שמי דניאל גלר־לוי, פסיכולוג קליני מומחה וקנדידט במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. הכשרתי הקלינית היא בעבודה עם מבוגרים, ובמקביל לאורך השנים טיפלתי גם בילדים ובבני נוער — הן במסגרת ההתמחות והן כיום בקליניקה הפרטית.
חלק מהפונים אליי מגיעים בתקופות משבר או קושי — רגעים שבהם החיים מרגישים מורכבים, תקועים או בלתי נסבלים. אחרים פונים מתוך רצון להכיר את עצמם טוב יותר, להבין דפוסים חוזרים וליצור שינוי פנימי — גם כששינוי חיצוני אינו מתאפשר. בין הקשיים הנפוצים שמביאים אנשים לטיפול: חרדה, דיכאון, אובדן ואבל, ופוסט־טראומה, המתבטאים לעיתים בתחומי החיים השונים — בעבודה, בזוגיות, במעגלים חברתיים, בהורות או בתחושת הזהות והערך העצמי.
במצבי משבר נפשי מתעורר צורך לגעת בזיכרונות, בתחושות ובחוויות שיכולות לעורר כאב רב. קיימת נטייה טבעית להימנע מאזורים אלו, במודע או שלא במודע, אך לא פעם דווקא ההתקרבות אליהם — בקצב הנכון ובתוך קשר בטוח — מאפשרת תנועה ושינוי.
הטיפול הפסיכולוגי מאפשר לגשת לאזורים הללו בתוך סביבה יציבה ומקצועית, המבוססת על קשר בינאישי אמין. עם הזמן נבנה אמון שמאפשר להישען על המרחב הטיפולי ולעבוד לעומק, עד למגע עם שכבות מורכבות בנפש. אני מאמין ששינוי משמעותי הוא תהליך מתמשך, שלעתים כרוך בכאב נפשי ואף בתחושת אובדן של מה שהיה מוכר עד כה.
אני רואה טיפול כמסע אל העצמי, שבמהלכו לומדים להכיר לא רק את הצדדים שאנו גאים בהם ומציגים לעולם, אלא גם חלקים שאנו מתקשים לשאת או חוששים לחשוף — לעיתים אף מעצמנו. ההיכרות עם המורכבות הפנימית, כולל דחפים ומאוויים לא מודעים, היא חלק בלתי נפרד מהתהליך.
אנשים רבים מגיעים לטיפול כשהם נושאים איתם סטיגמות לגבי פסיכותרפיה — למשל שפנייה לטיפול היא סימן לחולשה, שהטיפול יוצר תלות במטפל, או שהוא מיועד רק ל״משוגעים״ או למי ש״איבדו שליטה״. תפיסות אלו אינן נכונות ולעיתים אף מעכבות פנייה לעזרה. בעיניי, פנייה לטיפול מבטאת בגרות, אומץ ורצון כן בשינוי. הקשר הטיפולי אינו מכוון ליצירת תלות, אלא לפיתוח חופש פנימי, מודעות ויכולת לבחור.
תחילת טיפול יכולה לעורר חששות טבעיים — אי־ודאות, ספקות או קושי להתחייב לתהליך חדש. הפגישות הראשונות מוקדשות להיכרות ראשונית: נשוחח על ההיסטוריה האישית ועל האתגרים שהובילו לפנייה לטיפול, ונבחן יחד כיוונים אפשריים להמשך. שלב זה נועד לבסס תחושת ביטחון ואמון ולוודא שהעבודה המשותפת מרגישה נכונה ומתאימה לשני הצדדים. טיפול הוא מערכת יחסים ייחודית: אף שאינה סימטרית, היא מבוססת על נוכחות ומחויבות הדדית.
במקביל, אני מציע אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים, למתבגרים ולמבוגרים. האבחון מאפשר לקבל מעין “תמונת רנטגן” של עולמו הפנימי של האדם — תמונה המשקפת מוקדי קושי לצד כוחות ומשאבים. במקרים רבים האבחון מסייע כאשר יש קושי רגשי או התנהגותי והצורך הוא להבין את שורשיו, או כאשר יש צורך להכווין מסגרת חינוכית או טיפולית מתאימה.
לימודי אנליזה יונגיאנית (קנדידט), המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.
הכשרת CBT אינטגרטיבי – “קרוב חוויה וממוקד רגשות”, תכנית דו־שנתית (אוניברסיטת חיפה בשיתוף איט״ה).
תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית, מסלול עם תזה, אוניברסיטת רייכמן (בהצטיינות).
תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה חברתית, מסלול עם תזה, אוניברסיטת רייכמן (בהצטיינות).
תואר ראשון (B.A) במדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית תל־אביב–יפו; סמסטר מורחב ב-NYU.
פסיכולוג קליני, מכבי שירותי בריאות – בריאות הנפש, הרצליה.
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (אשפוזי), המחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער, המרכז הרפואי שיבא – תל השומר.
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (מרפאתי), תחנת העמקים – השירות הפסיכולוגי.
פסיכולוג, פנימיית “שבילים” – פנימייה פוסט־אשפוזית קצה, נתניה.
פסיכולוג, פנימיית “רכסים” – פנימייה פוסט־אשפוזית קצה, נתניה.
פסיכולוג חטיבה ותיכון, כפר הנוער ויצו ניר העמק.
פסיכולוג חטיבה ותיכון, בית הספר רב־תחומי עמל עמק חרוד.
מתרגל סמינר מחקרי בחרדה חברתית ומנחה סטודנטים לכתיבת תזה לתואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית וחברתית, אוניברסיטת רייכמן.
פרקטיקום קליני, מרפאת בריאות הנפש “רמת חן”, תל אביב.
פרקטיקום קליני, קליניקה אוניברסיטאית – אוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה).
פיתוח תוכן ומחקר, מרכז “מיטיב” – בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת רייכמן.
פרקטיקום, מכון “שינוי” – המכון הישראלי לתהליכי שינוי בפרט, במשפחה ובארגון.
- איט״ה (האגודה הישראלית לטיפול קוגנטיבי התנהגותי).
- הפ״י (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל).
- המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.
