חיפוש

Selective Mutism - אילמות סלקטיבית

הדיבור הינו אמצעי תקשורת בסיסי ומובן מאליו עבורנו. דוגמא טובה לכך היא העובדה כי מרגע הקרנת הסרט המדבר הראשון "זמר הג'אז", בשנות ה-20, נטשו הצופים את הסרט האילם. למעשה, הצלחת הסרטים המדברים הביאה בבת אחת להפסקת ייצור הסרטים האילמים, ולמעבר מיידי של כל האולפנים ליצירת סרטי קולנוע. הקולנוע המדבר המחיש היטב את מרכזיות השפה בהבעת רגשות מורכבים ואת תפקידה כאמצעי התקשורת החשוב ביותר. ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית אינם יכולים תמיד להשתמש בדיבור על מנת לתקשר. למרות שבדרך כלל בבית הם מדברים, הם אינם יכולים לדבר בסיטואציות חברתיות מחוץ לביתם.

תסמינים קליניים של אילמות סלקטיבית

אילמות סלקטיבית הינה הפרעת חרדה של הילדות, המתבטאת בסירוב לדבר במצבים מסוימים מסיבות רגשיות. הילד מדבר בדרך כלל בחופשיות בבית עם בני משפחה קרובים, ומסרב לדבר במקום אחר, למשל בגן או בבית הספר. לעיתים הילדים כן מדברים מחוץ לבית, אך רק עם אנשים מסוימים או בהקשרים ספציפיים בלבד.

שכיחות ההפרעה

עדויות על שכיחות ההפרעה אינן מבוססות דיין, אך נראה כי ההפרעה נדירה ושכיחותה באוכלוסיה נעה בין 0.03%-1%. אין שוני בשכיחות ההפרעה בין מינים, גזעים או מוצאים. מחקרים אחרונים מראים שההפרעה מתפתחת בין הגילאים 2.7 ל-4.1, אך האבחנה מתבצעת לרוב כאשר הילד נכנס לבית-הספר, זאת מפני שההתנהגות התקינה של הילד בבית גורמת לכך שבדרך כלל ההורים לא חושבים שישנוצורך בטיפול.

אבחנה ע"פ ה-DSM

האבחנה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

A. כישלון עקבי לדבר במצבים חברתיים ספציפיים, בהם יש ציפייה לדיבור (כגון: בבית הספר) למרות היכולת לדבר במצבים אחרים.

B. ההפרעה משפיעה על הישגים מקצועיים ואקדמיים או על תקשורת חברתית.

C. ההפרעה נמשכת לפחות חודש אחד (לא מוגבל לחודש הראשון של בית הספר).

D. הכישלון לדבר לא מיוחס להיעדר ידע או נוחות לדבר את השפה המדוברת הנדרשת בסיטואציה החברתית.

E. ההפרעה לא מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה בתקשורת (כגון: גמגום), ואינה חלק מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי, סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת.

גורמים להפרעה

מכיוון שהילדים מראים דיבור תקין בבית, ניתן לשלול הסבר ביולוגי לתופעה. יחד עם זאת ההסבר להפרעה שנוי במחלוקת, וישנן שתי תיאוריות מרכזיות המנסות להסביר אותה:

גורמים התפתחותיים: לרוב הילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית יש היסטוריה של איחור התפתחותי בדיבור או בעיות בדיבור שיתכן ותרמו להתפתחות ההפרעה.

הסברים פסיכולוגים: גישות פסיכולוגיות רואות בהפרעה תת-סוג של חרדה חברתית, מכיוון שרוב הילדים בעלי ההפרעה מתנהגים בהתאם לקריטריונים המגדירים חרדה זו. ניתן להסביר תופעה של חרדה חברתית באופנים שונים. אחת התיאוריות המובילות להסברת חרדה חברתית מציעה כי חרדה חברתית נובעת מהתנסויות שליליות בסיטואציות חברתיות. ההנחה היא שהילד חווה מבוכה, כישלון או אף השפלה חברתית שגרמה לחרדה עזה בסיטואציות דומות שהולכת ומתרחבת שכן ההימנעות מהדיבור מחזקת את עצמה.

טיפול

אילמות סלקטיבית יכולה לגרום לפגיעה ביחסים בין אישיים, התפתחות רגשית והתפתחות חברתית, ועל כן מומלץ לטפל בה מוקדם ככל האפשר. מספר טיפולים מביאים לשיפור משמעותי בתפקוד, כאשר הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול משולב, הכולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, פסיכודינמי וטיפול משפחתי. אם אין שיפור לאחר טיפול ממושך, ניתן לנסות טיפול תרופתי.

טיפול משפחתי: טיפול משפחתי מנסה לגרום לשינוי בתפקוד המשפחה על-ידי זיהוי דפוסים בקשר בין הילד להורים שמשמרים או מעודדים את הבעיה, תוך למידת דפוסי התנהגות חדשים שיפחיתו את הקושי. כמו כן, מקבלים ההורים כלים, כגון מתן תמיכה רגשית וקבלה של הילד, על מנת לעזור לילד בסיטואציות חברתיות.

טיפול קוגנטיבי-התנהגותי: נמצא כיעיל במיוחד להתמודדות עם אילמות סלקטיבית וכולל טכניקות התנהגותיות כגון: מודלינג (למידה על-ידי צפייה), וחשיפה במטרה להפחית חרדה. בעזרת הטכניקות הקוגניטיביות הילד לומד לזהות רגשות ומחשבות המקושרות למצבי חרדה ומקבל כלים שיעזרו לו להתמודד עם מצבים אלו (למשל, דיבור עצמי מרגיע).

טיפול תרופתי: תוארו הצלחות טיפוליות עם פנלזין ופלואוקסטין.


ביבליוגרפיה

ח. נוימן, מ. (1995). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה.תל אביב: הוצאת פפירוס.

לוין, נ .(2004).התנהגות השתיקה והדיבור של ילדים עם אילמות סלקטיבית. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך . אוניברסיטת תל- אביב.

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A. (2003). Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, ninth edition. Philadelphia: Lippincott Williams& Willkins.

Sharpa.W.G, Sherman.C & Gross, A. M.(2007).Selective mutism and anxiety: A review of the current conceptualization of the disorder. Journal of Anxiety Disorders,21(4),568-579.

DSM-V (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,טיפול בילדים