תפריט נגישות

Oedipus Complex - תסביך אדיפוס

תסביך אדיפוס מאופיין בכמיהה מינית לא מודעת לאם ובדחפים של יריבות ועוינות כלפי האב, שנתפס כאויב, ולפי פרויד הינו שלב חשוב בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית אצל ילדים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על המיתוס, פתרון תסביך אדיפוס, הגרסה הנשית של תסביך זה ומופעים נוספים.

תסביך אדיפוס, על שם המיתוס של אדיפוס מהמיתולוגיה היוונית, מהווה אבן יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית. התסביך מתאר שלב חשוב בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית אצל ילדים, המתהווה דרך משאלות לא מודעות של אהבה ועוינות שהילד חש כלפי הוריו.

בפסיכואנליזה, תסביך אדיפוס נחשב כבעל תפקיד מרכזי בהבניית האישיות, המיניות והאינטימיות אצל האדם. למרות התמורות הרבות שחלו בגישה הפסיכואנליטית לאורך השנים, רבים מייחסים חשיבות רבה לשלב התפתחותי זה גם היום.

המיתוס

סיפורו הטרגי של אדיפוס נחשב לאחד הסיפורים החשובים והידועים במיתולוגיה היוונית. אדיפוס נולד למלך ומלכת תבי, לאיוס ויוקסטה, אך בעקבות נבואה שהוא עתיד להרוג את אביו, הוגלה מביתו מייד לאחר שנולד. מלך תבי הורה להשאירו למות על הר מחוץ לממלכה, אך הרועה שקיבל את המשימה חמל עליו, ולבסוף הגיע אדיפוס לממלכה השכנה, שם אומץ על ידי המלך והמלכה.

אדיפוס גדל כבן מאומץ מבלי לדעת זאת, ולכן כשנחשף בעצמו בבגרותו לנבואה, שהוא עתיד להרוג את אביו ולשכב עם אימו (החלק הרלוונטי במיוחד לתסביך אדיפוס), עזב את הוריו המאמצים כדי לא לפגוע בהם. בעקבות עזיבתו החלה שרשרת אירועים במהלכה הרג את אביו הביולוגי, ובהמשך, לאחר שהביס את הספינקס שאיים על ממלכת תבי, התחתן עם אימו והביא עימה ילדים, וכל זה מבלי לדעת שהם הוריו. כאשר האמת התגלתה אימו התאבדה בתלייה, ואדיפוס, שמצא אותה מתה, עיוור את עצמו מרוב צער.  

תסביך אדיפוס

אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, השתמש במיתוס של אדיפוס המלך כדי לתאר את אחד משלבי ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית אותו עובר הילד הזכר בגילאי שלוש עד חמש, כחלק מהשלב הפאלי. תסביך אדיפוס מאופיין, בדומה לנבואה שקיבל אדיפוס, בכמיהה מינית לא מודעת לאם ובדחפים של יריבות ועוינות כלפי האב, שנתפס כאויב.

על פי פרויד, הילד רוצה, באופן לא מודע, להסיר את האיום מצד האב על ידי סירוסו, אך בעקבות זאת מפתח חרדת סירוס בעצמו - פחד שהאב יסרס אותו, כעונש על תשוקתו לאם. איום הסירוס מביא לבסוף את הילד לוותר על תשוקתו לאם ולהמיר אותה בהזדהות עם אביו.

פיתרון תסביך אדיפוס

על פי הפסיכואנליזה הקלאסית, תסביך אדיפוס מהווה גם אלמנט משמעותי בהתפתחות נורמטיבית וגם נמצא בבסיס התפתחות הנוירוזות. לכן, לדרך שבה התסביך נפתר השפעה רבה על צורתו הסופית של חייו האירוטיים והמיניים של האדם:

• פיתרון טוב – כולל כאמור חזרה מהמשאלה האדיפלית כלפי האם, ובהמשך החיים למציאת אובייקט אהבה משמעותי מחוץ למשפחה. במקביל, הילד מפתח הזדהות עם האב, באופן שמאפשר קונסולידציה של זהותו המגדרית, והפנמה של סמכות האב, המהווה את הבסיס לסופר-אגו שיתפתח בהמשך.

• פיתרון שאינו מטיב – עלול לכלול במקרים מסוימים קושי במציאת אובייקט אהבה מחוץ למשפחה, ובמקרים אחרים חוסר יכולת לשלב ולחבר בין יצר מיני לאהבה.  

תסביך אדיפוס – הגרסה הנשית

בתחילה, פרויד האמין שהמצב אנלוגי לחלוטין גם עבור בנות. כלומר, שבנות צעירות חוות התעוררות יצר מיני כלפי האב ותחושת יריבות כלפי האם. בכתיבתו המאוחרת יותר, בעקבות ההבנה שהאם היא אובייקט אהבה ראשון גם עבור בנות, הציע מצב מורכב יותר שכלל התפתחות רגשות טינה כלפי האם והתרחקות ממנה, לצד קנאת פין כלפי האב, המובילה לרצון להביא ילד עם האב כפיצוי סימבולי על היעדר הפין.

התמורות שחלו בחשיבתו של פרויד, וכן הפיתרון שהציע לבסוף, עוררו בקרב ממשיכיו שאלות משמעותיות לגבי הבנתו בכל הקשור להתפתחות הפסיכולוגית של נשים. ניסיון נוסף להסביר את השלב האדיפלי עבור נשים נעשה על ידי יונג, אשר הציע את המונח "תסביך אלקטרה" כשם נרדף לתסביך אדיפוס נשי.  

תסביך אדיפוס – מופעים נוספים

תסביך אדיפוס יכול להופיע (עבור בנים) גם בצורתו ההפוכה, בו האב הוא מוקד האהבה והאם היא האויב. תסביך זה נקרא תסביך אדיפוס שלילי (שלילי במובן של הפוך מתסביך אדיפוס המקורי, שנקרא למעשה תסביך אדיפוס חיובי), כאשר תסביך אדיפוס ה"שלם" כולל בתוכו את שתי האפשרויות.

הוגים שונים הציעו כיווני חשיבה מעניינים לגבי תסביך אדיפלי עבור להט"בים. הצעה אחת, אשר התמקדה במבט מחודש על התסביך האדיפלי אצל גברים הומואים, טענה שבחלק מהמקרים בנים אלו כמהים לאב אך נדחים על ידו, כתגובה למבוכה שמתעוררת באב מתשוקתו של הבן. כתוצאה מכך בנים אלו מתקשים לפתור באופן הולם את התסביך ועלולים לפצל בבגרותם בין אהבה למיניות.


מקורות

לפלנאש ז'., ופונטאליס ז'.ב. (1967). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תל-אביב: תולעת ספרים.

מיטשל, ס.א., ובלאק, מ.ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.

שבתאי, אהרון (2000). המיתולוגיה היוונית. סדרת מיתוסים. תל-אביב: ספרי תל-אביב.

Skelton, R. M. (Ed.). (2006). The Edinburgh international encyclopedia of psychoanalysis. Edinburgh: Edinburgh University Press

תחומי מומחיות:
מיניות ,פסיכואנליזה

אנשי מקצוע בתחום

פסיכואנליזה