פסיכולוגיה, בהגדרתה, היא מדע העוסק בחקר ההתנהגות האנושית. באופן לא מפתיע, זידמונד פרויד הוא שסיפק את אחד המודלים המרכזיים המתארים את מבנה הנפש האנושית והאופן בו מבנה זה מכוון את התנהגותנו ורגשותינו.
בראשית עבודתו הציע פרויד את המודל הטופוגרפי לפיו מחולקת הנפש ללשלוש רמות - מודע (כל מה שנמצא במחשבתנו ברגע נתון), סמוך למודע (מחשבות שאינן מצויות במודעות אך ניתן להעלותן ללא קושי) ולא מודע אשר כולל מחשבות, קונפליקטים ותשוקות מודחקים, אשר אינם נגישים למודעותנו. עם הזמן הבין פרויד, אשר תפס את הנפש כאיזור רווי בקונפליקטים, כי מודל זה אינו מספק הסבר מקיף ומתוחכם דיו לנפש האנושית. פרויד הבין כי הקונפליקט הנפשי אינו מתחולל בין רמות המודעות השונות אלא בתוך הרמה הלא מודעת, אשר מייצרת הן משאלות אסורות והן הגנות מפניהן.
הבנה זו הביאה את פרויד לנסח את המודל הנפשי המבני, אשר מתייחס לשלוש ישויות הקיימות בתוך הרמה הלא מודעת: איד, אגו וסופר אגו.
האיד, המכונה גם 'הסתמי', הוא הישות הבסיסית ביותר, אשר קיימת מיום היוולדו של התינוק, והוא המקור לצרכים, אינסטינקטים ומשאלות. בבסיס האיד עומדים דחפים מיניים ותוקפניים חייתיים והוא פועל על-פי עקרון העונג - חיפוש אחר סיפוק ועונג והימנעות מכאב. פרויד כינה את האיד "קלחת שורצת רחשים תוססים" בהתייחסו לעוצמת הדחפים המאכלסים את האיד ועומדים למעשה בבסיס ההתנהגות האנושית.
אילו היה האיד הישות היחידה המאכלסת את הלא מודע, היו בני אדם פועלים ללא עכבות למימוש דחפיהם המיניים והתוקפניים. אלא שהישויות האחרות הקיימות בלא מודע- האגו והסופר אגו- הן בעלות תפקיד מווסת המאפשר לאזן בין מימוש צרכי האיד לבין הגבלתם לאופני מימוש ההולמים את דרישות החברה. ויסות זה הוא תנאי קריטי ובסיסי להשתלבות בחברה האנושית: אדם אשר נכנע באופן קבוע לדרישות האיד ינהל אורח חיים בלתי מוסרי ולא יצליח להתאים עצמו לדרישות החברה (גניבה ואונס, למשל, ניתן לראות ככניעה לצורכי האיד ללא יכולת לשליטה עצמית); אדם אשר צורכי האיד שלו חסומים ובלתי מסופקים יחיה חיים משעממים, ריקים ושטחיים, הכפופים באופן בלעדי לחוקי הסביבה. היכולת לווסת את דחפי האיד מתבטאת גם בתיעול האנרגיות והדחפים לפעילויות מקובלות מבחינה חברתית. לדוגמא, אנשים רבים עשויים להפנות את האנרגיות התוקפניות שבהם לפעילות ספורטיבית או ללימוד אומנויות לחימה.
על אף שמרביתנו מצליחים לווסת את דחפי האיד באופן יעיל דיו, לשליטה זו יש גם מחיר. מאחר ואנו מפנימים ציוויים חברתיים ומוסריים, ההכרה בתשוקותינו החייתיות מעוררת חרדה גדולה מדי. לכן, מופעלים מנגנוני הגנה אשר תפקידם לאפשר לנו לתפקד ללא חרדה, בושה ורגשות אשמה. מנגנונים אלו הופכים את הנפש לאיזור רווי בסודות ודחפים מוכחשים. לטענתו של פרויד, רבים מהסימפטומים הנפשיים נוצרים כאשר מערכת ההגנות אינה יעילה דיה ודחפי האיד מעוררי החרדה צפים על פני השטח.
ביבליוגרפיה
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
פרויד ומעבר לו/ סטיבן א' מיטשל ומרגרט ג' בלאק, תולעת ספרים, 2006.
