוסר ונורמות, באופן שלא מאפשר לילד/ה מימוש של היצרים בכלל, עלולה להוביל להפנמת סופר-אגו נוקשה ורודפני. סופר אגו כזה נמצא בשליטה מתמדת על התנהגות האדם, ומוביל למבנה אישיות צדקני, שמרני ומצומצם.

סופר אגו "רופף" – מנגד, סביבה מאד מתירנית, אשר אינה מציבה גבולות או דרישות כפי הילד כך שהוא אינו נאלץ להתמודד עם עקרון המציאות ועם נורמות חברתיות, עלולה להוביל להתפתחות של סופר אגו מתירני. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בבגרות באדם שמנהל אורח חיים לא מוסרי או שמחפש באופן מתמיד סיפוק והנאה, ללא התחשבות בערכי המוסר והחברה.


מקורות

מיטשל, ס.א., ובלאק, מ.ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תולעת ספרים.

ביטמן, א. (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי