תפריט נגישות

בררנות באוכל אצל ילדים

בררנות באוכל אצל ילדים

צוות בטיפולנט

ילדים רבים מפגינים אכילה בררנית, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי באכילת מזונות מסוימים, אכילה בתנאים מסוימים, ועוד. תופעה זו, של בררנות באוכל אצל ילדים, עלולה להוביל לקושי רב סביב אכילה והאכלה, הן עבור הילדים והן עבור הוריהם. הכתבה הבאה תשפוך אור על בררנות באוכל אצל ילדים – האם זה נורמטיבי? מדוע זה קורה? ומה ניתן לעשות בנידון?

האם מדובר בתופעה נורמטיבית?

ילדים רבים נוטים למידה מסוימת של בררנות באוכל. עם זאת, קיימים מקרים בהם הבררנות הופכת להפרעת אכילה הנקראת הפרעת צריכת מזון נמנעת או מוגבלת. יש לשים לב למצבים הבאים ולפנות לייעוץ מקצועי כאשר בררנות באוכל:

1. מובילה לבעיה בריאותית – הילד יורד במשקל, אינו מגיע למשקל התואם את גילו או סובל מחסרים תזונתיים.

2. מובילה לעיסוק מוגזם במזון ואכילה – מצד הילד, ההורה או המשפחה.

3. מלווה בהפרעות אכילה נוספות כאכילת חפצים בלתי אכילים או העלאת גירה.

4. בררנות היתר מלווה בהרגלי אכילה ייחודיים אשר מובילים להפרעות בתפקוד של הילד או משפחתו – למשל, ילד אשר מסכים לאכול רק עם אביו ולכן האב מקצר את יום העבודה שלו או ילד אשר אוכל רק מול מסכים ולכן נעדר מארוחות משפחתיות וכן הלאה.

מה גורם לבררנות באוכל?

על מנת להבין מה עומד בבסיס בררנות באוכל אצל ילדים, חשוב להבין עד כמה משמעותית האכילה ביחסי הורים-ילדים. הזנה היא אחת האינטראקציות הראשונות המתקיימות בין הורים לפעוטות, והיא מהווה חלק משמעותי מהקשר בין הורים לילדים כבר מינקות. אכילה תקינה ועלייה במשקל גורמת להורים לחוות סיפוק, הנאה ותחושת הצלחה. דווקא על רקע זה, ילדים מפתחים פעמים רבות אכילה בררנית, המובילה לתשומת לב וחיזוקים מצד ההורים.

לעיתים, אכילה בררנית או "בדיקת גבולות", הופכת לבררנות סלקטיבית ביותר, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי בחסכים תזונתיים ואף סירוב לאכול. עם זאת, באכילה בררנית, בניגוד להפרעת אכילה בילדות הנקראת סירוב לאכול, הבררנות מתאפיינת בכך שבתנאים מסוימים, הם כן מסכימים לאכול. למשל, בבית הם אינם מסכימים לאכול מזונות מסוימים אך בגן או אצל סבא וסבתא הם לפתע מסכימים; מסכימים לאכול אוכל שהם "לא מוכנים לאכול" בתמורה לתגמול מסוים, ועוד.

אם כך, במרבית המקרים בררנות בגילאי הילדות נובעת מאופי היחסים בין ההורים לילדים. עם זאת, לעיתים היא מתפתחת כתוצאה מגורמים סביבתיים ונסיבות חיצוניות כגון חשיפה למגוון מצומצם של מאכלים, חיקוי בררנות יתר של אחד ההורים והכללה של התניות שליליות. לדוגמא, ילד שהקיא אחרי אכילת יוגורט כעת מסרב לאכול דברים לבנים או נוזליים. כמו כן, במקרים נדירים יותר בררנות נובעת מהפרעות התפתחותיות או מליקויים מוטוריים המקשים על בליעה, לעיסה וכן הלאה. 

כיצד ניתן לטפל בבררנות באוכל?

תחילה, חשוב להבין אם מדובר במקרה בו נדרשת אבחנה של הפרעת אכילה. לשם כך, בעיקר במצבים בהם בררנות באוכל מובילה לפגיעה פיזית, רגשית או תפקודית בילד או בסביבתו, חשוב לפנות להערכה רפואית ופסיכולוגית. במסגרת הערכה זו, תחילה יש לשלול או לטפל בבעיות מוטוריות או רפואיות הקשורות להרגלי האכילה הבעייתיים. לאחר מכן, במידת הצורך, יש לפנות לטיפול פסיכולוגי או הדרכת הורים

טיפול בילדים, הכולל הדרכת הורים, עשוי לאפשר הבנה מעמיקה יותר אודות דפוס היחסים אשר הובילו להתפתחות הבררנות באכילה ולשקם אותו. לעיתים, יומלץ על טיפול דיאדי, טיפול בו משתתפים ההורה והילד, ומוקד הטיפול הוא הקשר ביניהם. טיפול זה מאפשר להורה והילד להתאמן ב"זמן אמת", במסגרת קשר טיפולי בטוח, בשיפור דפוסי תקשורת ואינטראקציה. עבודה טיפולית זו מובילה לשיפור בדפוסי הימנעות ובררנות מצד הילד.

מקורות

Bryant‐Waugh, R., Markham, L., Kreipe, R. E., & Walsh, B. T. (2010). Feeding and eating disorders in childhood. International Journal of Eating Disorders, 43(2), 98-111

אנשי מקצוע בתחום

טיפול רגשי לילדים

עוד מאמרים שיעניינו אותך